קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - י"ב סיון התשפ"ג

פרשת עקב (התשע"ג(

פרשת השבוע - פרשת עקב עוסקת בתחילתה בברכה שתלויה במעשיהם ובהתנהגותם של עם ישראל. אם ישמרו את כל הנאמר בפרשות הקודמות וישמרו מצוות ה' הרי שמובטחת להם ברכה, עושר, בריאות וניצחון במלחמותיהם נגד אויביהם. אך, מזהירה התורה, אם ישכחו את אשר עשה להם ה', את הניסים והנפלאות ביציאת מצרים ובמדבר, ה' יענישם שיאבדו בין הגוים. התורה מזהירה אותם לבל יחמדו עבודה זרה שתמצא בארץ ואת זהבם של הגוים. משה רבנו ממשיך להזכיר את המאורעות שקרו להם בדרכם במדבר, את מעשה עגל הזהב, שבירת לוחות הברית, תפילת משה על העם שהקב"ה יסלח להם, וכתיבת הלוחות החדשים. משה מפרט את מעלותיה של ארץ ישראל. שוב מופיעות ברכות והבטחות לפריון בארץ וגשמי ברכה  בעיתם באם ילכו ישראל בדרכי הקב"ה. ובמידה ולא מזהירה התורה מפני בצורת קשה וגלות מרה. בסיומה של הפרשה מופיע הציווי להתקין מזוזה בפתח הבית, על המשקוף ובה יכתבו כל הדברים האמורים מעלה כאות ולזיכרון, מצוות תפילין ולימוד תורה ושכרן. 

"לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו" (ז', כ"ה(

לפעמים יתכן שעל ידי הכסף והזהב שיקח לו האדם את מעלת העבודה הזרה, הוא יצליח בעסקיו ויבוא לידי עשירות, ואז יתחיל לחשוב כי הצליח בזכות כוחה של העבודה זרה ונמצא שעל ידי זהב וכסף יכשל בעבודה זרה - ממש. (ספורנו(

"ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם" (ח', ט')

מה רבותא היא זו, שאחרי כל הברכות לא יהיה שם עוני ומחסור? ברם, דרכו של עולם היא שהעני אוכל פת בלבד ואילו העשיר מלפת הפת במאכל כלשהו כדי להוסיף טעימות לפת. לפיכך אמרה התורה, כי לחמה של ארץ ישראל יהא כה משובח וטעים עד שאפילו העשיר יאכלנו בלא מאכל לווי (ילקוט הלוי(

כל השונה הלכות בכל יום....

דיני תפילת הדרך

היוצא לדרך מתפלל "יהי רצון מלפנך ה'...." כמודפס בסידורים וכל אחד ינהג כפי מנהגו. אין אומרים תפילת הדרך אלא כאשר יוצאים לדרך שהיא בשיעור פרסה - ארבעה מיל (ונחלקו הפוסקים האם 3850 מטר או 47 מטר). היוצא לדרך שהיא קצרה משיעור זה אינו יאמר תפילת הדרך. 
לדעת "המשנה ברורה" צריך אדם לומר תפילת הדרך אף כשנוסע ברכב ושוהה בדרך זמן מועט, וגם העובר דרך ישובים ואין מרחק בפרסה בניהם יאמר התפילה ללא הזכרת שם ומלכות. היוצא לדרך יאמר תפילת הדרך כאשר הוא כבר בדרך עצמה כמרחק שבעים אמה ממקום ישוב ולא כשהוא עדיין בתוך העיר.
טוב לתת צדקה טרם היציאה לדרך, שנאמר "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו" וטוב שילמד תורה טרם יציאתו וטוב אם בדרך יוכל ללמוד תורה ולומר בע"פ פרקי תהילים וכו'...

הלכות ומנהגי חודש אלול

מסורת בידינו שמשה עלה להביא את לוחות הברית השניים בראש חודש אלול וירד מהר סיני ביום הכיפורים. על כן, ארבעים ימים אלו הם ימי תחנון ועת רצון לעם ישראל מלפני בורא עולם.
מנהג עדות המזרח לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חודש ואילך עד ליום הכיפורים. ומנהג עדות אשכנז להתחיל לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה.

אין מבררים – נותנים!

רבי שמחה מונד זצ"ל היה גאון וחסיד עצום. רבי שמחה היה ידוע כמדקדק בקלה כבחמורה הן במצוות והן במנהגים. על כן בכל שנה אף בהיותו זקן מופלג היה עולה למירון לציון רבי שמעון בר יוחאי זצ"ל בכל ל"ג בעומר. כששאלו את רבי שמחה על התעקשותו לנסוע למירון דווקא שעמוס והדרכים פקוקות והמאמץ פי עשרת מונים, ענה להם: "כשמגיע עני לקבץ נדבות אצל הגביר, הגביר בודק ובוחן את המקרה לפרטים וכשמחליט שראוי העני – הוא פותח את ידו ונותן לו צדקה, אך לא כן הדבר הוא ביום שבו הוא מחתן את צאצאיו, אז הוא פותח את ידו לכל שואל ומבקש ביד רחבה, ביום שמחה אין מבררים – נותנים". כך גם ל"ג בעומר במירון, במשך כל השנה כשיהודי מבקש ומתחנן על נפשו, בודקים את מעשיו , ולצערו לא תמיד מתמלאות משאלות ליבו, אך ביום ההילולא פתוחים שערי הישועות לכל המושיט יד".

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il