קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - ד' תשרי התשפ"ה

פרשת השבוע - ואתחנן (התשע"ג)
תקציר פרשת השבוע

פרשת השבוע - פרשת ואתחנן היא הפרשה השניה בספר דברים, את פרשת ואתחנן קוראים בשבת שלאחר תשעה באב. ומפטירין ב"נחמו נחמו עמי" - ועל כן שמה הוא: "שבת נחמו". בתחילת הפרשה משה רבנו מזכיר את רצונו ותחינותיו אל מול הקב"ה להכנס לארץ ישראל, אך תגובתו של הקב"ה "רב לך אל תוסף עוד דבר אלי בדבר הזה". לאחר מכן משה נואם בפני העם נאום שעוסק בנושאים הבאים:
משה מזהיר על שמירת המצוות וכאשר לא ישמרו על המצוות יהיו מחוייבים בגלות. מתן אפשרות עשיית תשובה. הניסים אותם חולל הקב"ה לעם ישראל ומשמעותם. משה חוזר על עשרת הדברות, פרשת שמע ישראל ואזהרה לעם ישראל על השמדת עבודת האלילים שקיימת בארץ.

הפטרת פרשת השבוע - "נחמו" , פותחת בסדרה של שבע הפטרות נחמה ונקראות על כן, "שבע דנחמתא".

"רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך..."(ד', ט')
"רק" - למעט, אותך, את גופך, תשמור באורח רגיל, אך בעיקר את נפשך תשמור מאוד (הרבי מלובלין זצ"ל)

"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם..." (ד', טו')
היה צריך להכתב: ושמרתם, ומהי איפה משמעות המילה "ונשמרתם"?
כאן מרומזת המצווה של שמירת הגוף והבריאות. וזהו גם פירושו של הפסוק "ונשמרתם מאוד"- השתדלו לשמור על בריאות גופכם - "לנפשותיכם" - למען נפשותיכם, שכן חולי הגוף גורם כם להחלשת הנפש.

שואב המים
באותו הבוקר צינה עזה עטפה את הילדים הקטנים ובוקשי רב הצליחו לחמם את גופם הצעיר. אך באותו הבוקר שני ילדים אשר לא היה בידי אימם די כסף לשלם למחלק המים נאצלו ללכת ולשאוב מים בעצמם. הם הזיעו והתעייפו עד מאוד ממלאכה קשה זו.  בעודם שואבים מים, התקרב לפתע אדם ממרחק רב שתחילה לא זיהו שזה היה רבה של ירושלים- רבי יוסף  חיים זוננפלד כשכולו אדרת קודש, מעוטר בתפילין ובטליתו כשהוא חוזר בדרכו מתפילת השחרית. ומרגע שזיהו אותו חיל ורעד אחז בהם, וכל שכן כאשר שאל "מה מעשיכם כאן ילדים צעירים כל כך?". הילדים סיפרו לו על מעשיהם ומדוע הם נאלצים לשאוב מים לביתם. ומאותו הרגע רבי חיים זוננפלד לא חס על כבודו והחל לשאוב מים בעצמו בעבור הילדים המתקשים במלאכתם. לאחר שסיים ביקש מהילדים שבכל בוקר יגיעו באותה השעה לבאר המים והוא יוכל לעזור להם במלאכת השאיבה שקשה עליהם עד מאוד. וכך במשך שנים רבות רבי יוסף חיים זוננפלד שאב מים עבור המשפחה הענייה.

רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל - היה רבה של ירושלים ומנהיגה הנערץ באותם הימים. נולד בסלובקיה בשנת תר"ט לרבי אברהם שלמה זצ"ל. למד בישבת הקודש של "הכתב סופר" והיה למבין חשובי תלמידיו. עלה לארץ הקודש יחדיו עם רבי אברהם שאג בשנת תרל"ג. ובארץ נודע בחריפותו, בצידקתו ובחכמתו הנפלאה. רבי יהושע לב דיסקין זצ"ל נתן משנה תוקף למעמדו כאשר הציבו בראש היהדות החרדית. הסתלק לבית עולמו  בי"ט באדר תרצ"ב.

זכותו תגן עלינו, אמן!

כל השונה הלכות בכל יום...

היוצא לדרך מתפלל "יהי רצון מלפנך ה'...." כמודפס בסידורים וכל אחד ינהג כפי מנהגו. אין אומרים תפילת הדרך אלא כאשר יוצאים לדרך שהיא בשיעור פרסה - ארבעה מיל (ונחלקו הפוסקים האם 3850 מטר או 47 מטר). היוצא לדרך שהיא קצרה משיעור זה אינו יאמר תפילת הדרך. לדעת "המשנה ברורה" צריך אדם לומר תפילת הדרך אף כשנוסע ברכב ושוהה בדרך זמן מועט, וגם העובר דרך ישובים ואין מרחק בפרסה בניהם יאמר התפילה ללא הזכרת שם ומלכות. היוצא לדרך יאמר תפילת הדרך כאשר הוא כבר בדרך עצמה כמרחק שבעים אמה ממקום ישוב ולא כשהוא עדיין בתוך העיר.
טוב לתת צדקה טרם היציאה לדרך, שנאמר "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו" וטוב שילמד תורה טרם יציאתו וטוב אם בדרך יוכל ללמוד תורה ולומר בע"פ פרקי תהילים וכו'...

מן החסידות

אמר האדמו"ר הזקן: בעלי המוחין הגדולים ועובדי ה' בעלי לב בוער מבינים ומרגישים את הפלאת מעלת היהודי הפשוט באומרו "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", מתוך אמונה פשוטה וטהורה.

שבת שלום!