שתף לחבר
כותרת דבר תורה: פרשת דברים מאת הרב כפיר דדון שליט"א
פרשת דברים
עם ישראל חי וקיים
עמים רבים מופיעים בפרשתינו, האמורי, המואבי, הרפאים, החורים, ועוד. ובמדרש מובאים תיאורים רבים לכוחם ועוצמתם, ודוגמא לדבר, למה נקרא שמם רפאים, שכל הרואה אותם היה לבו רפה כשעוה. (בראשית רבה סימן כ"ו). העמים כולם אבדו נמוגו והלכו מן העולם, וכולם נותרו שמותם רק בספר התורה ובדפי ההיסטוריה. אך העם היחיד ששרד את כל הצרות והגלויות ונשאר לאורך כל הדורות הוא עם ישראל.
הרב יהודה ליב הכהן מימון זצ"ל, שר הדת הראשון במדינת ישראל, סיפר, ששנה אחת בדרכו לאחד הקונגרסים עבר דרך רומא בערב תשעה באב, הוא ויתר חבריו החליטו להיות ביום החורבן ברומא. בליל תשעה באב אמרו קינות יחד עם קהילת היהודים בבית הכנסת, ושם נתגלה לפניהם מנהג עתיק, שאין אנו יודעים את מקורו גם כיום. אנחנו נוהגים, כי בליל תשעה באב, בעת קריאת הקינות, אנו מכבים את כל האורות, וקוראים את הקינות לאור נר קטן. ואולם, שם ברומא, ראו מנהג אחר לגמרי: כל אחד מבני הקהילה הביא אתו נר גדול של שעוה, ולאור הנרות האלה קראו את "מגילת איכה", ואחרי גמר הקריאה לקח כל אחד ואחד את הנר לביתו, כדי להדליקו ביום הכיפורים... למחרת, אחרי הצהרים, הלכו הרב וחבריו ל"שער הנצחון" של טיטוס, ושם, על ידי השער הזה הצטלמו, והיה בזה מעין "להכעיס" את שער הנצחון ולהראות לו, כי זכרונם של כל אלה "שנצחו" אותנו, אבד עליהם כלח, ואנחנו, בניהם של ה"מנוצחים" הננו באים מארץ ישראל, שהתחלנו בעזרת ה' לבנותה, ואנו נוסעים אל הקונגרס, כדי להגדיל ולהרחיב את בנין הארץ ותחייתה... (מדי חודש בחודשו התשכ"ב עמ' 74).
המנהג הנזכר ברומא, הוא שלא כמנהג שאר העולם, כי בכל המקומות נוהגים שלא להדליק נרות בבית הכנסת בט' באב, כי אם נר אחד לצורך החזן, שכך אמרו במדרש איכה, אמר הקב"ה למלאכים בשעת חורבן בית המקדש, מלך בשר ודם, כשהוא אבל, מה הוא עושה, מכבה את הפנסים, אף אני אעשה כן, דכתיב שמש וירח קדרו. (מרדכי, הובא בב"י סימן תקנ"ט).
אך המנהג הזה ברומא בא לבטא, דוקא שם, אותו מקום אליו הוגלו היהודים אחר החורבן, כי לשם, יביטו העולם כולו ויסתכלו באור גדול, שאנו עם ישראל חי וקיים, ועל אף כל נסיונות אויבינו להעבירנו על דתינו, ולהעבירנו מן העולם, אנו עדיין חיים וקימים, עם ישראל חי וקיים.
ועלנו לזכור, תמידין כסדרן את זכותנו להיות שייכים לעם ישראל, ולהיות משרשרת הדורות של אברהם יצחק ויעקב.
ויהי רצון ונזכה ויום תשעה באב יהפוך לתשועה באב, במהרה בימינו אמן!
גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:
שתף לחבר
שתף בפייסבוק
ניווט מהיר: