קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - י"א ניסן התשפ"ג

בס"ד

דבר תורה על פרשת השבוע – פרשת קורח (תשע"ג)(גיליון 77)

תקציר פרשת השבוע – פרשת קורח – פרשת קורח היא הפרשה החמישית בספר במדבר. פרשת השבוע פותחת בהיקהלות קורח ועדתו (מאתיים וחמישים אנשי שם) על משה ואהרן. משה מבקש מקורח ועדתו לעמוד במבחן הקטורת. משה מנסה לפייס את קורח ועדתו. משה קורא לדתן ואבירם אך הם מסרבים לבוא ולא מוכנים לקבל את משה כמנהיג ה'. משה קורא לקורח ועדתו  להקטיר קטורת. הקב"ה כועס על קורח ועדתו ומבקש לכלותם – ומשה ואהרן  מתפללים בעדם. הקב"ה מבקש מהעם להתרחק מקורח ועדתו. הקב"ה פותח את הארץ והאדמה בולעת את קורח ועדתו. ומקריבי הקטורת נשרפים מאש הקב"ה.

בהמשך הקב"ה מצווה לקחת את המחתות ולצפות את המזבח לזיכרון. העדה נקהלים על משה ועל אהרן, ה' מתגלה אליהם כועס על העדה ומבקש לכלותם. אהרן לוקח קטורת ונגש אל הקהל בכדי לרפואתם וכך המגפה נעצרה. ה' מצווה להניח 12 מטות כנגד 12 שבטי הנשיאים וע"י כך להוכיח מי ראוי  לתפקיד הכהן הגדול. מטא אהרן פורח וכולם רואים כי הוא הראוי שנבחר לתפקיד ע"י הקב"ה. מטה אהרן מונח למשמרת באהל העדות. העם שוב מלינים ומפחדים ממשכן ה'.

הקב"ה מטיל את האחריות למשכן ולכלי הקודש על אהרן ובניו הכהנים. הפרשה מפרטת את מתנות הכהונה להם זכו אהרון ובניו. בני לוי זוכים במעשרות. הלויים חייבים להפריש תרומת מעשר ממתנותיהם. חלקם של הלויים לאחר תרומת המעשר הוא חול גמור.

בתלמוד מסופר על רבי אבהו שהצליח לסחוף אחריו תלמידים רבים, שבאחד הימים החליטו למנותו לראש הישיבה. רבי אבהו ראה בהזדמנות זו אפשרות לעזור לכלכלתו של חברו אבי אבא שהינו תלמיד חכם. אמר "עדיף שתמנו את ידידי רבי אבא שהינו תלמיד חכם וגדול ממני". בפרשתנו רואים כיצד קורח שלא קיבל נשיאות קינא וסחף אחריו אנשים רבים למהומה נגד משה רבנו כאילו הוא אינו שליח ה'.

"וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי..." (ט"ז, א')

ביקש קורח לקחת לעצמו גדולה ושררה ולכן לא היה הדבר כשר בעיני אלוקים ואדם. טובה גדולה רק כשנותנים אותה מן השמים, כזו שבכוחות עצמו אם לא יכול לקחתה...(הרב מפשיסחה זצ"ל)

"נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם"(ט"ז, ב')

ידוע מפי הזוהר הקדוש שתלמיד חכם מכונה "שבת". הכוונה בזה היא הכוחו וקדושתו של תלמיד חכם צריכה להגיע ממנו, מכח עצמו – כשם שקדושת שבת היא עצמית ולא כיום טוב בו היום מוחזק כקדוש בעיני הבריות – שיום טוב קידשו ישראל. לפיכך אמר הכתוב "נשיאי עדה" – הרי הם לא ראויים לקדושתם מצד עצמם – אלא "קריאי מועד" – היו כמועדים שישראל מקדשים אותם. "אנשי שם" – רק שם טוב היה להם, אך מצד עצמם לא היו קדושים כלל וכלל. (אמרי שפר)

רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל

כל העיניים היו נשואות אל הילוכו של רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כשהתהלך במסדרונות הישיבה. במהלכו הבחין באחד מבחורי הישיבה שהשליך פיסת נייר ארצה. רבי בן ציון פנה איליו ואמר לו "בזה הרגע עברת על עברה מדאורייתא". הבחור שאל "על איזו עברה?"

"עובדת הניקיון של הישיבה – רדית בה בפרך, והרי כתוב "לא תרדה בו בפרך". אנא התכופף והרם את הפסולת".

רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל נולד בעיר הקודש ירושלים בכ"ט בתמוז בשנת תרפ"ד. החל את לימודיו בישיבת הקודש "פורת יוסף" שממוקמת בעיר העתיקה, שם קיבל תורה ש"ס ופוסקים מפי רבו, הרב עזרא עטיה זצ"ל. היה נודע בהתמדתו ובשקידתו בלימודיו. לאחר נישואיו החל את כהונתו כרב הישיבה. במהלך כהונתו רבת השנים העמיד תלמידי חכמים לרוב. נפטר ביום שני י"ט בתמוז תש"מ. זכותו תגן עלינו, אמן! 

רבי שלמה קלוגר – המגיד מברודי בן רבי יהודה אהרן זצ"ל

היה רב גדול ופוסק מפורסם בפולין של המאה ה-19 (גליציה).

נולד בקומורוב שהייתה תחת שלטון האימפריה הרוסית בשנת 1785, לאביו הרב יהודה אהרן קלוגר זצ"ל. כבר בקטנותו ניכרו בו אותות היקראה והקדושה כך שבגיל צעיר מאוד – 6 כבר החל לכתוב חידושי תורה. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 13 עבר ללמוד בזמושץ, שם בישיבתו של הרב מרדכיראבין הבין שצר המקום עבורו בשל שאפתנותו ללימודי הקודש והחל ללמוד לבד בבית המדרש. חברו של אביו הרב יוסף הוכגלרנטר הבחין בנער החריף ופרס עליו את חסותו, דאג לכל מחסורו ובלבד שיעסוק בתורה הקדושה, בנוסף למד אצל המגיד מדובנא. בגיל 15 התייתם גם מאימו. בגיל 17 נשא לאישה מרת ליבא מאליא והתגורר בצל חותנו. ומרגע שזה הלך לבית עולמו לא הייתה לרבי שלמה ברירה אלא לעסוק במסחר דבר שלא עלה בידו יפה ולכן פנה אל הרבנות למרות ענוונותו הרבה ובריחתו מהכבוד והשררה. לאחר שכיהן משרת הרבנות במספר ערים קיבל את הרבנות בברודי שם גם נפטר. הותיר אחריו צאצאים רבים וספרים וחידושים על התורה, הש"ס, הגדה של פסח, חידושים על השו"ע, תיקן תקנות על מלאכת השחיטה ועוד.

זכותו תגן עלינו, אמן!

כל השונה הלכות בכל יום...

ברכות השחר – תיקנו חכמים לברך בכל בוקר ברכות השחר, ברכות העוסקות בשבח והלל לבורא עולם, על החסד שעושה עם ברואיו בעולם הזה וממלא צרכיהם משעת קומם עם עלות השחר ועד לכתם לישון. ברכות השחר הן ברכות שמשרישות בנו את התובנה שבורא עולם הוא המשפיע, הרופא, המכלכל – מאיתו הכל יתברך. המברך בכוונה חש הכרת הטוב לבורא עולם על השפע שנתן לו. טוב ונכון לסמוך ברכת "אלהי נשמה" לברכת "אשר יצר". חשוב להפסיק מעט בין "אלהי" ל"נשמה", על מנת שלא ישמע כאילו הנשמה היא אלוהיו. מעיקר הדין אין חיוב לעמוד בזמן ברכות השחר ויש אומרים אף שטוב אם ישב בזמן ברכות השחר וברכות התורה.

קידוש בשבת – לכתחילה לא ישנה מקומו מחדר לחדר, אבל בדיעבד אם היה בדעתו לכך מתחילה  אפילו יצא לחצר מהבית אט מהחצר אל הבית אין צריך לחזור ולקדש. צריך לאכול מייד לאחר הקידוש ולא ישהה בין הקידוש לבין הסעודה. ובדיעבד גם אם שהה זמן רב אין צורך לחזור ולקדש. אבל אחד שהיה מדעתו שלא לאכול מייד לאחר הקידוש – אם עברו שבעים ושתים דקות צריך לחזור ולקדש. ואם לא שהה – אין צורך לחזור ולקדש.

מי ייתן ונזכה להיות מוארים באורו הקדוש, אמן!

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il