קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - י"א ניסן התשפ"ג

דבר תורה על פרשת השבוע - פרשת בהעלותך (תשע"ג)

פרשת השבוע – פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בספר במדבר. תחילת הפרשה מתאר את סיום ההכנות של בני ישראל טרם יציאתם אל המסע אל ארץ האבות, ארץ ישראל. הפרשה מתארת את הדלקת המנורה על ידי אהרון הכהן. הציווי האלוקי לטהר שבט לוי על ידי משה ואהרון בעזרת מי חטאת. קביעת הגיל בו יחל בן לוי לשרת בקודש. הציווי האלוקי לעשות את קרבן הפסח. טענת האנשים הטמאים שבעם על כך שאינם יכולים להקריב קרבן. דינם של טמאים בפסח ראשון ובפסח שני כמתן מענה לאלו שלא יכלו להקריב קרבן בחג הראשון. סימני ענן על המשכן – על פיו יחנו ועל פיו ייסעו. צווי לעשות שני חצוצרות כסף ותיאור שימושם לקריאת הנשיאים והעם. משה מבקש מיתרו להצטרף לנסיעה. העם מתאוננים על ה' ונענשים, האספסוף מתאונן על המן, משה מעביר את טענות העם לה'. ה' מודיע למשה על כוונתו לספק המון בשר לעם ישראל. אלדד ומידד מתנבאים במחנה. ה' שולח שלוים למחנה ומעניש את העם. מרים חוטאת בלשון הרע בדיבורה על אשת משה רבנו ונענשת בצרעת.

שתי מצוות במחיר אחת
רבי צדקה חוצין זצ"ל צעד בחברת מלוהו כברת דרך ארוכה אל עבר המקום בו נערכה ברית מילה בה זומן רבי צדקה להיות מוהל. לאחר כשעת הליכה הגיעו אל מחוז חפצם ובהגיעם תדהמה אחזתם, משפחת הרך הנימול סועדת את סעודת המצווה לאחר שטקס המילה כבר בוצע על ידי מוהל אחר. לא נותר לרבי צדקה ולמלווהו אלא לסור על עקבותיהם. מלוהו של רבי צדקה, הלא הוא משמשו בקודש כעס ואמר בליבו, הכיצד ניתן להטריח חכם וצדיק כרבו לחינם. ובטרם פצה את פיו לומר את שעל ליבו השתיקו רבי צדקה ואמר: שבמקום להרוויח מצווה אחת – ברית מילה, הרווחנו שתי מצוות, האחת "החושב לקיים מצווה – מחזיקין בידו כאילו קיים אותה", והשנייה שהיינו יכולים לכעוס אך לא כעסנו.

רבי צדקה חוצין זצ"ל
נולד בארם צובה לאביו רבי סעדיה והיה מגדולי רבניה. על כן מונה גם כדיין בעיר בגדד. היה מפורסם בידיעתו בכל רזי התורה. הותיר אחריו כתבים רבים על השולחן ערוך, פרשיות התורה, על הטור ועוד... ובהם: שו"ת "צדקה ומשפט", "אורח צדקה", "עבודת הצדקה" וכו'.  כיהן כרבה של בגדד כשלושים שנה ולאחר מגפת הדבר שפרצה בעיר בה נפטרו שלושה מבניו, אף הוא הלך לבית עולמו. זכותו תגן עלינו, אמן!

כל השונה הלכות בכל יום...
ברכת "אשר יצר" – לאחר הנטילה, ינגב ידיו היטב ויברך ברכת "אשר יצר" בכוונה גדולה ויזהר לא לברך בשעה שמנגב ידיו.יש להיזהר ולהקפיד מאוד בברכת אשר יצר המסוגלת לפעול לרפואתו של האדם. אחד שנסתפק אם ברך, לא יחזור שספק ברכות להקל. 

מן החסידות - אהבת ישראל
טרם מאסרו של הרבי הרייצ מליובאוויטש הכניס אליו אחד מחסידיו תרומת פדיון נפש. כיוון שאשתו של החסיד ילדה תאומים והלידה הייתה קשה והחלישה אותה עד מאוד, והתאומים שנולדו לאותו החסיד היו במצב בריאותי קשה. לאחר מכן הרבי נאסר ועבר ייסורים בכלאו. עד שהמשטר ביקש להוציאו להורג. לבסוף השלטונות חזרו בהם מהגזרה  וגזרו על הרבי עשר שנות גלות באיי סולובקי. לאחר מכן הומר גם עונש זה בשלוש שנות גלות בעיר קוסטרומה. טרם צאתו של הרבי לגלותו בקוסטרומה התירו לו השלטונות לחזור לביתו להתארגן. בהיכנסו לביתו שאל הרבי דבר אחד: איך מרגישה אשתו של אותו חסיד ומה שלום התאומים. 

דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו:  בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת..." (ח', ב')
שואל רש"י, מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו שלא היה עימהם, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות.נשאלת השאלה במה הדלקת נרות גדולה מקרבנות הנשיאים? על פי הנאמר במדרש רבה הקרבנות היו קיימים רק בזמן שבית המקדש היה קיים, אך הנרות – לעולם קיימים. אך גם זו קשה, כיוון שבית המקדש לא קיים ואין לנו לא קרבנות ולא מנורה, אם כן, מדוע "המנורה לעולם קיימת"?

הרמב"ן מתרץ זאת כך: באמרה זו "בהעלתך את הנרות..." בעצם מבטיח הקב"ה לאהרון שבניו החשמונאים יזכו לניסים ונפלאות בזמן חנוכה השני, כאשר ידליקו את המנורה למשך שמונה ימים באמצעות פך שמן אחד. – ומכן נשארה לדורות מצוות הדלקת חנוכייה, - שנוהגת גם בזמן שבית המקדש אינו קיים, על כן במדרש רבה נאמר: "אבל הנרות לעולם קיימין".

דבר אחר, אהרן הרגיש בליבו את חטא עשיית העגל, ולפיכך חלשה דעתו כיון שלא הביא קרבן כמו הנשיאים, ועל כן חשש הוא שמא יגרום לעיכוב השכינה. על כן הראה לו הקב"ה את הנר המערבי שלעולם דולק בדרך נס – נר המערבי משמש עדות לכך שהשכינה שורה לעולם בישראל. ונס נר המערבי בזכות כהן גדול הוא ולכן חטאו נתכפר שכן הנר דלק בזמנו.

"בהעלותך" – מכאן שהייתה מעלה – מדרגה לפני המנורה עליה אהרן הכהן עלה בהדליקו את הנרות. כיידוע על מצחו של אהרון הכהן היה הציץ אשר אסור להרים יד מעליו, על כן עלה אהרן הכהן על מדרגה בכדי שיהיה גבוה מעט מהמנורה ובכך לא יגביה את ידיו מעבר לגובה מצחו.

וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן--אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ (ח', ג')
לומר שבחו של אהרן שלא שינה – כידוע בכל שבעת ימי הבריאה נאמר "ויהי כן", אך רק בבריאה של האור נאמר "ויהי אור" ולא נאמר "כן". על זה אמרו חכמינו לפי שהאור שנברא היה גנוז מאחר שהעולם לא היה ראוי לו, עד שבא אהרן הכהן ובהדליקו את המנורה תיקן והחזיר את האור לעולם כפי שנברא ולא שינה מאום, נמצא שהחזיר את ה"כן", על כן נאמר "ויעש כן אהרן".

צדיקים במיתתן נקראים חיים...

רבי חיים מוולוז'ין – היה מגדולי תלמידיו של הגאון מוולינא אצלו החל ללמוד כבר בגיל 19 , היה מייסד ישיבת וולוז'ין – "עץ החיים", בעל הספר "הנפש חיים". רבי חיים לא עלה לארץ ישראל "בעליית תלמידי הגר"א" אך היה תומך ומסייע לעולים. כיהן כרבה של וולוז'ין עד לפטירתו בי"ד סיוון (1821). הותיר אחריו ספרי קודש: "נפש החיים" – העוסק באמונה וחשיבות התורה, "רוח החיים" – פירוש למסכת אבות, "חוט המשולש" – שו"ת.

זכותו תגן עלינו, אמן!

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il