שתף לחבר
כותרת דבר תורה: פרשת השבוע-אחרי מות-קדושים (התשע"ג)
בס"ד
דבר תורה על פרשת השבוע : פרשת אחרי מות-קדושים (תשע"ג)
פרשת השבוע - פרשת אחרי מות היא הפרשה השישית בספר ויקרא, השנה קוראים את פרשת אחרי מות יחד עם פרשת קדושים. עיקרי הפרשה הם: אזהרה לאהרון הכהן שלא להיכנס בכל עת שיחפוץ אל קודש הקודשים ותיאור מהלך כניסתו של אהרון הכהן (הכהן הגדול בכלל) לקודש הקודשים ביום הכיפורים: נתינת גורלות על השעירים, שחיטת פר של כהן גדול ושעיר, וידוי על השעיר ושליחתו אל המדבר. תיאור קורבנו של הכהן הגדול - קורבן עולה וקרבן העולה של העם. קיימת אזהרה על קיום מצוות יום הכיפורים. המשך הפרשה עוסק באיסור שחוטי חוץ – קרבנות הנשחטים מחוץ למקדש, איסור הקטרת איברים מחוץ לעזרה, איסור אכילת הדם ועונשו של האוכל ממנו, תיאור מצוות כיסוי הדם בהליך שחיטת העוף, דין האוכל נבלה וטריפה ועונשו. הפרשה מסיימת באיסור הליכה במנהגי הגויים –מצרים וכנען, פירוט איסור גילוי עריות, איסור עבודה זרה- מולך ומשכבים אסורים, אזהרה לבל יעשו בני ישראל תועבות והעונש הצפוי לעובר על איסור זה.
"...אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן..."(ט"ז, א')
פרשת מצורע מסיימת בכתוב: "ולאיש אשר ישכב עם טמאה" ומייד לאחר מכן פרשת אחרי מות פותחת ב"אחרי מות שני בני אהרון" – רמז לכך שהעובר על איסור נידה גורם למיתת בניו.
בזוהר הקדוש נאמר שגילם של בני אהרון היה מתחת לגיל עשרים ולכן נקראו "בני אהרון" – שהם היו עדיין תחת חסותו, ברשותו. אם כן מדוע נענשו, והרי כלל הוא בידינו שאין מענישים מן השמיים ילד שעדיין נמצא בחסות אביו וטרם מלאו לו עשרים שנה?
בגמרא במסכת ברכות דף ל"א מובא שקטן, פיקח ובר דעת מופלג אפילו טרם הגיעו לגיל עשרים - נענש. על כן אמר עלי הכהן לשמואל הנביא בהיותו נער כבן שנתיים בלבד כי הוא חייב מיתה – לפי שראה גודל חוכמתו והורה הלכה בפני רבו.
והרי שכתוב כיצד נענשו לפני גיל עשרים – הרי כתוב "בקרבתם לפני ה'" – כיוון שהיו גדולים במדרגה ובדעת עד שהתקרבו כ"כ אל הקב"ה – לפיכך "וימותו" (הדרש והעיון)
ע"פ המדרש ידוע שכאשר שמע איוב מיתת שני בני אהרון אמר: "אף לזאת יחרד ליבי" (איוב ל"ז, א') – חכמינו אמרו שעונשו של איוב והייסורים בהם הוא נידון הם על כך ששתק בעת שגזר פרעה את גזרתו הנוראה להשליך את ילדי העבריים אל היאור, איוב לא מחה על מעשה נפשע זה. וכאן, על חטאתם של נדב ואביהו אמרו חכמינו שנדב ואביהו היו מהלכים אחר משה ואהרון ושוחחו על מיתתם של משה ואהרון ובכך יוכלו הם להנהיג את עם ישראל – אמר להם הקב"ה כעת נראה מי יקבור את מי. ושוב קשה הדבר, שאם אמר נדב זאת – למה נענש אביהו?, ומזה למדים אנו שהשומע דבר רע ואינו מוחה ראוי הוא בעצמו לעונש. וכיוון שאיוב שמע על מיתתם של נדב ואביהו, למד הוא שאדם שעובר בשתיקה על דברים רעים – נענש. על זאת נחרד ליבו, כיוון שגם הוא צפוי לעונש על כך שלא מחה בידי פרעה על השלכת ילדי העבריים ליאור.
פרשת השבוע - פרשת קדושים היא הפרשה השביעית בספר ויקרא. פרשת קדושים היא פרשה מרובה במצוות העוסקים בנושאים מגוונים, על כן הפרשה נאמרה בהקהל אל מול עדת ישראל. הפרשה פותחת במצוות שבין אדם למקום ובהם: אזהרה על עבודת אלילים , חובת שמירת השבת, איסור שבועת שקר, איסור כלאיים ואיסור שעטנז. בהמשך ישנו מעבר לפירוט מצוות שבין אדם לחברו: "ואהבת לרעך כמוך", כיבוד הורים, איסור שקר, גניבה ורכילות, איסור נקמה ונטירה, כיבוד מבוגר –"מפני שיבה תקום", איסור הלנת שכר פועל, איסור מתן מכשול בפני עיור, איסור לקיחת שוחד, אהבת הגר, צדק במידות ובמשקולות. הפרשה חוזרת לפרק קצר העוסק בנושא המקדש וזמני אכילת קרבנות ואיסור פיגול. הפרשה מפרטת מצוות התלויות בארץ: איסור עורלה, לקט, פאה ושכחה (מתנות עניים). התורה מסיימת בפירוט מנהגי גויים ואוסרת אותם על ישראל: כתובת קעקע, הקפת פאת הראש, איסור השחתת הזקן, איסור אוב וידעוני ועבודה זרה. איסור עריות והעונשים הצפויים למפר איסורים אלו.
"...הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (י"ט, י"ז)
כאשר מוכיחים אדם אין לפנות איליו כרשע, אלא יש לפנות איליו בדברי נועם שיקרבו את ליבו וירוממו את הרגשתו, כך התוכחה עשויה להועיל. "הוכח תוכיח" כשאדם אומר תוכחה לאחר ישימנו "כעמיתך" – יפנה איליו כחבר. אל תשים את חברך כחוטא – "לא תישא עליו חטא".
טבעו של האדם בראותו את חברו עושה מעשה רע לדון אותו לכף חובה, אך חכמנו אמרו "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים". השפת אמת כותב: הוכח את עצמך בזמן שאתה מוכיח את חברך כי ידוע לך שגם בך יש חלק בחטאו של כל אחד מישראל – "ולא תישא עליו חטא", אל תפיל את כל האשמה עליו. אם ירגיש אדם שותף לחטאו של חברו, תועיל תוכחתו גם לעצמו – שגם הוא ממילא יחזור בתשובה.
פתגם חסידי
אמר העיטורי תורה: אין התורה מתקיימת אצל התקיפים ועזי הפנים, אלא אצל ענווי הרוח - במי שממית את עצמו, ממית את כוחו ועוצם ידו.
אמר רבי נחמן מברסלב: קחו מזמרת הארץ (בראשית מג, יא) – מנגינות הארץ. שאין לך דבר המקיים את הנפש כניגונים של בית אבא.
כל השונה הלכות בכל יום...
ספירת העומר
א. אם טעה וספר בלילה אחד מספר שאינו נכון ולא נזכר עד לילה שלמחרת - אינו יכול להמשיך לספור בברכה - שהרי כבר לא "תמימות" הן.
ב. אם שכח ולא ספר בלילה ונזכר למחרת ביום, יספור ללא ברכה ביום, וימשיך לספור עם ברכה בלילה שלאחריו. וכנ"ל גם בטעות, אם ספר מנין שאינו נכון ונזכר למחרת, יספור למחרת ללא ברכה וימשיך לספור בברכה בלילה לאחריו.
צדיקים במיתתן נקראים חיים...
רבי יוסף תאומים זצ"ל בעל ה"פרי מגדים" (י' באייר)- היה מגדולי פרשני השולחן ערוך, נולד בכפר בסמוך לעיר לבוב לאביו רבי מאיר תאומים זצ"ל. בתחילת דרכו החל כמלמד תינוקות של בית רבן בעיר קומרו, לאחר מכן העתיק את מגוריו לברלין וכשאביו נפטר קראו לו להחליף את מקומו כדיין ומורה צדק בעיר לבוב אך הוא סירב, לבסוף התמנה לרב בקהילת פרנקפורט שם גם נפטר. חיברו הקדוש "פרי מגדים" על מפרשי השולחן ערוך בעל ערך שלא יסולא מפז ונלמד עד ימינו אנו בשקיקה בישיבות הקודש, רבים מהפוסקים האחרונים מסתמכים עליו כדוגמת "המשנה ברורה". בנוסף חיבר חידושים על מסכתות: יבמות, חולין, ביצה, פסחים ועוד... חיבר ספרי קודש על כללי התלמוד והתפילה, ביאור על מוסר ואגדה ועוד...
היה ידוע בענוותנותו וביכולת השקידה וההתמדה בלימודיו עוד בהיותו נער. יידוע שהיה חותם על איגרותיו וכתביו בחותמת "יוסף מלמד" – אף שהיה לראש הישיבה בשל ענוותנותו הרבה ראה עצמו עדיין כמלמד תינוקות.
רבי שלמה אפרים ב"ר אהרון זצ"ל בעל ה"כלי יקר" (ז' באייר)- נולד בפולין בעיר לונטשיץ, בעודו נער למד אצל המהרש"ל – רבי שלמה לוריא זצ"ל, לאחר בגרותו עבר לעיר לבוב ולאחר מכן עבר לפראג שם החליף את המהר"ל לעת זקנתו כרבה של העיר וראש ישיבה. היה ידוע בדרשותיו סוחפות הלב, בקי בנושאי המוסר, ספריו הקדושים התמקדו בדרשות על ענייני התורה, מוסר, מועדי השנה, שמחות וכמובן חיבורו המפורסם ה"כלי יקר" – חיבור נפלא על תורתנו הקדושה.
מי ייתן ונזכה להסתופף בצילם של צדיקים אלו, אמן!
שבת שלום!
קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות admin@torahreading.org.il
לרפואת |
לזרע של קיימא |
לעילוי נשמת |
ניסים בן עיישה |
אלון בן לאה |
רבי יוסף תאומים זצ"ל |
ניסים בן מרים |
ענבל בת מרים |
רבי שלמה אפרים זצ"ל |
עמרם בן יוסף |
מירב בת חנה |
אחינו ההרוגים על קדושת ה' |
ערן בן אילנה |
אסף בן אדם |
יוסף בר לונה ז"ל |
מאיר בן נעמה |
|
שמעון בן עזיזה ז"ל |
לאה בת ורדה |
|
|
גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:
שתף לחבר
שתף בפייסבוק
ניווט מהיר: