קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - ה' אלול התשפ"ד

בס"ד

פרשת השבוע פרשת תזריע - מצורע (תשע"ג)

פרשת השבוע פרשת תזריע היא הפרשה הרביעית בספר ויקרא. פרשת תזריע נקראת יחד עם פרשת מצורע בשנים שהן לא מעוברות. עיקר נושאי פרשת השבוע הם: דיני טומאת וטהרת היולדת , קרבנה ומצות מילת הבן הילוד. דיני צרעת בעורו של אדם, צרעת מסוגים שאת, בהרת, מחיה, שחין ומכוה. דיני צרעת בשיער ראש האדם – נתק. דיני המצורע, הנהגותיו ודיני סילוק נגע הצרעת, דיני צרעת הבגד.

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ (י"ב, ב')

לפיכך נאמרו בפרשה הקודמת פרשת שמיני, דיני בהמות טמאות, שקצים ורמסים, זאת בכדי להודיענו שאם ההורים אוכלים מאכלות אסורים הריהם גורמים בכך שילדיהם יהיו פגומים ולוקים בטמטום הלב. (אגרות הרמב"ן)

וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (י"ב, ג')

שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא הקדוש: מעשיהם של מי יותר נאים, של הקב"ה או של בני האדם? ענה לו רבי עקיבא: מעשיהם של בני האדם נאים יותר. אמר לו וכי יש יותר נאה ממעשה שמים וארץ?, האם אתה יכול לעשות מעשה נאה מזה? אמר לו רבי עקיבא אל תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות ובשמיים שאין שולטים עליו, אמור לי דברים המצויים בבני אדם. א"ל ולמה אתם מלים? הרי הקב"ה ברא את האדם עם עורלה! ענה לו רבי עקיבא הרי ידעתי שתשאל שאלה זו ולכן אמרתי שמעשיהם של בשר ודם נאים יותר. הלך רבי עקיבא והביא לפניו שיבולים ועוגות ואמר לו מה נאה יותר השיבולים מעשי הקב"ה או העוגות? א"ל ואם הקב"ה כ"כ רוצה שתמולו אז מדוע לא יוצאים מהולים אתם מלידה. ענה לו רבי עקיבא: שהקב"ה נתן מצוות לאדם על מנת לייקר ולזכך בהן את עם ישראל. (ע"פ ילקוט שמעוני(

פרשת השבוע פרשת מצורע היא הפרשה החמישית בספר ויקרא. פרשת מצורע נקראת יחד עם פרשת תזריע בשנים שהן לא מעוברות. עיקר נושאי פרשת השבוע הם: סדר טהרת המצורע וקרבנותיו ביום טהרתו, דיני צרעת הבית – נגעי הבתים, דיני טומאת הזב והזבה, טהרתם וקורבנותיהם.

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ:  וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן (י"ד, ב')

כתב הרמב"ם בהלכות טומאת צרעת: כשהאדם מתחיל לחטוא בלשון הרע, הקב"ה שולח צרעת אל ביתו תחילה וזאת  על מנת שיבין שבחר בדרך קלוקלת ויחזור בתשובה, אך אם האדם אינו חוזר בו מטעותו, נגע הצרעת עובר לבגדיו ואם אינו מבין שוב את מעשיו הרעים ולא חוזר בתשובה גם הפעם, בורא עולם שולח את נגעי הצרעת בגופו ממש.

אמר ריש לקיש: "מהו שכתוב זאת תהיה תורת המצורע" – זאת תהיה תורתו של המוציא שם רע. כלומר זה שדיבר לשון הרע. הוסיף ואמר ריש לקיש על הנאמר בקהלת: " אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון" – לעתיד לבוא יתקבצו כל החיות ויבואו אל הנחש ויאמרו לו, האריה דורס ואוכל, הזאב דורס ואוכל, ואתה מה ההנאה שלך? יענה להם הנחש – וכי מה יתרון לבעל הלשון – אדם האומר לשון הרע מה יתרונו. על זה אמר ריש לקיש - כל המספר לשון הרע מגדיל עוונו עד השמים.
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, כל המספר לשון הרע ראוי לסוקלו באבן. ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע, אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר (תהילים) – "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל". אל תיקרי "אותו לא אוכל" – אלא "איתו לא אוכל" ויש גם דורשים זאת כלפי גסי הרוח.

מעשה במלך שעבר ברחובה של עירו בליווי של שרו היהודי. לפתע יצא גוי מאחת החנויות והחל לקלל ולגדף את היהודי. המלך שחרה אפו למשמע קללות וגידופים אלו ציווה את היהודי לכרות לגוי את לשונו הרעה. מה עשה היהודי, הלך וקנה מתנות טובות ויפות לאותו הגוי והחל מכבדו. והנה יום אחד כשהמלך ושרו היהודי שוב עברו ברחובה של העיר בסמוך לחנותו של אותו הגוי, יצא הגוי מחנותו והחל לברך ולשבח את היהודי. המלך בראותו זאת התפלא ואמר "הלא ציוותי אותך לכרות את לשונו". ענה היהודי למלך: "כרתי את לשונו הרעה וכעת יש לו לשון טובה".

מעשה ברוכל שהיה מוכר מרכולתו בעיירות הסמוכות לציפורי של אותם הימים. היה אותו הרוכל מכריז ואומר: מי שרוצה לקנות סם חיים שיבוא אליי...כל תושבי העיירות היו מתכנסים סביבו למשמע הפלא – סם חיים. רבי ינאי ישב ושקד על לימודו באחת הפעמים וקרא לאותו הרוכל: הראה נא לי את סם החיים, אני רוצה לרכושו ממך. אמר לו הרוכל: סם זה הוא לא מיועד עבור אנשים שכמותך רבי. רבי ינאי לחץ את הרוכל עד שהתרצה והראה לו ספר תהלים ופתח בפסוק "מי האיש החפץ חיים", "נצור לשונך מרע ושפתך מדבר מרמה". אדם שנוצר את לשונו מדבר רע, זוכה לאריכות ימים. ענה לו רבי ינאי ואמר: "אף שלמה המלך אמר "שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו" – אל תקרי מצרות, אלא מצרעת, אדם שלא מדבר לשון הרע – ימלט מן הצרעת. (ויקרא רבה)

אבלות בספירת העומר

אמרו 24,000 תלמידים היו לו לרבי עקיבא וכולם מתו בפרק אחד בין פסח לעצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה (יבמות). כנאמר "דרך ארץ קדמה לתורה", ובעונש קשה זה ביקש בורא עולם ללמד אותנו כמה חשוב הוא היחס בין בני האדם, הכבוד לזולת. פשט המנהג בקהילות ישראל ללמוד פרקי אבות החל מהשבת שלאחר חג הפסח, כאשר בכל שבוע לומדים פרק אחד. פרקי אבות – מסכת אבות היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין ועוסקת בדיני מוסר, דרך ארץ  ומידות והנהגות טובות.

פתגם חסידי

אמר הבעש"ט הקדוש: ברכת ידיד חשובה בשמים יותר מהמלצתו של המלאך מיכאל.

אמר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דצינגר זצ"ל: כדי להשיא עצה טובה לזולת אין צורך להיות רבי, דיו שיהיה ידיד נאמן!

כל השונה הלכות בכל יום...

ספירת העומר

·         התחיל סעודתו כחצי שעה קודם שקיעת החמה והגיעה שעת הספירה רשאי להמשיך בסעודתו. אך החל הסעודה באיסור - יפסיקנה ויספור ואחר כך ימשיך סעודתו. אסורה עשיית מלאכה כחצי שעה קודם הספירה.

·         פשט המנהג להקדים ספירת העומר לברכת הלבנה, אך במידה וקיים חשש שתתכסה הלבנה בעננים - יקדימו ברכת הלבנה. אם ביקש מחברו שיזכיר לו הספירה, רשאי לאכול אף יותר מכביצה פת או מזונות קודם הספירה. והמחמיר שלא לאכול - תבוא עליו הברכה.

·         אסור לאכול או לישון קודם ספירת העומר, דהיינו קודם השקיעה -  כחצי שעה. והאיסור באוכל יותר מכביצה, פת או מזונות, אבל שאר מאכלים ומשקאות מותרים מן הדין.

צדיקים במיתתן נקראים חיים...

רבי שמואל שמלקה הורוביץ מניקלשבורג זצ"ל (נלב"ע א' באייר התקל"ח)

היה רב גדול, חסיד ואדמו"ר, נולד בשנת התפ"ו (1726) בעיר צ'ורטקוב שבגליציה, היה בן בכור לרב העיר, הצדיק רבי צבי הירש זצ"ל. היה פוקד את ביתו של המגיד ממזריטש, תלמידיו התקרבו בזכותו לחסידות גם כן ובהם המגיד מקוזניץ', רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ועוד...
לאחר שהתקבל לאב"ד שינובה , עבר להתגורר שם ולמד אצל החוזה  מלובלין. לאחר מכן כיהן כרב העיר ניקלשברג לשם העתיק גם את ישיבתו. תלמידיו נחשבים גדולים בחסידות ונעשו במהלך השנים לחלק נכבד מראשיה.
החזיר נשמתו לבורא ב-א' אייר התקל"ח (1778).

רבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל (נלב"ע א' באייר התקמ"ח)

דור שלישי לאדמו"רי חסידות  הבעל שם טוב, עלה לארץ ישראל ויחד עימו שלוש מאות מחסידיו, בעליה שכותנתה בשם "עליית  תלמידי הבעש"ט".
רבי מנחם מנדל נולד בשנת הת"צ (1730) בוויטבסק אביו קרבו בעודו בן 9 שנים לבעש"ט שם ינק קדושה וחסידות. בבגרותו התגורר במינסק והיה לאחד מתלמידיו הבולטים של המגיד ממזריטש. לאחר עלייתו לארץ ישראל מילא את מקומו בהפצת החסידות רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל.
החזיר נשמתו לבורא ב-א' אייר התקמ"ח (1788).

מי ייתן ונזכה להסתופף בצילם של צדיקים אלו, אמן!

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il