קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - ה' אלול התשפ"ד

חג שני של פסח
סעודת משיח
בחג שני של פסח – שביעי של פסח (כ"א בניסן) ניתנת לכלל עם ישראל האפשרות לטעום מעט מטעמו הנפלא של האור הקדוש שיזרח עלינו עם בוא הגאולה.ביום זה לאחר תפילת מנחה, עורכים את הסעודה הייחודית במינה – "סעודת משיח". בסעודה זו אוכלים מצות ושותים ארבע כוסות יין, מדברים מענייני הגאולה וחיזוק האומנה בצפייה לבואו של הגואל במהרה, בימינו אמן!
מקובל לנו מדורות שהמקור למנהג סעודת משיח הוא אצל מייסד החסידות – רבי ישראל בעל שם טוב זצ"ל, שהיה נוהג לאכול סעודה שלישית לאחר מנחה של שביעי של פסח ואמר: "כשם שיש שמות מיוחדים לסעודות השונות של שבת ויום טוב – כך הסעודה הזאת נקראת "סעודת משיח" כי ביום זה מאירה "הארת המשיח". שתית ארבע כוסות יין, כנגד ארבע כוסות של פורענות, כנאמר במאמר חז"ל – "ארבע כוסות של פורענות שעתיד הקב"ה להשקות אומות העולם וכנגדן עתיד להשקות את ישראל ארבע כוסות של נחמות". מנהג זה של שתית ארבע כוסות יין הוחל על ידי אדמו"ר הרש"ב (רבי שלום דובער) מליובאוויטש לפני כ 100 שנים. המנהג נהוג בחצרות חסידויות שונות.

"כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל"
יידוע הסיפור על רבי משה פיינשטיין זצ"ל שבאחד מחודשי ניסן מצאו אותו מקורביו יושב ונאנח, כששאלו אותו לפשר הדבר, ענה ואמר להם: שוב עבר חודש ניסן ולא היינו ראויים לקבל את פניו של משיח. למדים מכך את מושא חיו של היהודי – כך אמור יהודי לחיות בצפייה לקבל פני משיח ובייחוד בימיים כמו אלו –חודש ניסן.

האדמו"ר מגור – רבי יצחק מאיר אלתר זצ"ל, בעל ספר "חידושי הרי"ם" שהיה גדול בדברי תורה וידוע בידיעותיו בתורה הקדושה אמר באחת משיחותיו: בקריאת מגילת אסתר מתעוררת תמיהה על כך שאנו אמורים לקרוא על מלך פרסי, שערך סעודה לכשהגיע לשלוש שנים למלכותו, בחירת אסתר למלכה וכו'... השאלה "במה זה קשור אליי?" עולה לא פעם תוך כדי קריאה. אלא שהקורא מבין שכל המסופר הוא בכדי לתאר את נס ההשגחה הפרטית שנעשה – נס פורים. עוד אמר האדמו"ר – כך יבוא המשיח, יקרו אירועים שונים ומשונים וכך יבינו שהכול קשור לגאולה".
כל השונה הלכות...
בחג ראשון של פסח לאחר קריאת התורה אומרים את סדר תיקון הטל, ומתפללים מוסף של מועדים ומפסיקים לשאול על המטר ומתחילים לומר "מוריד הטל".

אם אמר מוריד הגשם בימות עונת הקיץ:

א.      אם נזכר קודם שאמר "ברוך אתה ה'" – חוזר.

ב.      אם נזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'", קודם שחתם בברכת "מחיה המתים" יסיים "למדני חוקיך", ויחזור ל"אתה גיבור".

ג.       אם כבר חתם "מחיה המתים", חוזר לראש התפילה.

ד.      בימות הקיץ החל ממוצאי יום טוב ראשון של פסח ועד ליל ז' בחשון אומרים "ברכנו"

ושמחת בחגך - פתגם חסידי
הבעש"ט הקדוש היה אומר: אדם שחי בשמחה – מקיים את רצון הבורא.
רבי שלמה ליב מלנטשנה זצ"ל היה אומר: "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" (בראשית כ"ח, כ') 
ריבונו של עולם!
תן לישראל עמך לחם שיוכלו לאכלו בשמחת הלב. כיוון שכשהאדם חולה או שרוי ח"ו בצער ויגון שוב אינו מסוגל לאכול. תן להם בגד ללבוש לגופם ושלא יצטרכו למשכנו בעבוט.

צדיקים במיתתן נקראים חיים...(ברכות)
רבי שרירא גאון זצ"ל (כ' בניסן)- היה ראש ישיבת פומבדיתא שבבבל, היה נצר לבוסתנאי בן חנינאי ומקובל שהוא נצר לדוד המלך, גאון בדברי תורה. רבי שרירא הוכתר לראש הישיבה בפומבדיתא ומילא תפקיד זה במשך כ 30 שנה עת גילו נשק ל 100. לאחר פרישתו מינה את בנו רב האי כממלא מקומו. רבי שרירא הותיר איגרת מפורסמת שמהווה תשובה לשאלת רבי יעקב בן ניסים על סדר השתלשלות התורה שבע"פ עד ימיו. איגרת זו משמשת כתיעוד היסטוריוני נדיר עד לימינו אנו.
היום:                                        חמישה ימים לעומר

הרחמן הוא יחזיר את עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו, אמן!

חג שמח

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il