קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - ה' אלול התשפ"ד

פרשת השבוע – פרשת כי תשא (התשע"ג)

תקציר פרשת השבוע

פרשת השבוע, פרשת כי תשא היא הפרשה התשיעית במספר בספר שמות. בתחילתה של הפרשה ישנו מיקוד במצוות מחצית השקל ובהנחיות נוספות הקשורות במלאכת המשכן: הכיור ותפקידו, שמן המשחה ומלאכת עשייתו, משיחת אוהל מועד וכליו, פרשת קטורת הסמים, פירוט כלי המשכן, שמות האחראים על מלאכת המשכן וכליו, ציווי שמירת השבת והעונש למי שמחלל אותה ומתן לוחות הברית למשה רבנו בהר סיני. מעבר לכך הנושא המרכזי בהמשך הפרשה הוא חטא העגל, כעס הקב"ה על עם ישראל ורצונו לכלותם, משה מבטל את גזירת ה', משה יורד מהר סיני ושובר את לוחות הברית, אהרון נשאל ע"י משה לפשר מעשהו, משה מצווה להעניש את החוטאים לה', תפילת משה לביטול הגזירה ותשובת הקב"ה. מוזכרת בפרשה גם תפילת משה ובקשותיו להיכנס לארץ האבות ותשובתו של הקב"ה. הקב"ה מצווה את משה לפסול לוחות אבנים ולעלות אל ההר, מוזכרת הזהרה לעם ישראל לבל ילכו אחרי אומות אחרות העובדות עבודה זרה, משה כותב את דברי התורה, זוהר פני משה בדברו עם ישראל.

ראשי פרקים בפרשת השבוע
"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט..." (ל', ט"ו),

ספר "קול אליהו" כותב שבטעמי הנגינה (טעמי המקרא) של "והעשיר לא ירבה" יש מונח רביעי, נראה מרומז בזה, רבותינו במסכת כתובות כתוב "המבזבז ממון לצדקה, לא יבזבז יותר מחומש מנכסיו", על זה נאמר העשיר לא ירבה, במה , בצדקה, יותר מחומש מנכסיו אלא, מונח רביע – רביעי, ארבעה חלקים מנכסיו יהיו מונחים לעצמו, ורק חלק החמישי רשאי "לבזבז" לצדקה. מונח רביע – ארבעה חלקים מונחים אצלו והחלק החמישי – חומש - לצדקה.

"וביום השביעי שבת וינפש" (ל"א, י"ז)

מובא במסכת ביצה, "וינפש" - אחר ששבת וי, אבדה הנפש, שהלכה לה הנשמה היתרה. קשה, לפי שמובא בספר "זיכרון זאת", אומר: למה מזכירים זאת בעת קבלת שבת? הרי רק נכנסה השבת וכבר עוסקים בצאתה?. בצאת השבת – שייך ואבדה הנפש, אך בכניסתה לא. אך נראה שתענוג תמידי אינו באמת נחשב תענוג בעינו של אדם, בעינו של אדם נחשב רק תענוג זמני, שאינו  נשאר לעולם – והוא מענג את האדם כל זמן שנשאר תחת ידו, כי יודע שעוד מעט ואיננו. לכן אומרים זאת בתחילת השבת, כיוון שהאדם זוכר כעת בתחילת השבת, שמייד בצאת השבת הנפש היתרה תאבד, אז מדבק בה יותר בשבת, "ומנצל" יותר את השבת להידבק בנפש היתרה.

"ויחל משה את פני ה' אלוהיו..." (ל"ב, י"א)

כותב דבר תורה בספר "חנוכת התורה " על המובא במדרש שמשה המליץ בעד ישראל ואמר: ואתה אמרת אנוכי ה' אלוהיך,לא יהיה לך.. – לשון יחיד. וממילא בני ישראל אינם מצוויים בייחוד ה' יתברך. מובא במסכת שבת: לעתיד לבוא שואלין לכל אדם – ציפית לישועה? כתב רבי העשיל מקרקא, לזה שצריכין לצפות לישועה – נלמד מהפסוק "אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", כשם שהוציאך הקב"ה ממצרים, כן יוציאך משאר גלויות והינה בפרשת שמות ה' אומר למשה לומר לישראל ששמו הוא "אהיה אשר אהיה". הפירוש הוא אהיה עימהם בשעבוד זה ואהיה עימהם בשעבוד אחר. אמר משה למה אזכירם עכשיו שעבודים אחרים – די לצרה בשעתה, אז אמר הקב"ה, לך אמור להם "אהיה שלחני אליכם", נמצא שלמשה לבד נתגלה שיעבוד שאר הגלויות העתיד לבוא אך לא  לישראל. זה שאמר משה – לי ציווית ולא להם, ולכן המצווה של אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים – זה לי לבד הציווי, ומכאן שעשרת הדיברות נאמרו לי ולא להם – וממילא פטורים המה מעונש.

פתגם חסידי
רבי נחמן מברסלב היה אומר: "ימי ניסן הם ימי תשובה כמו תשרי". "ועל ידי שמחה בשלוש רגלים זוכים לאור הפנים, ועל ידי זה מחיין את השכל דקדושה שעל ידו באים להשגה אלוקות". (ליקוטי מוהר"ן)

פטירת צדיקים
רבי יואל סירקיש זצ"ל (כ' אדר ת')

בעל ספר "בית חדש" על הארבעה טורים, נולד בלובלין שבפולין, למד אצל הרב ליבוש'ס מלובלין  שהיה רבו של השל"ה הקדוש, שימש כרבה של פוזנה שבפולין, מזי'בוז' ובבעלזא לאחר מכן עבר לעיר קראקא שם עסק באותם הדברים עד ליום מותו. היה עשיר ונדבן גדול.

כל השונה הלכות...

א.      אין מתענים בחודש ניסן, מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן ושנים עשר נביאים הקריבו קרבנם, יום לשבט, ובית המקדש עתיד להבנות בניסן, ואחר כך, בי"ד בניסן ערב פסח ושבעת ימי החג, וכיוון שעבר רובו של החודש בקדושה מוציאים את כולו בקדושה.

ב.      אם ר"ח ניסן חל בשבת מוצאין שלושה ספרי תורה. בראשון יקראו בפרשת השבוע, בספר השני קוראים בפרשת ראש חודש ובשלישי קוראים בפרשת החודש.

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il