קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - ה' אלול התשפ"ד

פרשת השבוע – פרשת יתרו (התשע"ג)

תקציר פרשת השבוע
פרשת יתרו היא הפרשה החמישית במספר בספר שמות, עיקר הפרשה עוסק בארגון מערכת השפיטה בעם ישראל, מעמד הר סיני וקבלת התורה והלכות בניית המזבח.

ראשי פרקים בפרשת השבוע
יתרו בא אל משה עם ציפורה ובניה. מתוארת קבלת הפנים שעשה משה ליתרו. יתרו שמח בניסים שעשה הקב"ה לישראל ולמשה.
יתרו רואה בדרך בה משה רבנו שופט את עם ישראל כטובענית ולא פשוטה ומייעץ למשה לשנות את שיטת המשפט. יתרו מבין את העומס המוטל על כתפי משה ומציע לו למנות שופטים ושרים נוספים בחלוקה לחשיבות המשפטית וכמות האוכלוסייה.
משה עושה כעצת יתרו ולאחר מכן משלחו לדרכו.
מסע בני ישראל ממשיך. בני ישראל נוסעים מרפידים למדבר סיני. בהמשך מתואר מעמד הר סיני. מתוארת עליית משה רבנו אל ההר והבטחות הקב"ה להיטיב עם ישראל. עם ישראל מקבלים את דברי ה' באמרם "נעשה ונשמע". האזהרות לעם כהכנה למעמד הר סיני וקבלת תורה. העם מוזהרים שלא לעלות על הר סיני. עשרת הדברות נאמרים והעם מבקש ממשה שהוא ידבר אליהם ולא הקב"ה פן יינזקו ובפרשת יתרו פסקה.

"וישמע יתרו" (יח', א')
רש"י במקום אומר: מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.
בשיחות צדיקים נאמר: קשה אפוא, ולשם מה היה צריך לבוא והרי היה יכול להישאר מאמין בביתו?
אלא, מששמע כי אחרי התגלות נבואה כזו שהיתה בקריעת ים סוף, עוד היה מקום להסתר כזה, שיבוא עמלק וילחם בישראל – למד לקח מזה, כי מן ההכרח לקבל את התורה מפי רבי ולשקוד ללא הרף בעצמו, כדי שיוכל להתגבר על כוחות הרע המסנוורים את העיניים.

והלא הכל שמעו? 
אלא, יתרו שמע, והבין, והסיק מסקנות ממה ששמע, בה בעת שאחרים שמעו ונשארו בשלהם. (הה"ק מהר"ד מללוב ז"ל)

יתרו כבר מתחילה ביקש להתגייר אך הרגיש כי אינו טהור דיו וכשר דיו בכדי להיות חלק מעם ישראל. אך, מששמע שאפילו אחרי קריעת ים סוף, "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא", עדיין היה מוטל על ישראל להלחם ביצרם הרע, הבין מזה שמדרגתו הגדולה של עם ישראל אינה מתוך כך שאין להם כל מלחמה ביצרם הרע, כי אם חסדי ה' הם שמסייעים בעבורם להתגבר עליו. וכבר מייד ראה לפניו את האפשרות להתגייר ולהפוך לחלק ממניין ישאל.
נאמר ברש"י שתחילה שמו של יתרו היה "יתר" ולאחר שנתגייר נוספה לו האות "ו" ונעשה שמו ל"יתרו".
שמו הקודם של יתרו, "יתר", מעיד על מידה גדולה בו – מידת השפלות והענווה שהיה מרגיש על עצמו כאילו הוא מיותר. אך לפני שנתגייר לא הייתה במידה זו שום מעלה כי באמת היה מיותר, משנתגייר קיבלה מידה זו של "יתר" את חשיבותה האמיתית, והתורה הקדושה מציינת זה בשמו – יתרו – יתר שלו, כלומר שאפילו עכשיו הוסיף להיות שפל ומיותר בעיני עצמו (חידושי הרי"ם)

"ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים" (יח', י')
למה הכפיל הכתוב "אשר הציל אתכם – אשר הציל את העם"?
ונראה בזה כי יש שתי בחינות בעבודת ה' יתברך, יש אשר עובד את השי"ת, תיכף מנערותו ונושא בעולה של תורה מקטנותו מחמת אהבתו להשי"ת, מחמת גדולתו ורוממותו של השי"ת. ויש מידה בה האדם הולך בנערותו אחר שרירות ליבו, אך אז באים עליו ייסורי העולם הזה, אז מתעורר הוא ועושה תשובה על מעשי נעוריו ועוזב דרכיו הרעים והולך בדרכי תורה ועבודה. והחילוק בין שתי בחינות אלו הוא: מי שמתחזק בתורה ועבודה מקטנותו מחמת גדולתו של השי"ת, הוא הולך וגדל מיום ליום ומשיג אלוקותו בכל יום יותר ויותר. ומי שלא נטה שכמו לעבודת הבורא עד ששלח עליו ייסורים, לפעמים חלילה יפול מעבודתו. כי הקב"ה מרוב רחמנותו, מיד שצועק איליו יתברך – מיד הוא עוזר לו מצרתו וכשחזר ומיטיב לו – יוכל לשכוח חלילה טובות השי"ת, כמו שנאמר "ורם לבבך ושכחת וגו'", וצריך אותו האיש התחזקות גדול בעבודת השי"ת לבל יפול עוד ממנו. והעיקר הוא לתקן מעשיו בעולם הזה ולהכין עצמו לעולם הבא ובעל התשובה בזה העולם הוא כגר בארץ נכריה, וצריך לקבע זאת בליבו כדי שלא יתרשל מעבודת ה'. (מאור ושמש)

פתגם חסידי
רבי שלום מבלז היה אומר, שתי מידות בענווים:
רואה עצמו כאין וכל העולם כאין – ענו שאינו גמור.
רואה כל העולם כיש ועצמו כאין – ענו גמור.

פטירת צדיקים – כב' שבט 
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק זצ"ל, היה מייסד חסידות קוצק. ידוע היה באהבת ישראל ובעל מידת הרחמנות .

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il