כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - שמות התשע"ט

פרשת השבוע עוסקת בין היתר בבחירת משה למנהיג עם ישראל. מדוע הוא נבחר למנהיג? וכחלק מהתהליך עובר משה רבינו מספר מבחנים כשאחד מהם הוא עיקרי ביותר.
התורה מציינת בפנינו ארבעה אירועים שהוכיחו עד כמה דמותו של משה מעוצבת לכדי מנהיג עם ישראל טרם נבחר משה למנהיג. כידוע הקב"ה התגלה למשה בסנה ובחר בו להנהיג את העם ובטרם לכך אותם ארבע אירועים יסבירו ויוכיחו מדוע הוא האדם שראוי להיות מנהיג האומה ונביא הנביאים.
- "וירא בסבלותם" – משה רבינו גדל בארמון המלוכה אצל בת פרעה. לכאורה הוא יכול היה להתעלם מאחיו ולהמשיך בחייו הנוחים. משה היה יכול להתעלם מאחיו ולהסתגר בעולמו, אך כנגד זאת משה רבינו מחליט לצאת אל אחיו בכדי לראות בסבלם.
באותו ההקשר, למילה "וירא" ישנם מספר פירושים.
- לשון ראיה גשמית.
- לשון התבוננות והבנה. כגון "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה"
- ראיה מלשון התייחסות , הבעת התעניינות, גילוי מעורבות, ההיפך מהפועל "להתעלם".
- משה מחליט להכות איש מצרי לאחר שמשה יוצא לראות בסבלות אחיו. הדבר הראשון שהוא רואה: הוא איש מצרי שמכה יהודי, זהו למעשה סמל למצבם של כלל ישראל שהיו נתונים בעוני ובחרפה גדולה, תחת שוט שיעבוד מצרים. תגובתו של משה לא איחרה לבוא וללא היסוס תוך סיכון עצמו וחייו, באומץ ובהחלטיות מכה את המצרי וטומן אותו בחול.
- באירוע נוסף משה רבינו ניתקל בשני יהודים מאחיו רבים בפעם הזאת בשונה מהאירוע הקודם בו מחשה מעניש את המצרי, כאן בוחר משה להוכיח את הרשע "למה תכה רעך". משה אם כן בוחר להיות מעורב בכל רבדי החברה בין אם זה בין היהודים לחברה אחרת או בין היהודים לעצמם.
- מקרה נוסף מתאר כיצד משה רבינו בורח מפרעה בעקבות ההלשנה עליו ומגיע לבאר מים שם פוגש בעוול שנעשה לבנות מידין שבאו לשאוב מים ורועי הצאן שהגיעו גם כן, גירשו אותן. גם כאן משה מתייצב לעזרת החלש.
בכל האירועים הללו משה רבינו מגלה לנו עד כמה היא רודף צדק. בפעם הראשונה כאשר הגוי עשה עוול ליהודי. בפעם השנייה כאשר העוול נעשה על ידי יהודי ליהודי ובפעם השלישית בין הגויים לבין עצמם. באירועים הללו הוא גם מראה עד כמה הוא אמיץ לב ובנוסף אדם פועל ויוזם.
משה מגלה לנו את תכונותיו הרצויות של מנהיג אמיתי. ענישה. הסבר ודיבור דוגמה אישית.
הפטרת פרשת השבוע - פרשת שמות (לספרדים: ירמיה א-ב)
"אל תאמר נער אנכי כי על כל אשלחך תלך" (א-ו) - כאשר אדם בא לומר דבר מה בשם עצמו, עליו להיות בעל סמכות מספקת על מנת שדבריו יהיו נשמעים, וכאן נכנסת לתוקפה חשיבות גיל שנותיו של האדם. אדם, כאשר הוא צעיר, דעותיו אינן נחשבות, מאידך כאשר מגיע שליח מטעם המלך, ויש בפיו דבר מה חשוב להודיע אין כל חשיבות לאישיותו של השליח. במצב כזה יוכל להגיע גם שליח בלוי, כיוון שרק דבריו של המלך - באלו מתחשבים. לפיכך אומר ה' יתברך: "אל תאמר נער אנוכי" - אין כל נפקה מינה מי אתה ומה אתה, ואין מתחשבים בך כלל רק בשולחך(המלבים)
שבת שלום!
לקוח וערוך מתוך ספר "צידה לדרך" מאת צמח צורי
קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות admin@torah
גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

ניווט מהיר: