שתף לחבר
כותרת דבר תורה: דבר תורה - פרשת וארא התשע"ח
דבר תורה לפרשת וארא
"וידבר אלוהים אל משה ויאמר איליו אני ה'" (ו',ב')
על הפסוק זה שמופיע בפתח הפרשה מעיר רבי משה בן חיים: "שנינו במסכת סוטה (י"ד): תפילתם של צדיקים מהפכות דעתו של הקדוש ברוך הוא ממידת האכזריות למידת רחמנות , דהיינו ממידת הדין למידת הרחמים. אולם לגבי מצרים היה הליך הפוך, ככתוב בסוף פרשת שמות: "ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה", וכוונת הכתוב כאן שמידת הרחמים תיהפך למידת הדין לגבי פרעה, עד שישלח את עם ישראל מארץ מצרים. מפני כך מדגישה התורה הקדושה בתחילת פרשתנו "וידבר אלוהים (כינוי למידת הדין) אל משה, ויאמר איליו אני ה'" (כינוי למידת הרחמים). בכך בא הכתוב לומר שכלפי ישראל העשוקים והנרדפים במצרים ינקוט הקב"ה בדרך הפוכה מדרך זו הנקוטה כלפי פרעה והמצרים, שלגביהם תיהפך מידת הרחמים למידת הדין ויגאלם הקב"ה משעבוד מצרים המפרך.
"וישלח פרעה והינה לא מת ממקנה ישראל עד אחד, ויכבד לב פרעה..." (ט', ז')
מסביר הרב רבי אברהם אביש זצ"ל: לכאורה הדבר לא ברור ואפילו תמוה, מדוע פרעה הכביד את ליבו כשהובהר לו שלא מת ממקנה ישראל אפילו לא אחד במכת הדבר?! הרי במצב רגיל עובדה כזו אמורה לעורר רצון של הבנה וחזרה בתושה ואפילו רצון של תיקון אצל פרעה, רצון לוותר על עמדתו העיקשת שגורמת לו ולעמו לסבל רב. אלא שהובהר לפרעה שכל בהמות עם ישראל ניצלו במכת הדבר שפקדה את מצרים אמר בליבו שאין לו מקום לדאגה בשלב זה שהרי מצויות בהמות רבות ברשות עם ישראל ובכל עת יכול הוא לגנבם תחת כתר מלכותו לעצמו ולצרכי עמו, וכתוצאה מהרהור זה פרעה ראה לנכון להכביד את ליבו ומכאן גם שסירב לשלח את עם ישראל מארץ מצרים.
"כי בפעם הזו אני שולח א כל מגפותי אל ליבך..." (ט', י"ד)
על פסוק זה מעיר רש"י: למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות. על פסוק זה מקשים מפרשים רבים ואומרים, הרי מדובר כאן במכת ברד, מה אם כן פשר דבריו של רש"י על מכת בכורות השקולה כנגד שאר המכות?
מתרץ זאת נכדו של רש"י רבנו תם שהיה כיידוע נכדו של רש"י ואחיו של הרשב"ם: הוא מוצא מעין שוויון בין מכת בכורות לבין מכת הברד. שכן במכת בכורות היכה הקב"ה כל בכור אדם וכל בכור בהמה ואילו במכת הברד הוכו ביכורי הצומח. כמו שכתוב: "והפשתה והשעורה נוכתה, כי השעורה בדיוק החלה להבשיל והפשתן החל להוציא גבעולים, אך החיטה והכוסמת לא הוכו בברד כי הן מאחרות להבשיל. מכאן שהערתו של רש"י – שמכת בכורות שקולה כנגד המכות כולם, מתייחסת לפי זה למכת הברד.
הפרשן האיטלקי רבי אברהם רפא כותב בספרו "מנחה בלולה", מצאתי בכתב יד ישן של רש"י, מכת בצורת – וכן נראה לי עיקר. בדרך זו מהלכים כמה פרשנים אחרים הסבורים שהמילה בצורת – מתייחסת למכרת ברד, אך היא נשתבשה בכמה מכתבי יד של רש"י, והמעתיקים כתבו במקומה "בכורות".
על אותו העיקרון מביעים לנו חכמי ישראל האחרונים שלדבריהם בכתב יד המקורי של רש"י מופיע: שמ"ב – "שמכת ברד" שקולה כנגד כל המכות. ומדובר בטעות של המעתיק שכתב בטעות "מכת בכורות", במקום לכתוב "שמכת ברד", טעות זו הושרשה גם היא בהעתקים לספריו של ר ודבקו בה כל המדפיסים שלאחריהם עד ימינו אנו.
דברי התורה לקוחים וערוכים מהספר הנעים והנחמד הטוב לכל עת: "פרפראות לתורה"
קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות admin@torahreading.org.il
גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:
שתף לחבר
שתף בפייסבוק
ניווט מהיר: