שתף לחבר
כותרת דבר תורה: דבר תורה - פרשת השבוע - כי תצא (התשע"ז)
פרשת השבוע – כי תצא
כשהלך לעולמו המקובל רבי משה קורדוברו (הרמ"ק, גיסו של המשורר והמקובל רבי שלמה אלקבץ), הספיד אותו תלמידו הדגול, רבי יצחק לוריא (האר"י הקדוש). ובתוך דבריו קרא על המנוח את הפסוק בפרשתינו: "וכי יהיה באיש חטא – משפט מוות", ופירש, אם יחסר באיש צדיק הטעם ל"משפט מוות" שנגזר עליו מאת ה', אם נראה שאין באדם כל פגם של עבירה שיתחייב על ידם עונש מוות ובכל זאת "והומת", "ותלית אותו על עץ" – עליך לתלות את סיבת חטאו בעוון עץ הדעת שעל ידו נגזרה מיתה לכל יצור חי. וכבר מצאנו בדברי חז"ל, ארבעה מתו בעטיו של נחש ואלו הם: בנימים בן יעקב, ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד (בבא בתרא) ופירושו אנשים אלו לא היו ראויים למות אלא שנגזרה גזרת מיתה על כל תולדותיו של אדם הראשון בעצתו של מנחש. (ספר פרפראות לתורה)
"שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך" (כ"ב, ז')
במצוות שילוח הקן מוסיפה התורה סיבה "למען ייטב לך והארכת ימים", אותה ההנמקה מצויה גם במצוות כיבוד הורים שבעשרה הדברות "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך...".
הבטחת ה' לאריכות ימים ולרוב טוב נאמה במצווה קלה כשילוח הקו מצווה שאין בה חסרון כיס, וגם מופיעה ההבטחה לאריכות ימים במצווה חמורה ככיבוד אב ואם. דבר זה בא ללמדנו שיש לשמור את כל המצוות שבתורה, קלה כחמורה ואין להבדיל בין מה שבעינינו נראה כמצווה קלה לבין מצווה חמורה, שאין אדם יודע שכרן של מצוות.
"כי תצא מחנך על אויבך ונשמרת מכל דבר רע" (כ"ג, י')
על פסוק זה מעיר הרמב"ן, הכתוב יזהיר בעת אשר מצוי בו. (בעת מלחמה שאין האנשים נרתעים אז מן החטא)והידוע במנהגי המחנות שיוצאים למלחמה, כי יוכלו כל תועבה ויבזזו ויגזלו ויחמסו, ואינם מתבוששים במעשיהם הרעים, ולדעת הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק ז"ל, בעל ה"משך חכמה", מזהיר כאן הכתוב את ישראל בעיקר מלשון הרע ומשום כך פותח הקב"ה, ובשעת מלחמה נחוץ ביותר ה
"לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם, השב תשיבם לאחיך" (כ"ב, א')
הרואה את אבדת ישראל חייב לטפל בה ולהשיב אותה לבעליה שנאמר: "השב תשיבם".
הגברים והנשים חייבים כאחד במצוות השבת אבידה, כיוון שזוהי מצוות עשה שאין הזמן גרמא, אבל בדברים שאין דרך הנשים ליטול ולחזיר פטורות כדין זקן ואינה לפי כבודו.
החתם סופר מפרש פסוק זה על דרך הדרש, שבאה התורה להדריך את האדם לבל ידון חלילה שנשמת אחיו נדחה ואין לה תנה ועל ידיד זה יבוא לו "והתעלמת מהם" – מהשבתו בתשובה, שאין זו הדרך. וגם אם אחיך רחוק הוא מאוד בבחינת "אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו" גם אז יש לו תקווה ותקנה, כמו שמצאנו אצל רבי יוחנן שהנחיל דרך לריש לקיש, שקרבו ולמדו דרך ישרה מהי.
(מתוך ספר עונג שולחן שבת)
שבת שלום
קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות admin@torahreading.org.il
גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:
שתף לחבר
שתף בפייסבוק
ניווט מהיר: