קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - ה' אלול התשפ"ד

פרשת השבוע – תצוה

יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של שרה בת חנה ז"ל
יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של רחל בת ורדה ז"ל

פרשתנו פותחת בנושא מורכב להפליא, ונותנת דגש מאוד על כל פרטיו – מלבושי הכהן. "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ותפארת" (כ"ח, ב). הכהן, על אף תפקידו הנשגב, אינו יכול להחליט לבחור את בגדיו כאוות נפשו. ולא רק זאת, שנאמר "ואתה תדבר אל כל חכמי לב, אשר מילאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרון לקדשו לכהנו לי", התורה מחייבת בחכמי לב לצורך ייצור הבגדים כפי שהתורה מפרטת בדיוק רב.
דבר דומה ראינו גם בקורבן הפסח, שם התורה מפרטת בצורה רבה את צורת האכילה של קורבן החג, מדוע התורה לא השאירה לכל אדם לאכול ע"פ רצונו ואהבתו?
כמובן שיש תוכן עמוק להנחיותיה של התורה בכלל ובנושאים אלו בפרט. אלא בגדי הכהן אינם רק לכבוד ותפארת חיצוניים אלא כאן מדובר על תוכן פנימי של כל בגד ועל תפקידו המהותי עד כדי שנסמכה פרשת הקורבנות לפרשת בגדי כהונה, לומר לך "מה קורבנות מכפרים אף בגדי כהונה מכפרים" (זבחים).
חושן, מכפר על עוונות משפט, מכנסיים מכפרים על גילוי עריות, כותונת מכפרת על שפיכות דמים וכו'.....
"ואתה תצוה" (כ"ז, כ')
בפרשה זו יש ק"א פסוקים, והוא הנעלם של משה רבנו, דהיינו משה – אותיות מם, שין, הא. וכיידוע בפרשה זו לא נזכר שמו של משה ולכן כשחוזר אדם על לימודו ק"א פעמים לא ישכח ובגמרא במסכת חגיגה ט', מובא כי בפטירת משה נעלמו שלושת אלפים הלכות ונגרם שכחה, ועל ידי שאדם חוזר על לימודו ק"א פעמים, מחזיר! ולכן פרשת תצוה נקראת בז' באדר יום פטירתו של משה רבנו. פניני דניאל
"וחשב אפודתו כמעשה ממנו יהיה" (כ"ח, ח')
אפוד, לשון קישוט ותיקון, זאת ע"פ דברי רש"י "וחשב אפודתו" המחשבה של האדם, חשובה ממש "כמעשהו". לא יאמר האדם "מה כבר יכול להיות אם מחשבה רעה תעלה במוחי – על כן ידע האדם כי המטמא את מוחו מטמא את כל גופו, ולהבדיל כך גם לעניין מצווה, לא יסתפק אדם במעשים טובים בלבד, אלא יסמיך אליהם מחשבה טובה וכוונה, ללמוד – לשמה להתפלל בכוונה ואז "ממנו יהיו" המחשבה הטובה תבנה את אישיותו. (שפטי כהן)
סיפור מעשה מהרמח"ל הקדוש
מסופר על אדם שנפטר ועלה השמימה. שאלו אותו איך חינכת את בנך? ענה להם: להיות יהודי טוב המתפרנס מיגיע כפיו. שאלו אותו: ומדוע לא שלחת אותו לישיבה?  ענה להם, והרי יש הרבה תלמידי חכמים והוא ירוויח לפרנסתו, מה רע בכך?
אמרו לו, אינך יודע כמה נזק עשית ומה גרמת! דע לך, שיש שישים ריבוא פירושים לתורה כל נפש מישראל והבנתה, ונכון הדבר שישנם הרבה תלמידי חכמים, אך אף אחד מהם לא יבין את התורה הקדושה כמו שהבן שלך יבין.  ואף אחד לא יחדש את חידושי בנך. כעת הכל אבוד וחידושיו אבדו מן העולם לעולם.
על זה העיר בעל ה"ציצים ופרחים" זצ"ל, זהו שנאמר בפרשתנו "ולקחת את שתי אבני שוהם" – הלא הם רומזים לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה, "ופיתחת עליהם שמות בני ישראל" – שכל יהודי יחדש בהם את חידושיו.
"ויקחו אליך שמן זית זך" (כ"ז, כ')
נשאלת השאלה במדרש, מדוע נמשל עם ישראל לזית, כמו שנאמר "זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך". אלא שכל המשקים מתערבים אבל השמן תמיד יצוף למעלה. ופירש זאת החסיד סולימאן אוחנה זצ"ל – ישראל קדושים הם, לכן גם אם יהודי יתעה ויתעה ירד ויתדרדר בסוף תצוף יהדותו כמו שמן, והוא ישוב בתשובה שלימה לחיק אביו.

נלקח ונערך מתוך הספר "ליקוטי אהרון" לרבי אהרון אזרד ז"ל

שבת שלום

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il