שתף לחבר
כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - לך לך (התשע"ז)
פרשת השבוע – לך לך
יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של שרה בת חנה ז"ל
יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של רחל בת ורדה ז"ל
השבת נקרא בעזרת ה את פרשת לך לך, פרשת לך לך היא הפרשה השלישית בספר בראשית, הפרשה עוסקת ברובה בקורות חיו של אברהם אבינו ובין היתר בפניית בורא עולם לאברם (שבהמשך ישנה את שמו לאברהם) לצאת ממולדתו, הירידה למצרים והתחזות אברהם לאחי שרי, ההיפרדות מלוט, מלחמת המלכים, ברית בין הבתרים יחסי הגר ושרי וכמובן מסיימת בברית המילה.
וזה שאמר הקב"ה לאברהם שמרמז בזה לכל אדם שבעולם: "לך לך" – שילך האדם לעצמו.
לך לך – "לך" דייקא שכל הילוכך ונסיעתך יהיה לך ואליך לבד הינו לעצם נקודת האמת שזה עיקרך וחיותך, כי עיקר האדם היא הנשמה קדושה שבו, שזה כל האדם. כמו שכתוב בספרים ומובא בדבריו ז"ל, סימן כ"ב, שמה שנקרא אצל האדם "אני", הוא רק עצם הנשמה כי בשר האדם נקרא בשר אדם ועיקר האדם הוא הנשמה והנשמה היא חלק אלוקי מלמעלה שהוא עצם האמת וזה בחינת נשמות ישראל שהתחילו מאברהם, שנאמר עליהם, כולה זרע אמת.
ריב הופך למריבה
"ויהי ריב בין רועי מקנה אברם לבין רועי מקנה לוט...ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועך" (בראשית י"ג, ז' – ח').
מי שיתבונן בפסוקים אלו ישים לב לשינוי לשון מעניין. תחילה נאמר "ריב" לשון זכר ולאחר מכן נאמר "מריבה" לשון נקבה. נשאלת השאלה: מדוע שינוי הלשון?
בספר "מידי שבת בשבתו" על דברי הרב ישעיהו הלוי הורוביץ ז"ל נאמר שאחד ההבדלים בין זכר ונקבה שזכר אינו מוליד ואילו הנקבה מולידה. כך גם במושג ריב ומריבה, יש זכר ונקבה כל ריב ואפילו הפעוט ביותר הופך למריבה שמולידה עוד ועוד ריבים. אך על האדם לעצור עצמו ולגרום למריבה להיות ריב שלא מוליד עוד מריבות ולקטוע אותו באיבו.
אברהם אבינו ראה שפרץ ריב בין רועיו לרועי לוט ומיד פנה ללוט ואמר לו ..."אל נא תהי מריבה ביני ובינך"... נדאג שהריב לא יהפוך למריבה שמולידה עוד ועוד ריבים.
בכל ריב שנתגלע אין טעם לבוא ולבדוק מי פתח במריבה, מי אשם, מי צריך לבקש סליחה ומי אחראי לנושא. בדיוק אותם החישובים מלבים את אש המריבה ומחיים אותה.
בעזרת ה' שלא יהיו מחלקות. בין עמך ישראל. אמן!
משל מהרבי מליובאוויטש
הרבי מליובאוויטש היה מרבה להשתמש במשל הארגז עמוס המטען.
במשל מתואר אדם שצריך לסחוב ארגז מלא באבנים לביתו ומתלונן על כובד משקלו של הארגז. לפתע מישהו מגלה לאותו אדם שהארגז אכן מלא באבנים אבל באבני חן יקרות ויהלומים. ולפתע משקלו של הארגז הפך לדבר שולי. הארגז הפך קל כנוצה. אותו אדם רץ כעת לביתו ללא כל קושי.
למה הדבר דומה, לחיים עצמם. תמיד יש מטלות וקשיים והאדם נדרש לעמול ולהתאמץ. אך כשיש שמחה הקשיים והמאמץ מתגמדים והקושי הוך לחוויה משמחת. הרי מי יודע אם ארגז המטלות והקשיים שלנו מלא באבני חן ויהלומים.
שבת שלום
קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות admin@torahreading.org.il
גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:
שתף לחבר
שתף בפייסבוק
ניווט מהיר: