כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - פרשת וילך

דברי תורה - פרשת וילך – שבת "שובה"
פרשת השבוע, פרשת וילך היא הפרשה התשיעית בספר דברים, הפרשה קצרה מבין פרשות השבוע ובעלת שלושים פסוקים בלבד.
פרשת וילך עוסקת ב"העברת המקל" – העברת המנהיגות ממשה רבנו ליהושע בן נון. בפרשה משה מעודד את העם ואת יהושע בהנחילם את ארץ ישראל. משה רבנו פונה לכתיבת התורה, ומוסר את התורה לכהנים למשמרת.
"וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אליהם"
ולאן הלך משה? הרי היה לפני כל ישראל, ולמה פירוש "וילך"? היה צריך לומר ויאמר משה או וידבר משה, אלא מובן שמה שאמרו חכמינו שאין שלטון ביום המוות וקל וחומר במשה רבנו.
גם, שכל הרוצה להטיף מוסר לאחרים יכלול גם את עצמו , הוכח עצמך ואחר כך הוכח אחרים. משה רבנו הלך עם ישראל ושיתף עצמו בתוכחתו אליהם.
"כי ה' אלוקיך לא ירפך ולא יעזבך"
רש"י במקום אומר – לא ייתן לך רפיון להיות נעזב, וממנו יובנו דברי הרמב"ם במורה נבוכים, שהשגחה העליונה לא תיתן לאדם רפיון באמונה ועל ידי זה לא יעזבך.
"לעיני כל ישראל חזק ואמץ"
צריך אדם תמיד להיות עניו ושפל רוח וקומה אך מנהיגם של ישראל אסור לו להיות ענוותן יתר על המידה כי אז לא יקבלו את מרותו, עליו להיות עניו בליבו ותקיף כלפי חוץ למען ישמעו לו ויכבדו אותו.
"בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום"(לא,ב)
בפסוק זה נרמזו שני תכסיסי מלחמה ביצר הרע. במידה והיצר מפתה את האדם לעבירה על האדם להרהר ולומר לעצמו: "הלא כ- "מאה" שנה אנוכי ויתכן שקיצי קרוב, ואיך אחטא? הן עוד מעט אאלץ לתת דין וחשבון על מעשי לפני בורא עולם".
ובמידה והיצר משרה על האדם הרגשת עצלות ורפיון בבואו לקיים את מצוות ה' יתברך, על האדם לומר לעצמו: "הלא בן "עשרים שנה" אנוכי, צעיר וכוחי עדיין במותני ולא יאה לאדם צעיר כמוני להתעצל בבואי לקיים את מצוות ה'.
"שובה ישראל עד ה' אלוקיך, כי כשלת בעוונך"(הושע יד,ב)
אמר המגיד מדובנא, משל למה הדבר דומה?, לאדם שנתפס והובא למשפט בעיר הגדולה, האדם הלך וחקר כיצד יוכל לבוא למשפט לפני המלך. אמרו לו "המלך הוא האחרון איליו תגיע, תחילה יש להישפט בפני השופט שבעירך, לאחר מכן תוכל לערער על החלטתו מול שופט המחוז, על החלטה זו ניתן לערער לאחר מכן אצל שרי עיר המלוכה ורק לבסוף להגיע למלך בעצמו". ענה ואמר אותו אדם "אמת ונכון הדבר אך כיוון שחטתי, עוויתי ופשעתי כלל השופטים ושרי המלוכה יחייבו אותי פה אחד, הסיכוי היחידי שיש לי לצאת זכאי בדין הוא בהתעוררות רחמי המלך עלי, מפני שכל השופטים כפופים לספר החוקים אך המלך לא כפוף לאף ספר ורשאי לחון כרצונו, ואין מי שיאמר לו מה לעשות וכיצד לפעול". על זה אמר הנביא לישראל "שובה ישראל – מיד - עד אלוקיך", לכו והתייצבו לפני המלך ומדוע, כי "כשלת בעוונך". כל שרי מעלה לא יקבלו תפילותיכם ואין לכם תקווה אלא בחסדי ה' יתברך – "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד".
נבאר מעט מהלכות יום הכיפורים
א. ידוע שיום הכיפורים אסור בעשיית מלאכה, אכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ויחסי אישות. (דיני הרחקות כמו אישה נידה)
ב. קטן בגיל 13 וקטנה בגיל 12 חייבים בצום, וקטן מגיל 12 וקטנה מגיל 11 יתענו עד חצות היום.
ג. אסור לרחוץ במים ביום הכיפורים בין חמים ובין קרים ובין בצונן. ולצורך הסרת לכלוך מותר.
ד. בקומו ישטוף אדם עיניו בלבד ולא ישטוף את כל פניו במים.
ה. נטילת ידיים של שחרית ונטילת היוצא מבית הכיסא – נוטל עד לסוף פרקי אצבעותיו.
אמרות חסידיות
אמר רבי אברהם מזלוטשוב "תמים מי שפיו וליבו שווים".
רבי ישראל מסלנט אומר: "יש העוזבים את אומנות השחיטה ועוברים לעסוק בלימוד תינוקות כי פוחדים מהאחריות של איסור נבלות וטרפות, ומדוע לא יחששו לפגימת נשמות הילדים ?"
שבת שלום.
קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות admin@torahreading.org.il
גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

ניווט מהיר: