קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - ד' תשרי התשפ"ה

פרשת השבוע – פרשת שלח

יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של שרה בת חנה ז"ל
יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של רחל בת ורדה ז"ל

פרשת השבוע, פרשת שלח היא הפרשה הרביעית במספר בספר במדבר. עיקר הפרשה נסוב סביב נושא חטא המרגלים, בנוסף הפרשה עוסקת בנסכים, מצוות הפרשת חלה, חטאות ציבור, עניים המקושש בשבת ומצוות ציצית.

הגאון רבי אלחנן ספקטור מקובנה זצ"ל אמר באחת השיחות באזני תלמידיו: ראו כמה גדול חטאו של אדם שחוטא נגד עמו. המרגלים שחטאו נגד עמם והוציאו דיבת הארץ וביקשו להשיב את העם למצרים לא מחל להם הקב"ה על מעשיהם ועל ישראל וגזר על יוצאי מצרים "במדבר הזה יפלו פגריכם" והמרגלים עצמם זכו למיתה משונה. ואילו כאשר חטאו ישראל בחטאים חמורים לכאורה כגון: חטא העגל, במתאוננים כאשר התאוו לאכול בשר, חטא מחלוקת קורח ועדתו. על כל חטאים אלו מחל הקב"ה לישראל. מכאן למדים אנו עד כמה מועילה תשובה של אדם החוטא הן בעברות שבין אדם למקום והםן בעברות שבין אדם לחברו. אך רק על חטא שחוטא אדם נגד עמו אין מחילה וכפרה, ללמדך שאין בעולם חטא גדול יותר מאשר הפגיעה בעם ישראל שהוא עם ה'.

"שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" (י"ג, ב')

רבי יעקב צבי מקלנבורג בעל ה"כתב והקבלה" העיר על פסוק זה, שבלשון הקודש ישה הבחנה ברורה מאוד בין "תיור" לבין "ריגול". אדם המבקש לתור את הארץ מבקש הוא לראות את הטוב שמצוי בה. ואילו אחד שמטרתו לראות ברעת הארץ נקרא מרגל. על כן מצווה ה' את משה – שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען. אנשי שיראו בטובה של ארץ ישראל ויספרו על טובה לעם ישראל ובכך יעודדו אותו לעלות אליה ולכבוש אותה מידי נוכרים ששלטו בה. אולם המרגלים מעלו בשליחות שלשמה נשלחו ובאו על מנת לראות בפגמי הארץ "ויבואו עד נחל אשכול וירגלו אותה". וכתוצאה מכך המיטו אסון כבד מאוד על עצמם ועל עם ישראל שמנעו מהם כניסה לארץ במשך הארבעים השנים שלאחר מכן.

ראה את ההבדל בין המרגלים שנשלחו לרגל את הארץ בימי משה, שהמיטו אסון על עם ישראל, לבין המרגלים שנשלחו לרגל את יריחו בימי יהושע ששליחותם עלתה יפה והקלה על ישראל לכבוש את העיר.

על המרגלים ששלח משה: "איש אחד איש אחד למטה אבותיו  תשלחו" – מעיד על כך שאף שבט לא סמך על חברו ורצה לשלוח בעצמו נציג – פירוד בעם.

ואילו על המרגלים ששלח יהושע – נבחרו רק שנים ואיש מבני ישראל לא ערער על ההחלטה הזו דבר שמוכיח עד כמה סמכו שבט אחד על רעהו.

"שלח לך אנשים ויתורו" ("י"ג, ב')

מדוע נסמכה פרשת המרכלים לפרשת מרים? אמר הקב"ה שלא יאמרו לא היינו יודעים מה עונשה של לשון הרע. לפיכך נסמכו הפרשיות זו לזו. שאם יבקשו ישראל לומר לשון הרע יהיו מסתכלין במעשה מרים שדיברה באחיה ולקתה בצרעת. (מדרש תנחומא) (ליקוטי אהרון לרבי אהרון אזרד זצ"ל)

"במדבר הזה יתמו ושם ימתו" (י"ד, ל"ה)

רבי עקיבא אומר: דור המדבר – יוצאי מצרים שמתו במדבר, אלו שיצאו ממצרים ומתו במדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדים בדין – שכן אינם נידונים על חטאיהם בבית דין של מעלה אחרי תחיית המתים. שנאמר: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו. "יתמו" – בעולם הזה, "ושם ימותו" בעולם הבא.

מהלכות ראש חודש

חסידים ואנשי מעשה נוהגים להתענות בערב ראש חודש. וכתב בספר מנות הלוי לרב הגאון רבי שלמה אלקבץ שהטעם הוא שהתענית בא להם במקום שעיר שהיו מביאים על מיעוט הירח.  ואם חל ער"ח בשבת טוב להתענות ביום שישי. ואין אומרים עננו בחזרה ואפילו בשומע תפילה אם אין עשרה מתענים.

יזהרו המתענים, שאין נכנסים לר"ח כשהם מעונים אלא ראוי למהר בסעודה ומשעת צאת הכוכבים אין להתענות.

אין להוציא ספר תורה בער"ח אלא שיש עשרה מתענים בבית הכנסת ובמקום שנהגו בו בלבד.

בירושלים עיר הקודש נהגו שביום ר"ח מאריכים בתפילות ותחנונים על אורך גלותנו ומתקבצים וקוראים בפרשת ויקרא ופרשת צו, ובישעיה – חזון אחרית הימים.

קורס מזכירה רפואית

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il