קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - י"ב סיון התשפ"ג

פרשת השבוע – פרשת מצורע

יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של שרה בת חנה ז"ל

יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של רחל בת ורדה ז"ל

פרשת השבוע, פרשת מצורע היא הפרשה החמישית בספר ויקרא, הפרשה עוסקת בדיני טומא וטהרה, הפרשה נקראית ביחד עם פרשת תזריע בשנים שאינן מעוברות (בדר"כ).

ניתן לחלק את הפרשה לשלוה חלקים, כאשר חלקה הראשון של הפרשה ממשיך את דיני הצרעת שהתחילה התורה לפרט בפרשה הקודמת, פרשת תזריע, אלא שפרשה זו עוסקת בדרכים בהן ניתנת האפשרות למצורע להיטהר ובקורבנות שעליו להביא לשם כך.

בהמשך הפרשה ישנו עיסוק בנושא צרעת הבית. בחלקה האחרון של הפרשה ישנו עיסוק בטומאות שונות, כגון, טומאת הזב, טומאת ודיני נידה וטומאת קרי.

מעט מהלכות ומנהגי חודש ניסן

אם ר"ח ניסן חל בשבת מוצאין שלושה ספרי תורה. בראשון יקראו בפרשת השבוע, בספר השני קוראים בפרשת ראש חודש ובשלישי קוראים בפרשת החודש.

נוהגים לעלות לבקר בערב ראש חודש ניסן בבתי קברות ולהתפלל על קברות צדיקים ועל קברות הורים.

אין מתענים בחודש ניסן, מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן ושנים עשר נביאים הקריבו קרבנם, יום לשבט, ובית המקדש עתיד להבנות בניסן, ואחר כך, בי"ד בניסן ערב פסח ושבעת ימי החג, וכיוון שעבר רובו של החודש בקדושה מוציאים את כולו בקדושה.

אין מתענים בחודש ניסן ואין נופלים על פניהם ואין אומרים "צדקתך" במנחה של שבת. חתן וכלה הנוהגים להתענות ערב חתונתם, יתענו בניסן.

אין אומרים צידוק הדין בכל חודש ניסן (ע"פ המנהג), מנהג טוב הוא לקרוא בפרשת הנשיאים של אותו היום - יום ביומו, בי"ג בניסן קוראים פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה".

נוהגים להפטיר בשבת הגדול בהפטרת: "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים", כיוון שנאמר בה "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". ומנהג ישראל להתאסף בבתי כנסיות וגדולי הדור ישמיעו דרשות בהלכות הפסח, עריכת הסדר כתיקונו ובאגדת החג.

היוצא בימי ניסן ורואה אילנות המוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, להנות בהם בני אדם". ויש אומרים "להתאנות בהם בני אדם". ומברכים ברכה זו פעם אחת בשנה בלבד, בימי חודש ניסן. ובדיעבד אם ברך באדר, יצא ידי חובה, ואינו חוזר בניסן. ואם עבר ניסן ולא ברך יברך באייר.

מין הדין מותר לברך בשבת ואין לחשוש שמא ישכח ויתלוש. ועדיף לברך בימי החול, ורק אם שכח והגיעה השבת האחרונה בניסן וחושש שישכח יברך בשבת. ובמקום בו אין עירוב יש להזהר להוציא את הסידור מרשות לרשות.

ברכת האילנות יש לברך על אילנות המוציאים פירות מאכל. וצריך שיהיו לפחות שני אילנות ומותר שיהיו ממין אחד. והמברך על ראית מינים שונים, הרי זה משובח. אילנות המורכבים באיסור, נכון יותר שלא לברך עליהם. והרוצה לברך אין למחות בידו, שיש לו על מי לסמוך.

"והיזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים" (י"ד, ז')

על הפסוק הזה מעיר הגאון רבי זלמן סורוצקין בספרו "אזניים לתורה", על שום מה נאמר בתורה שבע הזאות של המצורע והמטהר? שהן כנגד שבעת הדברים שעליהם באים נגעים אלו.  וכמן שלמדנו במסכת ערכין (ט"ז, ע"א) "על שבעה דברים הנגעים באים – על שבעה חטאים של האדם – על לשון הרע, על שפיכות דמים, על שבועת שווא, על גילוי עריות, על גסות רוח, על גזל, על צרות עין".

נשים לב שמרבית החטאים שמוזכרים כאן נמצאים הם בתחום שבין האדם לחברו וכבר הורה לנו על כך רבי חנינא בן דוסא במסכת אבות – כל שרוח הבריות נוחה המינו, רוח המקום נוחה הימנו. הגורם נחת רוח לבני אדם גורם גם נחת רוח לקב"ה ואהוב הוא לפניו (פרפראות לתורה).

מזכירה רפואית

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il