קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - י"ב סיון התשפ"ג

פרשה השבוע – פרשת ויקהל

יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של שרה בת חנה ז"ל
יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של רחל בת ורדה ז"ל

פרשת השבוע פרשת ויקהל היא הפרשה העשירית בספר שמות.
הפרשה פותחת באיסור על ביצוע מלאכה בשבת. ובאופן כללי אפשר לומר שהפרשה עוסקת בעיקר בנושאים שונים הקשורים בבניית המשכן, למעשה הפרשה היא מעין ביצוע הלכה למעשה של הוראות הקמת המשכן שהיו בפרשות הקודמות, תרומה ותצווה. פרשת ויקהל נקראת לעיתים יחד עם פרשת פקודי.

"ויקהל משה..." (לה' א')
אמרו רבותינו ז"ל, כמה ימים היה צריך משה לטרוח על מנת להקהיל שישה ריבוא מישראל – כמו שכתוב ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. כיידוע שהיו למשה חצוצרות. ואם היה תוקע באחת החצוצרות היו מתכנסים בפניו נשיאי העם, ואם היה תוקע בשתים היו מגיעים כל הקהל. עוד, מדוע היה קשה למשה להקהיל את כל עדת ישראל? ולמה נאמר עדת ישראל? אלא שלמשה לא היה קשה להקהיל את גופות העם – פיזית. היה לו קשה להקהיל את דעותיהם, "עדת" – "דעת". (אהבת חיים)

"ויקהל משה..." (לה' א')
הזהירם משה על מלאכת המשכן. וקודם לכן הזהירם משה , את בני ישראל על שמירת השבת, להורות שמלאכת המשכן עד כמה שלא תהיה חשובה, אינה דוחה שבת, כיוון שיתכן שאדם יחשוב שבשל חשיבותו של המשכן, בנייתו דוחה את השבת, כך ישראל לכאורה עושים את רצונו של אביהם שבשמיים. על כן הזהירה התורה ואמרה שהשבת קודמת לכל. (ליקוטי מוהר"ן)

"ויקהל משה...לעשות אותם" (ל"ה, א')
האדמור מטשרטקוב ז"ל היה אומר על פסוק זה, שבכוונה הכתוב מבדיל תחילה בין האנשים שכן יש כאלו שמכוונים יותר ויש כאלו שמכוונים פחות בעשיית מצוות התורה, אך עצם עשיית המצווה לכשעצמה נעשית בין כולם אותו הדבר וזה הרמז "ויקהל משה", ..."לעשות אותם – כולם שווים. (ליקוטי אהרון – רבי אהרון אזרד ז"ל)

"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת..." (לה',ב')
"תעשה" – שעל ידי שבת זוכים עם ישראל שמלאכתם תעשה מאליה. כי עיקר קיום של כל ששת ימי המעשה הוא ע"י השבת דהיינו על ידי השביתה והמנוחה. על ידי זה עיקר החיות והשפע של שאר ששת ימי המעשה. כי כל עיקרם של ששת ימי המעשה הוא בזכות מנוחת השבת, בחינת "ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" – מה היה חסר לעולם מנוחה, בא השבת, בא המנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה. (ליקוטי מוהר"ן)

"ובחרושת אבן למלאת" (ל", ל"ג)
חכמינו ז"ל מספרים את הסיפור היידוע על רבי עקיבא שהיה בתחילה חסר כל ידע בנושא תורה, ולאחר שראה אבן שטיפות מים ניקבו אותה הבין כי גם הוא יכול ללמוד, והחל ללמוד תורה. וכמו שטיפות המים הרבו יכלו לה לאותה אבן קשה, כך גם לימוד תורה בהתמדה ובקביעות יכול בוודאי לחדור לליבו ולמוחו של אדם. (ליקוטי אהרון – רבי אהרון אזרד ז"ל)

על ידי הכלל זוכים להשראת קדושת השבת, כשכולם יחד ומאוחדים ולא כאשר כל אח נבדל בינו לבין עצמו. כמו כשכתוב: ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" ז"א שהקב"ה מולך על העולם דווקא בהתאסף ראשי עם יחד עם כל שבטי ישראל
 ביחד באהבה וברעות. כפי שמופיע במדרש תנחומא – "אתם ניצבים", כתיב והיה ל ה' לאור עולם, אימתי – כשכולם מאוגדים יחד, כי אגודה של קנים, אין אדם יכול לשבור אותה ואילו כשהקנים מופרדים, אפילו תינוק יכול לשוברן. לכן כשעם ישראל מאוגד ומאוחד זוכים הם לקבל פני השכינה. (ליקוטי אהרון – רבי אהרון אזרד ז"ל)

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il