קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - ה' אלול התשפ"ד

דברי תורה – פרשת עקב

פרשת השבוע – פרשת עקב היא הפרשה השלישית בספר דברים.

הפרשה עוסקת בהמשך דבריו של משה רבנו, המשולבים בדברי תוכחה לעם ישראל, דברי ברכה והבטחות לטוב להולכים בדרכי ה'. משה מזכיר את החטאים שביצעו עם ישראל במדבר, דברי עידוד לעם ישראל טרם כניסתם לארץ ישראל תוך תאור השפע הגשמי שקיים בארץ.

משה פותח בדבריו בברכות שבהם יבורך העם במידה ויבחר ללכת בדרכי הקב"ה: שמירת ברית האבות, ברכת פרי בטן ופריון, ברכת השדה, הצאן והבקר וכמובן ברכת בריאות.

הקב"ה מחזק את רוחם של ישראל בעמדם במלחמות הצפויות להם בארץ ע"י איזכור כלל האותות והמופתים שעשה להם במלחמות שלחם עבורם החל מיציאת מצרים ובמשך 40 שנות נדודים במדבר. הקב"ה מבטיח לישראל שיגרש את העמים שיושבים בארץ ישראל אך לא בבת אחת אלא בצורה הדרגתית, וזאת בכדי למנוע מחיות טרף לשכון בערי הארץ.

לאחר הכיבוש הקב"ה מצווה את ישראל להשמיד את כל עבודת האלילים שהייתה קיימת בארץ ובמקביל מזכיר להם שהם מגיעים לארץ מבורכת בכל טוב: ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית-שמן ודבש.

כוחי ועוצם ידי

הקב"ה מזכיר את נושא גאות ליבו של האדם שכאשר מגיע לגדולה שוכח מאין הגיע ומי הביא אותו למקום זה. האלוקים הוא שמעניק את הטוב לאדם. מכאן גם יוצאת האזהרה לכפירה ועבודת אלוקים אחרים.

הקב"ה מזכיר את המרי שעשו העם כנגד משה, אהרון והקב"ה החל מצאתם ממצרים. כבר במעמד הר סיני, חטא העגל.... ובכל פעם משה יצא לטובת העם ולהגנתו מפני הכליה שרצה הקב"ה לבצע בכופרים, ה' התרצה והעניק לוחות שניים למשה. לאחר מכן בתבערה, במסה, מעשה המרגלים ועוד.. בכל פעם חטאו ומשה יצא להגנתם. הקב"ה נותן את הארץ לעם לא בזכות מעשיו אלא בזכות הבטחותו לאבות אברהם, יצחק ויעקב. בתמורה מבקש ה' רק דבר אחד, ליראה אותו ולשמור מצוותיו, ללכת בדרכי התורה.

הפרשה מסיימת בהבטחת משה לעם ישראל שבמידה וישמרו את מצוות ה' וילכו בדרכיו, הקב"ה ילחם את מלחמתם בכניסה לארץ האבות.

"והיה עקב תשמעון..."(ז-יב)

משל למה הדבר דומה...

לבן שאביו דורש ממנו שילמד תורה אחרת ילקה אותו עד שיאמר "אני רוצה", הרי ברור הוא שראוי לילד לרצות ללמוד תורה מיד כדי לחסוך ממנו את המלקות. כך גם אומר למשה רבנו לעם ישראל. "והיה עקב" – הלא בסופו של דבר "תשמעון" - שתהיו מוכרחים לשמוע, כי הרי יכפו אתכם לשמוע, אם כן כדאי שתשמעו מצדכם לאלתר. (הרבי מפשיסחה ז"ל)

לפני כל צעד שעושה אדם עליו לשמוע תחילה ולהתבונן אם בצעד זה שמתכנן לעשות הוא עושה את רצון בורא עולם ואם לא – אל יעשה! וזהו פירוש "והיה עקב" – בכל צעד שתאמרו לעשות  - "תשמעון" – תשמעו תחילה אם עושים אתם בצעד זה את רצון ה'. (הרב הקדוש מססוב ז"ל)

אמרו חכמינו "אין והיה אלא לשון שמחה..." – וכך פירושו "והיה עקב" – בסוף הגלות, בעקבתא דמשיחא, יבואו על האדם מישראל ניסיונות קשים ובכל זאת "תשמעון" – גם אז תוסיפו לשמוע בקולו של ה' יתברך ואז "והיה" – שמחה גדולה. (אורח חיים)

"וכל מדוי מצרים הרעים לא ישימם בך ונתנם בכל שונאך (ז-טו)

בגמרא שנינו , לשון "נתינה" היינו בשיעור – "נתינה כזית" ואילו לשון "שימה" היינו בלי שיעור אפילו בכלשהו. לפיכך אומר הכתוב: "לא ישימם בך" – אפילו כלשהו מכל מדוי מצרים הרעים לא ישימם בך, אולם "ונתנם בכל שונאיך" – אותם שונאים יקבלו זאת בכמות הראויה להם, בשיעור הראוי להם. (האדמור מגור)

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה..."

הרב קארו – הבית יוסף שואל על הכתוב: מה ראה משה רבנו לפתוח בדברים אלו ב"ועתה". הרב קארו מבאר, משה רבנו הזכיר לעם את כל הניסים האותות והמופתים, שראו עיניהם במצרים ובמדבר והרי הדבר ברור שאדם שראה במו עיניו ניסים גלויים כאלו, אמונת ה' תקועה בליבו וקל לו יותר להדבק בה' יתברך ולשמור מצוותיו. לעומת זאת, אדם שלא ראה ניסים ונפלאות בגלוי קשה לו יותר להדבק לתורה ולמצוותיה. על כן משה רבנו אומר את דבריו "ועתה" - לאחר שהזכיר להם את הניסים שעברו במצרים ובמדבר, את מה שעשה עם האבות והשמדת העמים בדרכם לארץ ישראל...אחר כל זאת הוא מבקש מהם להדבק בתורה ובמצוותיה ולעם ישראל, הדבר קל להבין אך הקושי האמיתי יהיה לזרעם, אשר לא שמעו ולא ראו ניסים גלויים אלו. וזה בא כתמורה, עכשיו לאחר שראו את כל הניסים הוא מבקש מהם "ועתה".....ליראה...."

בפרשת עקב מופיעה הפרשייה השניה אותה קוראים בקריאת שמע – פרשת "והיה אם שמוע". העוסקת באהבת ה', שכר הצפוי להולכים בדרכיו והעונש לסוררים.

"שמע ישראל, אתה עובר את היום את הירדן..." (דברים ט',א')

הביטוי "שמע ישראל" מוכר לנו מהמשפט הבסיסי ביותר שקיים ביהדות, אותו משפט שכמעט אין ולו אחד שלא מכיר אותו, המשפט כתוב בפרשה הקודמת פרשת ואתחנן , שם כתוב "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד". משפט זה מביא לידי ביטוי את האמונה הבסיסית ביותר של האדם, שהאלוקים הוא האל היחיד בעולם ואין עוד מלבדו. מלבד משפט זה אין מקומות רבים בתורה שבו מופיע הביטוי. לכן נבין מדוע התורה השתמשה כאן בביטוי זה, ומדוע דווקא נכתב, "שמע ישראל" ולא "עם ישראל" למשל...?

במדרש רבה (דברים ג', י') קיימת התשובה הבאה: משל למה הדבר דומה....למלך שנשא אישה ובמהלך הטקס כאות אהבתו אליה העניק לה המלך שני יהלומים מיוחדים מאין כמותם ועלותם כמובן גבוהה מאוד. שמחה מאוד האישה ונצרה אותם לליבה. אך יום אחד אחד היהלומים אבד. הלכה האישה אל בעלה המלך וסיפרה לו על כך. אמר לה המלך לפחות רק יהלום אחד אבד לך, אם כך תשמרי לך את היהלום השני בצורה טובה יותר שגם הוא לא יאבד לך.

הנמשל הוא: בתלמוד במסכת שבת (דף פ"ח, עמוד א') – מופיע שלאחר שעם ישראל במעמד הר סיני אמרו "נעשה ונשמע", אז ירדו שני מלאכים מהשמיים והכתירו כל אחד מעם ישראל בשני כתרי מלכות, האחד כנגד "נעשה" והשני כנגד "ונשמע". אותם כתרים הם כיהלומים שהמלך העניק לאשתו. אך כשעם ישראל חטא בעגל, ע"י חטא זה ניטל מעם ישראל כתר "נעשה", שהרי העם חטא בחטא של מצוות עשה שלא לעבוד אלוקים אחרים. אך הכתר "ונשמע" עדיין היה מונח על ראש עם ישראל טרם כניסתם לארץ. על כן פונה אליהם ואומר "שמע ישראל".

הפטרת פרשת השבוע – פרשת עקב היא השנייה בסדרת הפטרות שבע דנחמתא שמגיעות לאחר תשעה באב. מקור ההפטרה בספר ישעיהו, פרק מ"ט פסוק יד ("ותאמר ציון") עד פרק נ"א פסוק ג.

"כה אמר ה' זה ספר כריתות אמכם אשר ששלחתיה..." ישעיהו (נ-א)

הלא נאמר כבר בירמיהו (ג-ח): "שלחתיה ואתן את ספר כריתותיה אליה?"

ברם, הדין בגט הוא שצריך להיות "משולחת ואינה חוזרת" – אבל שוטה אינה יכולה להיות מגורשת, מפני שהיא חוזרת אל בעלה גם לאחר הגט – "יצתה זו שמשלחת וחוזרת".

כך גם ישראל בפני הקב"ה שהם בבחינת "משולחים וחוזרים" – אפילו אם ישלחם הקב"ה אלף פעמים, שוב ישובו איליו, לפי שאין להם מקום אחר, שהרי הקב"ה הוא כל חיותם. לכן ע"פ הדין אין הגט – גט. על כן אומר הנביא "איזה ספר כריתות אמכם" אמנם שלחתיה, אך לגט הזה אין כל תוקף... (בשם החידושי הרי"ם ז"ל)

בעזרת ה' שכתר "ונשמע" ישאר על ראשנו תמיד ונזכה לקיים תמיד את כתר "נעשה".

שבת שלום...

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il