קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - י"ב סיון התשפ"ג

יהיו דברי תורה אלו לרפואתה של שולמית שולה בת קמר, הקב"ה ישלח לה רפואה שלמה ויחזירה לאיתנה הראשון, אמן!

פרשת ניצבים
פרשת ניצבים היא הפרשה השמינית בספר דברים, את הפרשה פותח נאומו השלישי של משה רבנו טרם מותו. את נאומו האחרון של משה הוא נואם ביום הסתלקותו לגנזי שמיים ב ז' באדר. מהות הנאום היא חתימת הברית שנכרתה בין הקב"ה לבין עם ישראל. משה מסביר לבני ישראל שאהבת הקב"ה לעמו תלויה באהבת אדם לחברו, על עם ישראל לאהוב איש את רעהו באהבה ללא תנאי. כמו שכתוב: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם, כל איש ישראל" (כט', ט'). לכאורה תמוה הדבר, הכיצד יוכלו אנשים ממעמדות שונים, פרנסי העם, גביריו ופשוטי העם להתאחד ולהיות כאיש אחד?! – "טפכם, נשיכם, וגרך...חוטב עציך עד שואב מימך"

מהו אותו המכנה המשותף בין הפאזל האנושי שמרכיב את "עם ישראל"? אלא שבראיה שכלתנית ברור לנו שהסולם בו נקבעו המעמדות נקבע על פי אמות מידה מסוימות והוא עצמו יכול להשתנות ונתון למחלוקת, כך שלעיתים אנשים נוטים להעריך את עצמם יתר על המידה. דבר שני, זה שאדם מסוים נחשב כבכיר או כפי שכתוב בפרשה כ"ראש" אין הדבר מחייב שגם בדברים אחרים יהיה כזה. ודבר שלישי עצם ההכרה בכך שקיים מרחק אינסופי בינינו לבין הקב"ה מחזקת את העובדה שהפערים בינינו זניחים. וככל שנתבונן יותר בשלוש נקודות אלו נוכל לקבל האחד את השני ללא תנאי (ליקוטי שיחות ב')

על זה אומר בעל "כלי יקר" רבי שלמה אפרים מלונצי'ץ זצ"ל שבפרשה כולה משה בדבר אל עם ישראל בלשון רבים ואילו בפסוק "לעברך בברית ה' אלוהיך ובאלתו...למען הקים אותך היום לו לעם..." (כט', יא'-יב') מדבר הכתוב בלשון יחיד. אלא  שכך מבקש משה רבנו להדגיש את חשיבות הליכוד והאחדות של עם ישראל, בגוף אחד כאיש אחד. כמו גופו של אדם שכאשר אחד האיברים נפגע כואב לגוף והגוף כולו מכיר בפגיעה, כך גם עם ישראל צריכים להיות בעלי ערבות הדדית האחד לרעהו, כאשר האחד חוטא אין החטא נוגע לאותו האדם בלבד אלא לכלל עם ישראל.

בהמשך הפרשה משה מבהיר נקודה מהותית ויסודית ביהדות, משה מסביר לעם ישראל שהברית אותה כורת הקב"ה היום עם האנשים שנמצאים פיזית באותו המעמד היא אינה רק איתם אלא גם עם כל הדורות הבאים עד לסוף הדורות.

משה מזכיר לבני ישראל את נושא הבחירה החופשית בין טוב לרע – "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...ובחרת בחיים..."

ומעבר לכך עצם העובדה שהתנהגות טובה לא מביאה תמיד לברכה ולחיים ולהיפך התנהגות רעה לא תמיד מביאה לרע ולמוות מחזקת את העובדה שמדובר בבחירה חופשית, הקב"ה מבקש מאיתנו לבחור בטוב לא מתוך צפייה לקבלת פרס כלשהו אלא לשם הטוב בלבד.

"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה'..." (כט',ט')
"היום" – זה יום ראש השנה, יום בו נפתחים ספרי צדיקים רשעים ובינוניים. כולם נידונים. וכיצד נזכה בדין? ע"י "אתם" – אלול, תשובה, מקובלת. נשוב בתשובה שלימה לפני ראש השנה ונזכה לכתיבה ולחתימה טובה בע"ה.

על כן על כל אדם לפשפש במעשיו בייחוד בעשרת ימי תשובה ולשוב בתשובה ממעשיו הרעים. ירבה במצוות וחסדים ומעשים טובים. ונוהגים לקום באשמורת ולומר סליחות לפני הקב"ה כמו שאמרו חז"ל "דרשו ה' בהימצאו" – זה בעשרת ימי תשובה. כל יום בין ראש השנה ליום הכפורים יכול לשמש כנגד כל יום מימות השבוע לתשובה. על כן כל אחד לפי כוחו יכוון לכפר באותו היום כנגד כל אותם הימים של כל השנה שחלפה. ובייחוד יש להיזהר בשבת תשובה שגם היא כנגד כל השבתות של השנה שחלפה.

מן החסידות
אמר רבי מנדל מקוצק זצ"ל: הקנאה והתאווה מגיעים משני מקורות, הקנאה – איתה האדם נברא, ואילו התאווה, רוכש אותה האדם עם הרגלו ועם גידלו במהלך השנים.

שבת שלום

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il