קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - כ"ב כסלו התשפ"ד

פרשת פנחס היא הפרשה השמינית בספר במדבר. הפרשה פותחת במינויי של פנחס לכהונה. הפרשה ממשיכה בנושא מפקד בני ישראל, זהו למעשה המפקד האחרון של בני ישראל במדבר, במפקד זה נפקדים גם בני קורח שלא מתו במרד שערך אביהם שלושים ושמנה שנה קודם לכן. הקב"ה מנחה את משה על הדרך בה יש לחלק את הארץ לשבטים ונחלות. הפרשה מתארת את החוקים הקשורים בכיבוש הארץ. בפרשה מופיע תאור העברת מקל ההנהגה ממשה ליהושע. מתוארים הקרבנות שמוקרבים בימי חול באופן קבוע ואת אלו שמוקרבים בימי המועד והשבת, ראשי חודשים ובייחוד ראש השנה – יום התרועה, הפרשה מפרטת את הקרבנות אותם יש להקריב בכל אחד מימי חג הסוכות.

הפרשה מתארת את המשך מעשיו של בלעם. בלעם נכשל במשימתו לקלל את בני ישראל לבקשתו של בלק, על כן ייעץ לו להזנות את בנות מואב ומדין עם בני ישראל, זו הדרך היחידה בה יחטאו בחטאי העריות והעבודה הזרה. ואכן רבים מבני ישראל חטאו, דבר שעורר את זעמו של הקב"ה שהביא מגיפה על בני ישראל. משה עשה דין בחוטאים על מנת להפסיק את המגיפה, אך זמרי בן סלוא שהיה נשיא לשבט השמעוני טען כנגד  משה שאף הוא לקח לו אישה מדיינית (אך כיידוע נישואי משה קדמו לקבלת התורה). זמרי עשה אף מעבר לכך וברוב חוצפתו התייחד עם מדיינית בשם כזבי בת צור, שהייתה נסיכה מדיינית לעיניי כל. "כל הבועל ארמית קנאים פוגעים בו" – תלמידו של משה, פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן הורג את זמרי ואת המדיינית ומתפלל שה' יעצור את המגיפה. הקב"ה מקבל את תפילתו של פנחס ומעניק לו כהונת עולם למרות שהוא נולד לפני שאהרון ובניו זכו לכהונה וע"פ הדין לא נחשב ככהן.

"בקנאו את קנאתי בתוכם.." – אף על פי שפנחס קינא את קנאת ה' יתברך בכל זאת לא התגאה בזה ולא חשב את עצמו ליותר מאחרים, אלא "בתוכם" – נשאר יהודי בתוך כלל ישראל.

"ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלוהיו" – מדרגת קנאת ה' יתברך היא מדרגה גדולה ממדרגתו של כהן גדול. ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלוהיו, המידה של ברית כהונת עולם היא תחת מידת "אשר קינא לאלוהיו" (החתם סופר)

"אשר הוכה את המדינית" – בזמרי כתוב, כלומר, הוכה בעצם המעשה הרע ועדיין היה עם המדינית, כי לאחר המעשה אסור היה להרגו. אבל בכזבי בת צור כתוב שמה לב, כיוון שאותה היה מותר להרוג אפילו אחר המעשה משום שהכשילה רבים לדבר עבירה. (החיד"א)

לבקש מהקב"ה

מסופר על רבי מסעוד בן שמעון שליט"א שאמר שלא כדאי לצאת ראשון מבין העשרה האחרונים מבית הכנסת כיוון שהוא גורם לסילוק השכינה. עוד אמר הגאון שזכר שבעת ילדותו בשעת סיום התפילה בבית הכנסת בשכונת נחלת שבעה בירושלים אנשים היו מסתכלים אנה ואנה ורק שהתבגר הבין לפשר הדבר. ומובא בספרים הקדושים שיש סגולה שבזמן הזה שמרגע שנכנסו עשרה מתפללים לבית הכנסת זוהי שעת רצון לפני הקב"ה שהאדם יכול לבקש בה משאלות ליבו. משל למלך שכינס את כל שריו אך לא כולם הגיעו, והתכנסו עד כה רק עשרה, על כן זהו זמן טוב "לתפוס" את המלך לשיחה קצרה, שיחה אישית ולבקש בקשותיו. כך להבדיל גם אצל הקב"ה ששכינתו מגיעה לאחר התכנסותם של העשרה הראשונים.

"את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים.." (כח', ד')

מעט מהלכות תפילה...

1.    יש להיזהר מאוד בברכות התורה שכן אסור לעסוק בדברי תורה עד שיברך. עם זאת מותר להרהר בדברי תורה קודם לכן, שהרי עיקר הלימוד הוא בהוצאה מהשפתיים.

2.    רשאי לברך את ברכות התורה מעומד או מיושב.

3.    גם נשים מברכות את ברכות התורה.

4.    אחד שישן שנת קבע במהלך היום במיטתו אינו מברך.

5.    אין לדבר בין ברוך שאמר עד לאחר תפילת שמונה עשרה אבל מותר לענות אמן ואין לענות ברוך הוא וברוך שמו.

6.    שבחו של הקב"ה המופיע בברכת ישתבח הוא גדול מאוד ומופיעים בו שלוש עשרה שבחים הנאמרים ללא הפסק בדיבור (אך לא בהפסק נשימה).

7.    יש הנוהגים להתפלל תפילת מנחה מקוצרת, יש למחות בידם, אך במקום שאין ברירה והמניין מצומצם ובו אנשים שאינם מהוגנים וכאלו שלא יטו אוזן לחזרת הש"ץ יש להעדיף תפילה קצרה ללא חזרה.

8.    בשעה שהזמן דוחק והש"ץ אומר תפילת שמונה עשרה אחת, נכון שכולם יתפללו יחד עם שליח הציבור מילה במילה ולאחר הקדושה ימשיכו בתפילת לחש.

9.    אחד שלא התפלל מנחה מאונס יתפלל שתיים ערבים ואומר אשרי קודם תפילה שהיא תשלומין למנחה.

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...