קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - י"ב סיון התשפ"ג

פרשת שלח

בשבת הקרובה נקרא את פרשת שלח , היא הפרשה הרביעית בספר במדבר.

הנושא העיקרי בפרשת השבוע הוא חטא המרגלים ותוצאותיו. עם ישראל משתכנע בדברי המרגלים ומתכוון לשוב לארץ מצרים. על חוסר אמונתם הקב"ה מעניש אותם ומסעם לארץ ישראל מתארך לארבעים שנה, פרק זמן מספיר על מנת שדור המדבר ימות. למרות הפצרותיו של משה רבנו קומץ של אנשים מנסים בכל זאת להגיע לארץ באופן עצמאי אך הם נופלים בידי העמלקי שיושב בארץ. הפרשה מציינת את מנחת הנסכים ומצוות הפרשת חלה. הפרשה מציינת את עניין מקושש העצים בשבת והציווי להענישו. סיום הפרשה עוסק במצוות ציצית.

הפטרת פרשת השבוע לקוחה מספר יהושע ועוסקת בנושא המרגלים שנשלחו על ידיו לעבר יריחו לפני כניסת עם ישראל לארץ.

ספר ליקוטי הלכות מציין את נושא שליחת המרגלים כחטא בפני עצמו, עצם שליחת המרגלים הוא החטא – "כי עיקר הפגם היה ע"י השלוחים שהם המרגלים כי השליח הוא בבחינת טבע שהיא חינת מלאך כי ארץ ישראל היא מעל הטבע לגמרי כי שם השגחתו יתברך תמיד וכשרצו לשלוח המרגלים פגמו בהשגחה ורצו להתנהג בדרך הטבע לשלוח מרגלים לראות אם יוכלו לכבוש על פי דרך הטבע ולא האמינו שעל ידי השגחתו יתברך שנמשכת עוד יותר בארץ ישראל יוכלו לעלות אפילו לשמים ומחמת שפגמו בהשגחה על כן היה עיקר הפגם על ידי השלוחים דייקא שהם המרגלים כי השליח הוא בבחינת טבע..."

רש"י שואל ומשיב: מדוע נסמכה פרשת שלח לך לפרשת מרים? להראות לעם ישראל את החומרה של עוון לשון הרע, שאפילו מרים שהיית הצדקת נענשה בגין חטא זה ועדיין הם לא לקחו מכך מוסר והוציאו את דיבת הארץ. הקב"ה אמר למשה שלכתחילה הוא לא רצה שישלחו מרגלים לתור את הארץ אך כיוון שלא מאמינים לי שהארץ זבת חלב ודבש הסכמתי שיתורו ולמרות הביצורים והלוחמים שהיו בארץ עדיין אני אראה את גדולתי ואלחם להם את מלחמתם ואויביהם יפלו לרגליהם אך המרגלים הפכו את הטובה הזו לרעה – רעת הארץ "כחגבים בעיניהם", "ארץ אוכלת יושביה".

השליחות מוצגת כיוזמה של משה רבנו "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" – הרבי מסביר רעיון זה בצורה שבה הקב"ה רוצה שנהיה מעורבים בשליחותנו, נדע על השליחות כמה שיותר, מעורבות כזו עשויה לעזור לנו ולסייע לנו בשליחות שלנו ולהתמסר אליה בלב ונפש. ומתוך כך חשב משה שככל שהתמונה תהיה בהירה יותר והאנשים שיחזרו עם מידע רלוונטי יותר אז העם יהיה בטוח יותר. אך המרגלים חרגו מתפקידם ולא רק עסקו באיסוף נתונים אלא גלשו להסקת מסקנות בעוד שמשה הורה להם לברר כיצד ניתן לכבוש את הארץ הם טענו שלאור הממצאים שאספו הדבר בלתי אפשרי. שימוש בשכל ותבונה ודעת הוא רצוי  אך עלינו להשכיל לעשות זאת על פי רצונו של ה'.

אך נשאלת השאלה , הלא משה שלח אנשים צדיקים לתור את הארץ, אנשים שראו אותות ומופתים שעשה הקב"ה להם, חוו חוויות רוחניות וגשמיות נעלות ובכל זאת חטאו...המרגלים קבלו את עונש המיתה במדבר בשמחה, כיוון שהבינו שחטאו לה' וזה היה תיקונם (למעט כלב ויהושע).

"ועבדי כלב הייתה רוח אחרת עימו" – יש צדיקים שמוכרחים להיות פרושים מהרשעים שאחרת עלולים לפול ממדרגתם ויש צדיקים שמעורבים עם הבריות והם אינם נופלים כלל ממדרגתם אלא להפך מחזירים את האחרים למוטב. על זה אמר המגיד ממזריץ "ולא הסריח בשר הקודש מעולם" בשר הקודש אינו מסריח לעולם – וזהו עבדי כלב רוח אחרת הייתה עימו שלמרות שהיה עם רשעים לא הושפע מהם (ע"פ הנועם אלימלך)

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il