קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - י"ב סיון התשפ"ג

פרשת תזריע - מצורע
הפרשה הקודמת, פרשת שמיני, עסקה בטומאה שמקורה בבעלי-חיים מתים. פרשת תזריע לעומת זאת עוסקת בטומאת בני אדם, טומאת לידה, טומאה בה היולדת אמורה להמתין פרק זמן מסוים בין לידת זכר ונקבה בטרם תורשה להיכנס שוב למשכן.

"אישה כי תזריע..."
פירש רש"י, אמר רבי שמלאי, כשם שיצירתו של אדם הוא אחר כל בהמה וחיה ועוף כך תורתו נתפרשה אחר כל חיה ועוף.  כי יצירתו של האדם היא אחר כל יצירת הבהמה כדי שיכניע הגסות הבהמתית ויזכה לתורה ולעבודת ה' באמת, כי אי אפשר לזכות לתורה ועבודת ה' ותשובה ומעשים טובים כל אחד לפי בחינתו מקטן ועד גדול כי אם ע"י שבירת הגאות וגסות הרוח. על כן, נברא האדם בסוף, כמו שאמרו חז"ל שאם יתגאה האדם יגידו לו יתוש קדמך במעשה בראשית.
לאחר מכן, הפרשה עוסקת בטומאת הצרעת, אותה צרעת עלולה להופיע בבגדיו, בקירות ביתו ובגופו של אדם. הצרעת הופיעה אצל אותם האנשים שנפלו בהם פגמים רוחניים שונים.
"אדם כי יהיה בעור בשרו...לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן..." (יג', ב') – הסוג הראשון של הצרעת בה עוסקת התורה הוא הסוג הגופני, המראה החיצוני  - מכאן שהפגם בו פגם האדם הוא פגם חיצוני – כגון, לשון הרע, רכילות, פגם הדיבור.
כוחו של הדיבור הוא אכן כח חיצוני אך נובע במקביל גם מעמקי נפשנו, כגון אדם ששומר על פיו ולשונו אך לעיתים מתפרצת ממנו פליטת פה מגונה דבר שמעיד על אותם ניסיונות תיקון בהם לא צלחה דרכו של האדם.

בא מעצמו או מובא אל הכהן?
"... והובא אל אהרן הכהן..." (יג', ב') בנגעי גוף האדם, האדם מובא אל הכהן ע"י אחרים, לעומת זאת בנגעי צרעת הבית כתוב: "ובא אשר לו הבית והגיד לכהן" (י"ד, ל"ה), במקרה זה האדם בא מעצמו אל הכהן.  מתרץ את ההפרש הזה רבי שלמה מקארלין בעל "שמע שלמה", במסכת ערכין חז"ל אומרים שנגע צרעת בא על גופו של אדם בשל עברות שבין אדם לחברו כגון, לשון הרע, רכילות, שפיכות דמים, גזל וכו.  ואילו במדרש ויקרא רבה נאמר "שאין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחילה, ואף נגעים הבאים על האדם, תחילה הם פוגעים בביתו ואם לא חזר בו הם באים על בגדיו ואם לא חזר בו באים על גופו". על כן, כאשר ביתו של אדם מקבל את נגע הצרעת, האדם עדיין מחפש דרך לשוב מחטאו, לשוב בתשובה מחפש את הדרך לתיקון מעשיו, על כן, מגיע בעצמו אל הכהן להיטהר. ואילו לאחר שהצרעת פגעה בגופו ובבגדיו של האדם הרי שהחטא נשתרש באדם כל כך עמוק עד שהאדם לא רואה כל צורך לתקן את מעשיו ולכן לא מתעורר מעצמו לבוא אל הכהן לתיקון מעשיו ומכן נזקק לעזרת אחרים על כן נאמר "והובא אל אהרן הכהן".

פרשת מצורע, היא הפרשה החמישית בספר ויקרא ממשיכה לעסוק בדיני טהרת המצורע, כמו כן, הפרשה מפרת את דיניהן של טומאות הנובעות מהפרשות גופו של האדם. לאחר שנרפא המצורע הוא צריך לבצע פעולות שונות על מנת לסיים טהרתו ביניהן, הקרבת קרבן, טבילת גופו ובגדיו במקווה, גילוח שערותיו וכו'.

"ולקח למטהר שתי ציפורים חיות טהורות" (י"ד,ד')

"ציפור" בגמטרייא "שלום", המצורע מביא כקרבן שתי ציפורים, מרומז כאן עניין לשון הרע בו חטא המצורע. כשם שהמצורע גרם בפיו לפירוד בין אדם לחברו ובין איש לאשתו ע"י השמעת לשון הרע ורכילות, כך עליו לעשות ככל יכולתו על מנת להשכין שלום בקרב אותן הבריות.

אוכל לפני תקיעת שופר
בבית מדרשו של ה"חזון איש" במהלך תפילות ראש השנה הצדיק הורה לשנות את סדר התפילה, באחת דילג על ההפסקה שהייתה נהוגה טרם תקיעת השופר, ובשנייה ציוה על התוקע שלא להמתין זמן רב באמירת פרק "למנצח" שבע פעמים. חסידיו התמהים של ה"חזון איש" המתינו על לסיום התפילה ואז התברר פשר מעשיו. ה"חזון איש" שמע ילד פונה לאביו החולה ואומר לו "אבא, אולי תטעם משהו לפני התקיעות כיוון שאתה חלש מאוד", ענה לו אביו, "מעולם לא טעמתי דבר עד לסיום התפילה ולא אעשה זאת כעת".

ה"חזון איש" דאג לאותו אב חולה, שמא יינזק ועל כן זרז את התפילה.

זכותו תגן עלינו אמן!

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...