קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - ד' תשרי התשפ"ה

פרשת ויקהל - פקודי

בשבת הקרובה נקרא את פרשות ויקהל-פקודי. פרשת ויקהל היא הפרשה העשירית בספר שמות. הפרשה עוסקת באזהרה על שמירת השבת. נושא איסוף תרומות למשכן חוזר גם הוא, משה מדגיש בפני העם את שלושה-עשר הדברים הנחוצים לשם כך. הפרשה מנחה בהקשר לביצוע והכנת יריעות המשכן, כיסוי המשכן, עמודיו, הפרוכת וארון העדות, שולחן הפנים, המנורה והמזבחות.

רבים ממפרשי התורה עסקו בדרך הייחודית בה פותחת התורה את פרשת ויקהל, בשונה מפרשות אחרות, התורה פותחת את הפרשה: ב"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל (ל"ה, א'), לעומת פרשות אחרות בהן התורה פותחת ב"וידבר משה אל..." או וידבר ה' אל..". אלא שבהיקהלות הזו, משה לראשונה מכריז על מגבית כללית לצרכי הכלל. מכאן הסיבה הברורה שבגינה משה הקהיל את כל עדת בני ישראל. ניתן להסיק מכאן על חלקו הרוחני של כל אחד ואחד מישראל במלאכת הקמת המשכן.

במסכת יומא (ט', ע"ב) הסבירו חז"ל שבית המקדש השני נחרב בעבור שנאת חינם. על מנת למנוע מקרים כאלו משה רבנו מקהיל את כל עדת בני ישראל לטובת הקמת מרכז רוחני, כללי שמסמל את אחדות ישראל – גורל העם תלוי באחדותו ולמרות העובדה שכך אחד הגיע משבט אחר ובעל אופי אחר, המשך קיומו של העם תלוי באחדותו.

על הפסוק הפותח את הפרשה אומר המלבי"ם בספרו "ארץ חמדה", שבמתן תורה התאחדו כל בני ישראל, ככתוב: "ויחן שם ישראל נגד ההר" – כאיש אחד בלב אחד (חז"ל), אולם כשחטאו בחטא העגל נפרדו והתפרקה "החבילה", שהרי השטן קיטרג והפריד בין עם ישראל, על כן היה חשוב ונחוץ למשה רבנו להקהיל את כל עדת בני ישראל, בשעה שהודיע על מלאכת המשכן, שהרי ידוע שמלאכת הקמת המשכן הייתה תיקון לחטא העגל, ולכן משה שרצה להשיב את האחדות בעם ולתקן את חטא העגל בין היתר ע"י היקהלות כלל עם ישראל.

פרשת פקודי היא הפרשה שחותמת את ספר שמות ואחד-עשר במספר. בפרשה מסתיים נושא הקמת המשכן – אותו נושא שהתורה יחסה עבורו חמש פרשות (תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי). ע"פ המסורת בני ישראל נצטוו על ההתחלה במלאכת הקמת המשכן לאחר שמשה רבנו ירד מהר סיני עם הלוחות השניים - ממחרת יום הכיפורים. אם נתבונן בפסוקים נבין שמלאכת הקמת המשכת וכליו ארכה מעט פחות משישה חודשים. עם ישראל עסק במלאכת הקמת המשכן בזריזות גדולה על מנת בין היתר לכפר על מעשה חטא העגל כפי שאמרנו קודם, אז נסתלקה שכינה ממנו. ספר שמות עושה מעין אתנחתא למסע בני ישראל במדבר, דבר שימשך בספר במדבר.

"אלא פקודי המשכן, משכן העדות..." (שמות, ל"ח,כ"א)

על פסוק זה אומר רבנו בחיי בן אשר נתן רמזים בכפילות הלשון "המשכן, משכן" לשלוש תקופות שבן זכו ישראל למשכן או למקדש:

א.    "משכן": גימטרייא 410 – כנגד השני שבהם עמד בית המקדש הראשון על מכונו.

ב.     "המשכן": (בצירוף 5 אותיות) – גימטרייא 420, כנגד השנים בהם עמד בית המקדש השני על תיקונו.

ג.      "העדות": גימטרייא 479, כנגד השנים שבהם היה המשכן קיים עד להקמת בית המקדש הראשון ע"י שלמה המלך.

רבנו בחיי בן אשר אבן-חלוה זצ"ל (1255-1340)

היה פרשן ומקובל ספרדי שהיה מתלמידיו המובהקים של הרשב"א (רבי שחמה בן אדרת). חי בסרגוסה שבספרד כתב את פירושו לתורה על דרך הפשט, דרש, סוד וקבלה. בפרושו הגדול על התורה, רבנו בחיי משלב דברי פרשנים ודרשות שונות. בנוסף רבנו בחיי בן אשר חיבר את הספר "כד הקמח" שכולל 82 דרשות ביסודות האמונה, ספר "שולחן של ארבע"- העוסק בדיני סעודה וסעודת צדיקים לעתיד לבוא, פירוש על מסכת אבות.

ע"פ המסורת נקבר בסמוך לקברו של חבקוק הנביא

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...