כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - ויגש (התשע"ה)

פרשת ויגש
פרשת השבוע, פרשת ויגש היא הפרשה האחת-עשרה בספר בראשית, בפרשה זו אנו מגיעים לשיא דרמטי בסיפורו של יוסף. הפרשה פותחת בדברי יהודה אחי יוסף אל יוסף, דברים האמורים לצאת לטובת הצלתו של בנימין. מדרשים רבים מתארים את המפגש הטעון בין יוסף לבין יהודה אחיו (ביניהם כמובן "ספר הישר" לרבנו תם) בהקשר שחרורו של בנימין. יהודה "מאיים" בדרך כלשהי על יוסף בתיאורו את מעשה שכם ותוצאותיו ההרסניות. יהודה מאיים בהריסת כל שערי מצרים ובהחרבתה. יהודה מזכיר בפני יוסף את מעשה חטיפת שרה אשת אברהם בידי פרעה ואת תוצאות מעשה זה בפרעה ובעמו. לעומתו יוסף מוכיח את יהודה בהקשר מכירת יוסף בעבור כסף, ומזכיר לו את מעשה תמר כלתו וכו.דברי יהודה אל יוסף נאמרים בטון שאינו משתמע לשתי פנים, יהודה לא מוכן לסבול את העובדה שבנימין אל ישתחרר. יהודה מבין שהעוול שעלול להיגרם לבנימין ולאביהם יעקב הוא קשה מנשוא. יוסף שלא יכול לשאת יותר בהעמדת הפנים, חושף את פניו האמיתיות בפני אחיו. אחיו הנדהמים של יוסף חוששים מהמעמד שכן הם מפחדים שמא כעת משיוסף עלה מעלה במעמדו הוא ינקום בהם על כל מה שעוללו לו בעבר. יוסף כיידוע מפייס את אחיו בדברים ואומר שה' שלחו למצרים על מנת שיוכל לדאוג להם וכמובן שאין בכוונתו להרע להם. יוסף שולח את אחיו להביא את אביהם יעקב לארץ גושן. מששמע יעקב שבנו יוסף בחיים היה המאושר שבאדם. יעקב מצטער על כך שהוא נאלץ לעזוב את הארץ המובטחת, אך ה' מעודד אותו. יעקב ומשפחתו מגיעים למצרים והרעב מסתיים אך למרות זאת הם נשארים בארץ מצרים. יעקב נפגש עם פרעה, מברך אותו שנהר הנילוס יעלה לקראתו וכתוצאה מכך הומתקה גזירת שבע שנות הרעב וקוצרה לשנתיים בלבד.
בכיו של יוסף בפני אחיו כאשר בהיוודעו אליהם מובא במדרש – כשם שלא פיס יוסף את אחיו אלא בבכי, כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא בבכי, שנאמר: "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם". אמרו רז"ל "בבכי יבואו" – ע"י תשובה ואין התשובה מתחילה אלא ע"י תפילה, שנאמר "קחו לכם דברים ושובו את ה'" – ואין דברים – אלא תורה ותפילה.
"ויגש איליו יהודה" – שמעתי פעם אחת, אמר רבנו זכרונו לברכה לרב יודיל, חתן הרב ליבל מטראסטינץ שהיה מקורב לרב רבי פנחס מקריץ, הגידו לי דבר מה מהחכם רבי פנחס מקריץ. אמרו לו, אמר הרב מקריץ שמנו כך: אנו אומרים בתפילה, אשמנו, בגדנו, גזלנו וכו' לשון רבים, אך עדיף לומר זאת בלשון יחיד, אשמתי, בגדתי. אלא שאנו אומרים זאת לה' יתברך בלשון טענה, שאם לא נתן לנו את הכח והרשות לא היינו יכולים לחטוא. אמר רבנו זכרונו לברכה, אני גם כן מפרש כך "ויגש איליו יהודה", כאשר איש ישראל ניגש לה' יתברך לבקש מחילה על עוונותיו, "ויאמר בי אדוני", רצונו לומר "בי כוחך", שאם נטלת את הכח שלך ממני לא יכולתי לחטוא. וידמה לאדם בנפשו שהוא פוטר את עצמו בטענה זו, על זה הוא אומר "ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני", הנני מדבר דברי כדי שתבוא תפילתי באזנך, אבל אל ייחר אפך בעבדך כי ידעתי אשר אני החייב. (חיי מהר"ן)
"והגדתם אל אבי" – שאלו המפרשים: הרי תורתנו הקדושה מעידה על צדקותו של יוסף כמה וכמה פעמים. ויידוע שצדקותו של אדם תלויה בענוותנותו. אם כן כיתד יוסף מייחס לעצמו דברי גדולה כגון אלו (לדוגמה "והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים") הראות לאחיו שכל גדולתו היא מצד הקדושה, למרות שהוא חי בארץ תועבה וזימה, עדיין הצליח לעמוד בכל הניסיונות ולהכניעם.
נטילת ידיים...כעס?!
כפי שעשה בכל יום מימי חיו, הקיץ החוזה מלובלין משנתו הקצרה עם אור ראשון, למרבה הפלא לא ראה את קערת המים שהיה אמור משמשו בקודש להכין מבעוד יום בעבורו. על כן, לא יכול היה לרדת מהמיטה כיוון שלא נטל ידיו. החוזה המתין זמן ממושך אך משמשו טרם הגיע עם המים מיוחלים. משהתעכב אף עוד יותר, חשב החוזה בליבו שאותו המשמש ראוי לנזיפה בשל מעשהו, אך נמנע מלכעוס כמו שאמרו חז"ל , "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". משהגיע השמש עם המים המטהרים, חשב לעצמו החוזה, "בשביל מצווה מדרבן של נטילת ידיים כמעט ונכשלתי בעברה חמורה מדאורייתא של עבודה זרה". החוזה קיבל את המים בתודה למשמשו בקודש.
החוזה מלובלין – רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ זצ"ל, נולד בעיר שרשין (יש אומרים ביוזפוב) הסמוכה לעיר לובלין בשנת תפ"ז (1745), לאביו הקדוש רבי אברהם אליעזר זצ"ל שהיה אב בית הדין המקומי. אילן יוחסו מגיע עד לשל"ה הקדוש. זכה להסתופף בצל כנפיו של המגיד ממזרטיש ואף עם רבי לוי יצחק מברדיטשב. היה מתלמידיו המובחרים של רבי אלימלך מליזנסק ועלה למשרת הנהגת החסידים לאחר שזה הלך לבית עולמו. היה ידוע בכינוי "החוזה" בשל ראייתו למרחקים בשל שמירת העיניים בה נהג עוד מהיותו ילד והיה מבין גדולי האדמו"רים בפולין של המאה ה-18. נפטר בתשעה באב תקע"ה (1815).
זכותו תגן עלינו, אמן!
קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות admin@torahreading.org.il
גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

ניווט מהיר: