כותרת דבר תורה: פרשת תולדות (התשע"ה)

פרשת תולדות
פרשת השבוע ודברי תורה אלו יהיו לעילוי נשמתה של הפעוטה חנה זיסל ברון הי"ד
קורות הפרשה
הפרשה השישית בספר בראשית מתארת את תולדות יצחק אבינו ובניו יעקב ועשו. פרשת השבוע פותחת בתיאור לידתם של יעקב ועשו. הפרשה גוללת בפנינו את תיאור מכירת הבכורה ליעקב ומעברו של יצחק אל ארץ פלשתים, שם חפר מחדש את בארות אביו ועוד הוסיף עליהן בארות חדשות. יצחק מתכנן לתת את ברכתו העיקרית לעשו בנו, אך רבקה מנחה את יעקב כיצד לקבל את הברכות. יצחק ורבקה שולחים את יעקב לחרן על מנת לשאת לאישה אחת מבנות משפחתם.
"ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" (בראשית כה, יט)
כותב רש"י: "ע"י שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו מה עשה הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק".
הפרשה הקודמת מסתיימת במילים "על פני כל אחיו נפל" – בא לרמז כי כאשר ייפול ישמעאל באחרית הימים, תזרח אז שמשו של משיח בן דוד, שהוא מתולדות יצחק בן אברהם" (בעל הטורים)
"תולדותיהם של צדיקים – מעשים טובים": אמרו חכמינו, זהו אפוא פשוטו של פסוק: "ואלא תולדות יצחק בן אברהם" – מכאן נבעו מעשיו הטובים של יצחק, מיתוך "אברהם הוליד את יצחק" – מזה שהיה תמיד זוכר מי אביו, שיש לו אב כאברהם.(הרה"ק מהר"ם מאמשינוב ז"ל)
"ויעקב איש תם..." (בראשית כ"ה, כז)
רש"י אומר: מי שאינו חריף לרמות קרוי תם.
אדם צריך להיות מושל על מידותיו, על מנת שיוכל לנצל אותן במקום הראוי ובאופן הראוי. שכן, לעיתים יש להשתמש במידה רעה לשם-שמים, כפי שאמרו חכמינו, "כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי לבסוף נעשה אכזר במקום רחמני" (קהלת רבה פ"ז). מכאן, שאין די רק ברכישת מידה של רחמנות, אלא יש גם לשלוט על מידה זו ולנצלה כראוי. לפיכך יעקב אבינו נקרא "איש תם" – לפי שהיה איש, מושל ואדון על תמימותו, הוא ידע כיצד לנצל את תכונה זו – התמימות כראוי, וכיצד לסלקה לצדדין ולקיים עם עיקש תתפתל. זוהי כוונת דברי רש"י: "מי שאינו חריף לרמות" – מי שאינו מסוגל בכלל לרמות קרוי תם- רק תם ולא "איש תם", לפי שבאמת מסוגל היה יעקב להשתמש במידת החריפות והערמומיות בשעת הצורך ואף על פי כן הייתה בו מידת התמימות זוהו פירוש "איש תם"- איש ואדון על התמימות (הרבי הקדוש מלובלין)
האבל על חורבן ירושלים
רבי אברהם "המלאך", בנו של המגיד ממעזריטש זצ"ל היה חש בצער חורבן ירושלים ובית המקדש בכל שנה כשחל תשעה באב. החל עם שקיעת החמה של ליל תשעה באב, היה רבי אברהם נכנס בצעדים כושלים לבית המדרש והיה אומר בניגון עצוב ובבכייה את "איכה". בעודו יושב על גבי הקרקע, כשראשו מונח לבין ברכיו, הזמן היה עובר לאיטו ואט אט המתפללים עזבו את בית המדרש. למחרת בבוקר כאשר שבו המתפללים לבית המדרש להתפלל את תפילת שחרית, נדהמו היו לראות את רבי אברהם עדיין יושב באותה התנוחה, אבל וחפוי ראש כפי שעזבו אותו בלילה...
רבי אברהם "המלאך", בו של המגיד ממעזריטש זצ"ל, היה חתנו של רבי משולם פייביש מקרמניץ בעל "משנת חכמים". החברותא של רבי אברהם ללימודיו היה רבי שניאור זלמן מלאדי. רבי אברהם לימד את רבי שניאור קבלה, ואילו רבי שניאור לימד את רבי אברהם את תורת הנגלה.
רבי אברהם היה חי בהתבודדות גמורה והקדיש את כל חיו לעבודת ה'. היה נוהג לסגף את עצמו ולהעלות מעלה מעלה במעלות הקדושה. לא זכה להאריך ימיו ונפטר בי"ב בתשרי תקל"ז כשהוא בן שלושים ושבע שנמים בלבד. זכותו תגן עלינו, אמן!
קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו והתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות admin@torahreading.org.il
גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

ניווט מהיר: