קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - כ"ב כסלו התשפ"ד

פרשת מסעי

יהיו דברי תורה אלו להצלחת עם ישראל וחיילי צה"ל ולעילוי נשמת הנופלים על הגנת המדינה.

"אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן"(במדבר לג-א)

מצינו במדרש, כי מכיוון שגאולת מצרים באה על ידי בשר ודם היא לא יכולה להיות גאולה נצחית ומן ההכרח שלאחריה תבוא גלות אחרת. אולם לעתיד לבוא הגאולה תהיה על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו ואז היא בוודאי שתהיה נצחית.

זהו שמרמז הכתוב: "אלה מסעי בני ישראל" – לפיכך יאלצו ישראל עוד לנדוד בגלויות שונות גם אחרי גלות מצרים, מישום "אשר יצאו ממצרים ביד משה ואהרן" – שנגאלו ממצרים על ידי בשר ודם ולכן אין גאולתם יכולה להיות נצחית. (כתנות אור)

ואכן ראשי תיבות של: "אלה מסעי בני ישראל" מרמזים על: "אלה מסעי בני ישראל" – ארבע הגלויות הבאות: אדום, מדי, בבל, יון (נחל קדומים)

רש"י אומר על הכתוב: משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפואתו, כשהיו חוזרין מתחיל אביו מונה את כל המסעות. אמר לו: כאן ישננו כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך.

"וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה', וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (במדבר לג, ב)
האברבנאל אומר על הפסוק, כי על פי המדרש כי בגאולה העתידה לבוא ה' יתברך יעביר שוב את בני ישראל דרך כל אותם ארבעים ושנים המסעות אשר עברו במדבר אחרי יציאת מצרים, כפי שאמר הנביא יחזקאל בנבואתו "והבאתי אתכם אל מדבר העמים" (פרק כ', לה'). זה איפא שמרמז הכתוב: "ואלה מסעיהם" – המסעות הללו יהיו גם "למוצאיהם" – כאשר בניהם אחריהם יצאו מגלותם האחרונה יעברו גם הם את המסעות הללו...

התורה מכפילה את לשון הפסוקים בתחילת הפרשה: "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה', וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (במדבר לג, ב), וצריך להבין את משמעות כפילות הפסוקים.
ובמדרש תנחומא נאמר:

"ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר" (דברים כט, ד). אמר הקב"ה לישראל: שמא כמדבר נהגתי אתכם? בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם שיוצא למדבר, שמא מוצא שם שלו או אכילה ושתיה, כשם שהוא מוצא בפלטין שלו? ואתם הייתם עבדים במצרים והוצאתי אתכם משם, והרבצתי אתכם תחת ענני כבוד, והעמדתי לכם שלשה גואלים משמשים אתכם: משה, אהרן, ומרים. בנוהג שבעולם אדם מקבל אורח, יום ראשון – שוחט לו עגל. יום שני – תרנגולים. יום שלישי –קטניות. יום רביעי – ממעט והולך. לא דומה יום ראשון כיום אחרון.
יכול אף הקב"ה כן?
ת"ל "זה ארבעים שנה ה' אלוקיך עמך" (דברים ב,ז) – יום אחרון כיום ראשון.

המדרש מסביר מדוע התורה הקדושה פירטה את כל ארבעים ושתים המסעות אותם עברו בני ישראל במדבר, זאת בכדי להראות את הנהגתו של הקב"ה עִם בני ישראל – הקב"ה לא עזב את עם ישראל בשום שלב של במסעות, כמו שכתוב "וזה ארבעים שנה ה' אלוקיך עמך" – ז"א יום ראשון כיום אחרון.

"וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם, לָשָׁבֶת" (במדבר לה, ג)
לשם מה התורה חוזרת על כך פעמיים?
ברם ערי הלא הלווים שימשו בעת ובעונה אחת גם כערי מקלט לרוצחים בשוגג וה' יתברך הרוצה לראות את הטוב בישראל אומר איפא: מי ייתן ולא יקרו מקרים כאלה ולא תהיינה הערים הללו מקום המוכן לפורענות כי אם רק "להם לשבת" – ללויים בלבד (מלא העומר)

מתכון לאושר ושמחה
אחד מחסידיו של ה'צמח צדק' התלונן בפני רבו על טרדות היום-יום שאינן מניחות לדעתו ומטרידות אותו עד כדי כך שאינו יכול לשמוח. ה'צמח צדק' ענה לאותו החסיד כך: "בכוחו של כל אדם לשלוט במחשבותיו ובדבריו וכמובן במעשיו, על האדם לדחות כל מחשבה של עצב ודכדוך, על האדם להיזהר ולא לחשוב שום מחשבה של עצבות ומרה שחורה. כך גם ההתנהגות של האדם, עליו להיות זריז ושמח, להסביר פנים לכל אדם ולרקוד בעיתות שמחה – וגם אם תחילה לא יחוש שום שמחה הרי שלבסוף יהפוך לאדם שמח ומאושר".

לשנה הבאה בירושלים הבנויה...
הצדיק רבי אברהם מטשכנוב זצ"ל היה שולח לרכוש עבורו בכל שנה טרם תקופת בין המצרים ספר קינות חדש. והינה שוב הגיע תשעה באב, ברגע שסיים רבנו לומר את הקינות מתוך הספר בדמעות שליש עם ציבור חסידיו, פנה להניח את ספר הקינות בארגז הגניזה. החסידים תמהו על מעשה זה ושאלו אותו לפשרו. הרב ענה להם " הן אני בטוח שהמשיח יבוא עוד השנה ולא יהיה אז צורך בספר קינות, אם כן למה אני צריך לשמור את הספר לשנה הבאה".

הרה"ק רבי אברהם לנדא, האדמו"ר מטשכנוב זצ"ל נולד בעירה פאצ'נוב לאביו רבי רפאל, היה איש תם וישר ובני דורו העידו עליו שהיה אחד מחבורת הל"ו צדיקים עליהם עומד הדור.  רבי דן לנדא שראה את רבנו ואת מידותיו הקדושות לקחו כחתן לביתו ופרנסו בכבוד. רבנו היה לומד את תורת הנסתר והחסידות מרבי פישל'ה מסטריקוב זצ"ל.
נפטר ה' באדר תרל"ה.

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו והתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il