קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - כ' תשרי התשפ"ד

פרשת קורח

דעת הרמב"ם ברורה לגבי אמיתות נבואת משה רבנו בעיני בני ישראל. בני ישראל לא האמינו במשה רבינו בשל האותות והמופתים שעשה שהרי מי שמאמין על פי אותות יש בליבו דופי, שהרי כישוף הם יכולים להיות. אלא שאת האותות שעשה משה רבנו עשאן לפי הצורך.

היה צריך להטביע את המצריים – קרע את הים והצלילן בתוכו.
היה צריך למזון – הוריד להם את המן.
צמאו – בקע להם את האבן.
כפרו בו קרח ועדתו – בלעה אותם האדמה.
וכיוצא בזה...

ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני – שעיניהם ראו ולא זר, אזניהם שמעו ולא אחר.

ומניין שמעמד הר סיני לבדו הוא הראיה לנבואתו, שנאמר: " ישמע העם בדברי עימך וגם בך יאמינו לעולם" – מכאן שקודם לכן, אמונתם במשה רבנו לא הייתה אמונה שעומדת לעולם טלט נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה.  

"רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'" (טז-ג)

זו דרכם של כל בעלי המחלקות ומחרחרי הריב, שהם באים בטענות כלפי רבה של עירם ואומרים: אלמלי היה הוא בעיר אחרת כבר מזמן היו מגרשים אותו משם, ורק משום שאנחנו יהודים כשרים, יראים ושלמים יש לו מקום בקרבנו.

אנשי קורח גם הם אמרו כך: "רב לכם" – זה שאתם עדיין שרויים בגדולתכם ועדיין תופשים אתם במשרות הכהונה שלכם, הרי זה משום ש"כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'" – משום שקדושים וטובים לב אנחנו, שאם לא כן מזמן היינו מורידים אתכם מגדולתכם, ואם כן מדוע אתם מתרברבים עלינו – "ומדוע תתנשאו" (הכתב סופר)

הרבי מקוצק זצ"ל אומר: שזהו אחד הפלאים הגדולים, שכל אלו שחולקים על הצדיקים, בודים הם מליבם דברים מסוג זה, שהם ממש ההפך מטיבם וממהותם של הצדיקים. גם נגד משה רבנו, שעליו אמרה התורה כי הוא "ענו מכל האדם" לא מצאו קובלנה אחרת אלא שהוא בעל גאווה – "ומדוע תתנשאו"

הרב הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ זצ"ל היה מפרש את הפסוק: "וקנאו למשה במחנה לאהרון קדוש ה'" (תהילים קו-טז) – שכן הוא דרכם של כל בעלי המחלוקת ומחרחרי המריבה, ככל שתהיה התנהגותו של הצדיק ההיפך הגמור, תמיד ימצאו קובלנות כנגדו ומגרעות בהליכותיו. אם מופרש הוא מן העולם ועוסק בתורה ובעבודה יומם ולילה הרי הם טוענים שאין העולם מפיק ממנו שום הנאה או תועלת. ואילו אם היה מעורב בדעתו עם הבריות ועוסק גם בצרכי הציבור, היו טוענים שמבזבז את זמנו על עיניני הכלל ומבטל את לימודו.

"וקנאו למשה במחנה" – משה שלמד תמיד תורה באהלו שמחוץ למחנה מצאו בו חיסרון על אשר אינו בפנים ואינו מתערב בענייני העם – "ולאהרון קדוש ה'" – ואילו לאהרון שכן היה מעורב עם הבריות, רודף שלום ביניהן ומתעניין בגורלו של כל אחד ואחד גם בו מצאו פגם וחסרון שבהיותו קדוש ה' אין לו להתערב בעניני הכלל כי אם להיות שרוי כל היום בית המדרש.

זו דרכם של המלעיזים מאז ומתמיד...

"וישמע משה ויפול על פניו" (טז-ד)

חכמינו אמרו במסכת תענית י"ד: "אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון". לפיכך לא רצה משה רבינו, שהיה עניו ולא חשוב בעיניו כלל להשתמש לעולם בנפילת אפיים. אבל מששמע עתה מפי קורח ועדתו : "רב לכם" – שאמנם הוא  היה הרב והנשיא בישראל – החל להשתמש בנפילת אפיים. (הנועם אלימלך)

ואיך לא נבוש מפני מלך המשיח

דלת חדרו של רבי ישראל סלנטר היתה סגורה עת למד וכסק בעיניני התורה הקדושה יחד עם תלמידיו, כשלפתע נשמעה דפיקה בדלת. כנפתחה הדלת נראה בפתחה אחד מנכבדי העיר שבא להתייעץ עם רבו בעניין מה. רבי ישראל נענה לו במאור פנים, אך מרגע שעזב את החדר נאנח רבי ישראל אנחה עמוקה. תלמידיו של רבי ישראל לא בינו לפשר האנחה "רבנו, על מה זה", ענה להם רבי ישראל סלנטר כך: כשיהודי חשוב זה נכנס לחדרי הבחנתי כי שרוול חולצתי קרוע מעט וחשתי בושה קלה אך לאחר רגע למדתי מזה קל וחומר ורטט וזיע כיסו את גופי "אם לפני יהודי זה – בשר ודם אני מתבייש ואיך לא אבוש בפני מלך המשיח כשאני מלא כתמים וקרעים?"

רבי ישראל מסלנט זי"ע היה ממייסדי תנועת המוסר במאה ה19. נולג בשנת תק"ע בזגר שבפלך קובנה לאביו רבי זאב וולף ליפקין רבן של ערים ועיירות שונות ברחבי ליטא, בעל "בן אריה" – הגהות על השו"ע.

נקודת אור ומבט אופטימי לחיי היום יום – האביון השמח

היה אדם אחד שהיה טרוד מאוד על פשר המשפט בתלמוד "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" – ואיך זה אפשרי?!, איך אדם יכול להודות על רעה שנעשתה עימו כשם שמודה על הטובה?!

הלך אותו האיש אל המגיד ממזריץ' וביקש הסבר לשאלה המציקה, הפנה אותו המגיד לתלמידו רבי זושא, חיפש האיש את ביתו של רבי זושא וכשהגיע נוכח לפניו ביקתה מטה לפול, עלובה ומיושנת וכשפתח רבי זושא את הדלת הבחין האיש בעוני הנורא ובבגדיו הבלויים של רבי זושא, אך פניו של רבי זושא קרנו מאושר.

כששמע רבי זושא את בקשת האיש תמהה ואמר "כיצד ייתכן שהרבי שלח אותך אלי להסביר לך על הרעה הרי מעולם לא אירע לי דבר רע, שמח אני בכל רגע ורגע שבו אני חי ויכול לעבוד את בוראי שבשמיים"

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il