קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - כ' תשרי התשפ"ד

פרשת משפטים

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם..." (כא-א)

צריך אדם לשים את משפטי הקב"ה לפניו. עליו להקדיש את כל ה"אני" שלו בעבור המשפטים ולמסור את נפשו עליהם. וזהו שאומר הכתוב "לפניהם" – שיעמידו את המשפטים לפניהם, לפני קיומם העצמי... (קול שמחה)

מה הראשונים מסיני אף אלה מסיני (רש"י)

כדי שלא היו אנשים סבורים כי מכיון שהמשפטים הם בעלי אופי הגיוני ומחויבים לפי השכל. אינם איפוא מצוות אלוהיות אלא יצירות אנושיות – על כן העידה התורה שהם "מסיני" כדוגמת מצוות אחרות שהן בבחינת חוקים ויש לקיימן רק מפני רצון ה' ולא משום שהשכל מחייב אותן... (חידושי הרי"ם)

לפיכך אמר רש"י, כי היה בדעתו של משה רבנו שלא לפרש לבני ישראל את טעמי המשפטים עד שאמר לו ה' יתברך: "אשר תשים לפניהם" – כי סבור היה משה שכאשר יפרש להם את הטעמים יעשו בני ישראל את המשפטים מפני הטעם ולא מפני רצון ה', אמר לו ה' יתברך, שבכל זאת יפרש את הטעמים ועם זה ילמדם לעשות את המשפטים מפני רצון ה' על אף ידיעת הטעמים (שפת אמת)

אצל אומות העולם אין החוקים והיחסים בין בני האדם עניין של דת, כי אם חובה חברתית או אזרחית כדי לקיים סדר ומשטר במדינה. ואילו אצלנו היהודים גם המשפטים הם ציווי השם ויש בהם קדושתה של מצווה. כשם שהקרבנות מהווים את עבודת ה' בבית המקדש כך גם מהווים המשפטים את עבודת ה' של היהודי בחייו היומיומיים "שתשים סנהדרין אצל המקדש" (אבני אזל)

"וגנב איש ומכרו מות יומת ומקלל אביו ואמו מות יומת..." (כא-טז, יז)

בדרך כלל לא יתכן הדבר שבן יקלל את הוריו אלא אם כן נותק מהם וגדל כבן בנכר כך שאיננו מכיר אותם כלל ועל כן מרשה לעצמו לקללם. ובכן, הבן הנגנב והנמכר הוא על פי רוב הוא על פי רוב המקלל אביו ואמו" לפיכך ה"גונב איש ומכרו" ראוי הוא לעונש מיתה שהרי הוא הביא את הבן לידי כך שיהיה "מקלל אביו ואמו". (אבן עזרא בשם רבי סעדיה גאון)

הברכה המושלמת

רבי אהרון מבעלזא זצ"ל היה ידוע בדקדקו בהלכות התורה הקדושה – קלה כבחמורה. כל חייו נהג על פי עקרונות ההלכה והיא אשר הנהיגה אותו ואת בני ביתו. היה ידוע המנהג שבו היה רבי אהרן שותה רק מעט מן היין בהבדלה של מוצאי שבת קודש והיה מבקש מאחד המשמשים בקודש שישתו רביעית ויברכו בקול רם.

באחד ממוצאי השבת חל גם ראש חודש. אותו משמש אשר מונה לעשות את הקידוש וסדר ההבדלה לא אמר בצורה ברורה את המילה "לטובה" וכתוצאה מכך הרב לא שמע את המילה ולכן ביקש ממנו שישתה את היין וביקש ממשמש אחר שיברך. וכאשר המשמש השני ברך שוב השמיט את המילים "ביום ראש החודש". וכך הורה לאדם שלישי לברך עד שהברכה יצאה מושלמת כנדרש.

רבי אהרון רוקח מבעלז זצ"ל נולד בשנת תר"ם לרבי יששכר דב, רבי אהרון מילא את מקום אביו על כס הרבנות והנהיג את צאן מרעיתו ביד רמה. היה צנוע ונחבא אל הכלים והיה ידוע בפרישותו בשברון ליבו אל מול אביו שבשמיים.

במלחמת העולם השנייה איבד את כל משפחתו שנרצחו על ידי הנאצים יימח שמם, רבי אהרן לא נשבר ולאחר תלאות רבות הגיע לארץ ישראל ולבסוף התיישב בתל אביב.

החזיר נשמתו לאבינו שבשמיים בכ"א באב תשי"ז – זכותו תגן עלינו, אמן!

הלכות ומנהגי חודש אדר

מי שנולד בחודש אדר בשנה פשוטה או שנולד בשנה מעוברת בחודש אדר שני, הרי הוא נעשה בר מצווה בחודש אדר שני.

יש אומרים שטוב להרבות קצת במשתה ושמחה בארבעה עשר באדר ראשון ומותר לעשות מלאכה ביום ארבעה עשר וביום חמישה עשר בחודש אדר ראשון. בתקופת חודש אדר בנוסף לפרשות השבוע הנהוגות, קוראים ארבע פרשיות שהן: שקלים, זכור, פרה, החודש. קוראים בפרשת שקלים הסמוכה לראש חודש אדר מלפניו וכשחל ראש חודש אדר בשבת, קוראים בפרשת שקלים בו ביום. מוציאים בו שלושה ספרי תורה:
א. בראשון קוראים שישה עולים בפרשת השבוע.
ב. בשני קורא שביעי בפרשת קורבנות שבת וראש חודש.
ג. בשלישי מפטירין בפרשת שקלים (פרשת "כי תישא" עד "לכפר על נפשותיכם")

אין העולה שישי אומר חצי קדיש לאחר סיום קריאת פרשת השבוע, שהרי טרם נסתיימה חובת הקריאה, השביעי קורא בספר השני, אומר חצי קדיש וכן המפטיר אומר חצי קדיש אחר קריאת פרשת שקלים.

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il