קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - י"ב סיון התשפ"ג

בס"ד

דברי תורה – פרשת בא

"ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה" (י', א')
לא נאמר "לך אל פרעה", נאמר "בא אל פרעה", משום שאין הולכים מאת ה' יתברך שכן "מלא כל הארץ כבודו" ויאה יותר הביטוי "בוא אל פרעה", בוא איתי, כי אני איתך. (בשם הה"ק מקוצק ז"ל)
כי אני הכבדתי את ליבו (י, א)
כיוון שמכות מצרים היו עשיות לרכך את ליבו ולהניעו למוטב, ואז הרי לא הייתה בחירתו שוות משקל, לפיכך הכביד ה' את ליבו, כדי לשמור על שיווי המשקל של בחירתו.

משום כך מפרש המדרש: הכבדתי – מלשון כבד – שעשיתי את ליבו מן כבד, שכן טבעו של הכבד שאינו בולע מאומה בשעת הבישול ויתרה מזו שככל שמבשלים אותו יותר כך הוא הולך ומתקשה יותר ויותר.

משה רבנו נצטער כאשר ראה עמידה איתנה ועיקשת כזו מצדו של פרעה, ניחמו ה' ואמר לו כי עיקשות זו אינה מצד פרעה, אלא "כי אני הכבדתי את ליבו", ואין זה מכח עצמו. (הצדיק מגוסטנין ז"ל)

ה' יתברך מתפאר בכך שהוא נותן כוח לרשע לעשות נגד רצונו. כי זה הוא הרי פלא הפליאה של הבריאה וסודותיה, שניתנת לאדם בחירה לנצל את הכוחות שהוא מקבל מאת ההשגחה – נגד ההשגחה. סבלנות כזו תיתכן רק אצל הבורא ואין השכל האנושי יכול להשיגה (השפת אמת)

"ולמען תספר באזני בנך ובן בנך...וידעתם כי אני ה'" (י', ב')
אם תהיו עוסקים בנטיעת גדלות ה' יתברך בליבות בניכם ובני בניכם, תעלו אתם עצמכם מעלה מעלה במעלות ותוסיפו לכם יותר ויותר דעת ה' – "וידעתם כי אני ה'" (תולדות אדם מאוסטרטבה ז"ל)

אהבת ישראל - מן החסידות
טרם מאסרו של הרבי הרייצ מליובאוויטש הכניס אליו אחד מחסידיו תרומת פדיון נפש. כיוון שאשתו של החסיד ילדה תאומים והלידה הייתה קשה והחלישה אותה עד מאוד, והתאומים שנולדו לאותו החסיד היו במצב בריאותי קשה. לאחר מכן הרבי נאסר ועבר ייסורים בכלאו. עד שהמשטר ביקש להוציאו להורג. לבסוף השלטונות חזרו בהם מהגזרה  וגזרו על הרבי עשר שנות גלות באיי סולובקי. לאחר מכן הומר גם עונש זה בשלוש שנות גלות בעיר קוסטרומה. טרם צאתו של הרבי לגלותו בקוסטרומה התירו לו השלטונות לחזור לביתו להתארגן. בהיכנסו לביתו שאל הרבי דבר אחד: איך מרגישה אשתו של אותו חסיד ומה שלום התאומים.

הלכות ראש חודש
חסידים ואנשי מעשה נוהגים להתענות בערב ראש חודש. וכתב בספר מנות הלוי לרב הגאון רבי שלמה אלקבץ שהטעם הוא שהתענית בא להם במקום שעיר שהיו מביאים על מיעוט הירח. ואם חל ער"ח בשבת טוב להתענות ביום שישי. ואין אומרים עננו בחזרה ואפילו בשומע תפילה אם אין עשרה מתענים.
יזהרו המתענים, שאין נכנסים לר"ח כשהם מעונים אלא ראוי למהר בסעודה ומשעת צאת הכוכבים אין להתענות
אין להוציא ספר תורה בער"ח אלא שיש עשרה מתענים בבית הכנסת ובמקום שנהגו בו בלבד.
בירושלים עיר הקודש נהגו שביום ר"ח מאריכים בתפילות ותחנונים על אורך גלותנו ומתקבצים וקוראים בפרשת ויקרא ופרשת צו, ובישעיה – חזון אחרית הימים.
ראש חודש - מי שיכול להתענות כל משמרת החודש הוא דבר גדול, ועיקר התענית הוא לפשפש במעשיו, ולחזור בתשובה שלמה, כי התענית היא הכנה לשבור תאות הגוף, כי התפיסה היא שר"ח הוא זמן כפרה.
גם מי שאינו מתענה מכל מקום ישתדל לעשות תשובה ביום ער"ח וירבה בצדקה ואז בודאי יהיה לו זמן כפרה.
בשבת שלפני ראש חודש , אחר קריאת התורה מכריז שליח הציבור על ר"ח הבא, על היום בו יחול ויש מציינים את המולד בחלוקה לזמנים וחלקים.
ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, למרות שבימים הראשנים היו נמנעים מעשיית מלאכה בר"ח. ואדם שלא רוצה לעסוק במלכה, תחשב לו לצדקה, ואעכ"פ עשיית מלאכה כבדה – אסורה.
נשים שלא רוצות לעסוק במלכה בר"ח הוא מנהג טוב – שלא רצו הנשים לתת נזמיהן לבעליהם לעבודת עגל הזהב, לכן נתן להם הקב"ה שכרן.
ר"ח אסור בתענית והמתענה בו תענית חלום למיתב תענית לתעניתו.
מצווה להרבות בסעודת ראש חודש ככתוב במגילה: סעודת ראש חודש וסעודת פורים מאחרים ולא מקדימים ומכאן שהיא מצווה מתוך שהוקשה לפורים. כמו כן, הוקש ראש חודש למועד, ככתוב: "וביום שמחתכם ומועדכם ובראשי חדשיכם". וכיידוע שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה חוץ מהוצאות שבת, ימים טובים, ראשי חודשים, חול המועד, תלמוד תורה, ואם מוסיף – מוסיפין לו.
ראש חודש - היה וחל ראש חודש ביום חול, יכין מנה נוספת בסעודתו, וכשחל בשבת קודש יוסיף מנה יותר מהרגיל בסעודת שבת, ואם אין ביכולתו יוסיף פירות וינהג בדרך כבוד בשולחן ראש חודש.
ראש חודש - בברכת המזון שבראש חודש, מזכירין "יעלה ויבוא" ואם לא אמר אין מחזירין אותו. ואם נזכר קודם ברכת "הטוב והמיטיב", אומר: "ברוך שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזיכרון" ואינו חותם בה שאינו מזכיר שם ומלכות לא בפתיחה ולא בסיום. ואם לא נזכר עד שהתחיל "הטוב והמיטיב" אינו חוזר מפני שאינו חייב לאכול פת כדי שיתחייב לברך ברכת המזון.
ראש חודש - כשם שחייב אדם לכבד המועדים כך חייב לכבד ראשי חודשים, וראוי להחליף בגדיו, ויש הנוהגים להרבות בנרות.
ראש חודש - אין אומרים בראש חודש צידוק הדין.

מלך מלך המלכים...
תושבי העיר קרקא התכוננו והתרגשו למשמע הבשורה שהמלך יגיע לבקר בעירם, פמלייתו של המלך תעבור בעיר וכל תושבי העיר יזכו לראות בתהלוכה המפוארת. רב העיר, רבי שמעון סופר זצ"ל נתבקש להכין את ברכת העיר ולהגישה למלך. עברו ימים אחדים והמלך הגיע לעיר קרקא, רבי שמעון סופר עמד לפניו ובאחזו רעד ואימה נשמט הדף אותו הכין מבעוד מועד מידיו. המלך לא שם לב לכך כיוון שהתרגש הוא עצמו מהמעמד אל מול אדם ירא אלוקים כרבי שמעון סופר.
הקהילה כולה שמחה אל מול פני הפגישה המוצלחת שהייתה לרבם עם המלך, אך רבי שמעון לא כך חש כלל וכלל, בהגיעו אל ביתו נכנס לחדרו ושם הסתגר, ובכה בבכי נורא ואיום.
לאחר הפצרות רבות מבני הבית נאות לומר להם את אשר מכביד על ליבו. "הפגישה עם מלך בשר ודם הייתה חד פעמית ובה נשמט הדף מידי ואילו מול מלך מלכי המלכים אני עומד שלוש פעמים ביום ולא זכיתי שמיראתי הנוראה יישמט הסידור מידי".

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il