קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - כ' תשרי התשפ"ד

עלון מורשת אבות - ישמח משה - מבשרת ציון

מפרשת השבוע - הרב כפיר מבורך דדון

הכרת הטוב

פתיחת ההפטרה "ויקרבו ימי דוד למות", מזכירה לנו את המוזכר בפרשתנו "ויקרבו מי ישראל למות". וכשם שפרשתנו מדברת על צוואת יעקב ליוסף ולבניו, כך ההפטרה מדברת על צוואת דוד לבנו שלמה, לפני מותו.

בספר שמואל ב' (פרק י"ז) מסופר על דוד המלך שבעת מנוסתו מפני אבשלום בנו, הגיע למחניים, ובבואו לשם, היו דוד והעם אשר אתו רעבים עייפים וצמאים, והנה יוצא לקראתם ברזילי הגלעדי ומגיש להם "משכב וספות [כלי מאכל] וכלי יוצר, וחיטים ושעורים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי, ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר" [גבינת חלב].

דוד המלך מכיר טובה לבני ברזילי הגלעדי, ועוד בחייו נותן לבנו עיר בדרום בית לחם (מעם לועז מלכים א' עמ' ל"א ).

וגם בצוואתו לשלמה המלך, מבקש המלך דוד "ולבני ברזילי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שולחנך כי קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך" (מלכים א' פרק ב' פסוק ז').

והיה אומר רבי אהרון קוטלר זצ"ל, דוד המלך מלמדנו הכרת הטוב מהי, אף על דברים הנראים לכאורה כפעוטים וקטנים בפני מלך, כי לכאורה, בימים כתקנן, מה זה בפני מלך חיטים ושעורים וכלי מאכל. אך בכל זאת גם לדבר קטן כזה דוד המלך מכיר טובה. עד כאן לדבריו.

ויש עוד לבאר בס"ד, את לשון הפסוק "כי קרבו אלי", שבאותה העת בה ברח דוד מאבשלום בנו, נאמר עליו: "ודוד עולה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הולך יחף, וכל העם אשר אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה" (שמואל ב' פרק ט"ו פסוק ל'),  

ומי ירצה להתקרב למלך ואנשיו בעת כזו כאשר הם יחפים ובוכים, וראשם עטוף כדרך אבלים, אך גם על ההתקרבות הזו "כי קרבו אלי"- גם על כך מכיר דוד המלך טובה וזוכר חסד של ברזילי הגלעדי. דוד המלך מלמדנו מהי הכרת הטוב, ועל אחת כמה וכמה עלינו ללמוד הכרת הטוב לבורא עולם, על כל הטוב אשר גמלנו.

ומסופר על רבי שלום משאש זצ"ל, רבה של ירושלים, שבילדותו פרצה במרוקו מגיפת "הטיפוס" אשר גרמה לשיתוק, ורוב החולים בה סיימו את חייהם. ואף פגעה ברב משאש שנצרך למקל הליכה. הרב קיבל את הדין באהבה והתפלל לבורא עולם שירפא אותו. תפילתו עשתה רושם גדול בשמיים והוא נתרפא עד אשר לא נצרך יותר למקל הליכה. אך מספרים שעד יומו האחרון, הוא המשיך להשתמש במקל הליכה ואף ציפה אותו בכסף טהור, בשביל להביט במקל ולזכור את הנס אשר בורא עולם עשה עמו, והוציאו ממוות לחיים, ולזכור שרק עליו הוא נשען. ולהכיר טובה לה' יתברך.

זכורני בקיץ שנת תש"ס כאשר נחנכה בקרית גת, טיילת לזכרו של מלך מרוקו, חסן השני, הרב משאש זצ"ל הגיע אף הוא, ועל אף גילו המופלג וחולשתו, דיבר אודות המלך גדולות ונצורות. וכששאלוהו מקורביו, מדוע הרב הטריח עצמו כל כך להגיע ולכבד זכרו של המלך, ענה הרב, "הכרת הטוב למלך, על כל מה שעשה למען יהודי מרוקו, אסור לנו לשכוח שהיה מלך טוב, והציל  אותנו מציפורני הנאצים"! כך הייתה לרב הכרת הטוב אפילו למלך גוי. ולוואי ונזכה להפנים מידה זו, ולהכיר טובה לכל אדם!          שבת שלום

כאשר אדם חושק למשהו, אף שהדבר

רחוק ממנו - נדמה לו שהוא קרוב.

רבי יצחק מוורקה

ממעיינה של תורה – פנינים רעיונות ומאמרים על פרשת השבוע

”וירא מנוחה כי טוב ויט שכמו לסבול, ויהי למס עובד“, והרי מנוחה וסבל אינם באים כאחד, ודרוש: מנוחה כי טוב, ”טוב“ - זו התורה, שנאמר: ”כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו“ והיא נותנת מנוחה. ”כל העוסק בתורה, יסורין בדלין הימנו“ (ברכות ה.). וגם נכסיו מצליחים לו (ע“ז י“ט:), וגם מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ (אבות ג, ה), וגם פורקים ממנו עול גלות (תנחומא חוקת כ“א). ”ואת הארץ כי נעמה“ הארץ זו התורה, שנאמר עליה: ”ארוכה מארץ מידה, ורחבה מני ים“ - מידתה ארוכה מהארץ, ורחבה - מרוחב הים. ועד אין קץ הוא אורך חייה לעד, שהיא חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא הנצחי, וגם היא נצחית, שלא כארץ וים הגשמיים האובדים, היא ”ארץ“ נצחית;  ”ויט שכמו לסבול“ - עולה של תורה, שלעסק התורה צריך לקבל על עצמו ”עול תורה“; ויהי למס עובד“ - שבני יששכר יצאו בעלי הוראה ודין, לספק מס כוח אדם בעבודת ההוראה והדיינות, אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו משבטו של יששכר - אשר היה יששכר מעמיד בישראל.                                                          (מדרש רבה המבואר)

השבת/הפרשה - בזוהר – ויחי רמ"ב ע"ב

”וירא מנוחה כי טוב ויט שכמו לסבול, ויהי למס עובד“, והרי מנוחה וסבל אינם באים כאחד, ודרוש: מנוחה כי טוב, ”טוב“ - זו התורה, שנאמר: ”כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו“ והיא נותנת מנוחה. ”כל העוסק בתורה, יסורין בדלין הימנו“ (ברכות ה.). וגם נכסיו מצליחים לו (ע“ז י“ט:), וגם מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ (אבות ג, ה), וגם פורקים ממנו עול גלות (תנחומא חוקת כ“א). ”ואת הארץ כי נעמה“ הארץ זו התורה, שנאמר עליה: ”ארוכה מארץ מידה, ורחבה מני ים“ - מידתה ארוכה מהארץ, ורחבה - מרוחב הים. ועד אין קץ הוא אורך חייה לעד, שהיא חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא הנצחי, וגם היא נצחית, שלא כארץ וים הגשמיים האובדים, היא ”ארץ“ נצחית;  ”ויט שכמו לסבול“ - עולה של תורה, שלעסק התורה צריך לקבל על עצמו ”עול תורה“; ויהי למס עובד“ - שבני יששכר יצאו בעלי הוראה ודין, לספק מס כוח אדם בעבודת ההוראה והדיינות, אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו משבטו של יששכר - אשר היה יששכר מעמיד בישראל.                                                          (מדרש רבה המבואר)

פתגם השבוע - מאת - רא“מ שימנוביץ- פתגמים נבחרים תוכחה

”הוכח תוכיח - אפילו מאה פעמים“ אל תוכיח אותו בכל התוכחה בפעם אחת,

חלק התוכחה לחלקים, ואפילו למאה פעמים ובכל פעם מעט.

שיחות ומאמרים - דברי מרדכי - הרב מרדכי אליהו זצ“ל

שיחות ומאמרים – מדוע השביע יעקב את יוסף

”ויאמר השבעה לי, וישבע לו“.

השבעתו של יוסף שלא יקבור את אביו יעקב במצרים צריכה ביאור. הלא כבר הבטיח יוסף ליעקב שימלא את בקשתו: ”ויאמר, אנכי אעשה כדברך“. מדוע ראה יעקב צורך גם להשביע את יוסף על כך?

אחרי ההלוויה  במערת המכפלה, ראו אחי יוסף שהוא הולך לכיוון שכם. התפלאו כולם: מדוע הולך יוסף לכיוון שכם? והלוא מן הראוי לרדת דרך חברון דרומה, לכיוון מצרים! מה עוד, שעם יוסף הלא הלכה פמליה גדולה של רכב ופרשים וצבא רב כדרך המלכים. לכן גדלה פליאתם: מה לו ליוסף להטות את הדרך לכיוון ההפוך ולגרור אחריו המון רב ועצום שכזה?

נראה להסביר שיעקב אמר ליוסף: איני חושש שלא תקיים את דבריי, אלא אני חושש שפרעה מלך מצרים יערים עליך ויצווה אותך להפר הבטחתך. לכן אני מכין מראש תשובה לדרישה שכזאת. הרי אתה, יוסף, נשבעת לפרעה שלא תגלה שאתה יודע יותר שפות ממנו, שכן אתה יודע את שבעים הלשונות וגם את שפת הקודש, שאותה פרעה בעצמו אינו יודע. עכשיו אבקש ממך להישבע לי על קיום בקשתי, ומעתה אם יבקש ממך פרעה להתיר ת שבועתך שנשבעת לי, תוכל לומר לו שעם התרת השבועה שנשבעת לאביך בטלה גם השבועה שנשבעת לו, לפרעה.

בעניין זה זכורני שפעם שאלתי את הרב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ“ל: יוסף אומר לפרעה, שאם יתיר את השבועה שנשבע לאביו, הוא יתיר גם את השבועה שנשבע לפרעה. והרי מצד הדין, אדם שבא להתיר שבועה חייב לפרט את הנדר לפני אחד המתירים לפחות. והרי כאשר יפרט יוסף בפני המתירים את שבועתו לפרעה, כבר יעבור בזה על עצם השבועה שנשבע שלא לספר לאחרים את עובדת בקיאותו בשבעים ואחת שפות! הוא זצ“ל תירץ, שיוסף יפרט את הנדר תוך כדי דיבור להתרה, ואז לא יחשב שעבר על השבועה. אך הגאון זצ“ל בעצמו אמר שתירוץ זה דחוק. אחר כך ראיתי בספרו של סידנא רבי יעקב אבוחצירא זצ“ל שהקשה כן, והשאיר בצריך עיון. אולי אפשר לומר, שלפני מתן תורה לא היו צריכים לפרט את הנדר, אך גם תירוץ זה דחוק

אבל ההסבר הוא זה: הטעם שצריך לפרט הנדר בפני המתירים הוא שמא נשבע לקיים את המצווה ורוצה להתיר שבועה זו. לכן על המתירים לשמוע את השבועה, כדי לוודא שאין זו שבועה על קיום מצוה. אך יוסף הצדיק חכם גדול היה וחסיד הוא, ואיננו חוששים שנשבע לקיים מצוה ועתה הוא בא להפר שבועה זו. לכן לא צריך היה יוסף לפרט את שבועתו, ויכול היה להתיר את השבועה שנשבע לפרעה - אם יחייב אותו פרעה להתיר את שבועתו לאביו בעניין הקבורה - ללא פירוט השבועה.

פרפראות - שכם אחד על אחיך

“ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמֹרי בחרבי ובקשתי“:

     ”‘שכם אחד על אחיך‘ - שכם ממש, היא תהיה לך חלק אחד יתירה על אחיך“ (רש“י)

יעקב אבינו מבטיח ליוסף הבטחות גדולות, יותר מאשר שאר אחיו.

לכאורה הדבר תמוה מדוע שוב מפלה יעקב את יוסף על פני אחיו, ונותן לו עיר שלמה? הרי כל כך הרבה צרות ועגמת נפש עצומה ליוותה אותו במשך שנים רבות בגלל שהפלה את יוסף ועשה לו כתונת פסים! האם לא די בכך?

יש לומר, שיעקב לא ראה בכך הפליה כלל. יעקב הלך בדרך התורה הצרופה והטהורה, והבין שמגיע ליוסף את שכם במידה כנגד מידה, כיון ששם התחילה גניבתו ומכירתו.

ועוד, רצה יעקב אבינו למנוע כל אפשרות שיוסף יתיר את שבועתו. כיון שעשה יעקב ליוסף טובה, אין הוא יכול להתיר את נדרו.

ועוד מבאר רש“י: ”דבר אחר ’שכם אחד‘ הוא הבכורה שייטלו בניו שני חלקים ו‘שכם‘ לשון חלק הוא“

דרכי אבותינו מן המערב  הלכות שבת

ע“פ פסקי רבני מרוקו ובראשם מו“ר הרה“ג שלום משאש זצ“ל. 

א.   כשעלו עם ישראל לא"י לאחר גלות בבל, תיקן להם עזרא הסופר עשר תקנות (בבא קמא), אחת מן התקנות הייתה שיש לכבס ביום חמישי את הבגדים לכבוד השבת, ונחלקו הפוסקים האם טעם התקנה הוא כדי שיהיה לאדם בגדים נקיים לכבוד השבת או כדי לגרום לכך שבערב שבת יתעסק האדם בצרכי השבת ולא בכביסה, ולדינא פסקו רבותינו שעיקר הטעם הוא כדי שיהיה לאדם בגדים נקיים לכבוד השבת, ולכן אדם שיש לו כבר בגדים נקיים, מעיקר הדין יכול לכבס גם ביום שישי, אך הטוב ביותר הוא להקדיש את ערב שבת להכנות לשבת ולא לשאר מלאכות.                        [רבי שאול נחמיאש]

ב.   אסור לתת ע"ג הפלטה ממש שום תבשיל צונן, אפילו יבש ממש, עד שיהיה הפסק פח או דבר אחר בין התבשיל לבין הפלטה, ואין זו חומרא אלא מדינא, כיוון שפח הפלטה הוא גוף אחד עם הפלטה עצמה ואינו מפסיק ונחשבת הפלטה כאש ממש לעניין בישול ויש בה איסור של מחזי כמבשל, והטוענים שהפלטה אינה מבשלת אלא רק מחממת, טעות בידם, ובעיני ראיתי בביתי הרבה שבתות שבשעה שמניחים התבשיל על הפלטה וממלאים אותו במים, תוך זמן קצר נבלעים המים ושוב ממלאים אותה, וההפרש בין פלטה לשאר תנורים, היא שהיא עשויה מעיקרה שהבישול שלה הוא במיתון, וזה עשוי בכוונה כדי שלא יישרף התבשיל של שבת במשך השבת, אבל עכ"פ היא מבשלת. ואני בביתי הנהגתי לכסות בכל שבת את כל שטח הפלטה בנייר כסף, באופן שיהיה הפסק ניכר ואין הקדרות נוגעות בפלטה כלל, ואז אין בזה משום מחזי כמבשל.                                       [שמ"ש ומגן]

מעניין הנביא יחזקאל ל“ז

”ועבדי דוד מלך עליהם“, לעתיד לבוא יתעוררו כל בני-ישראל לחזור בתשובה שלימה על כל חטאי העבר, עד אשר לא יישאר רישומם כלל וכלל. אולם, יהיו רבים אשר יבושו לחזור בתשובה, מאחר שרבו וגדלו חטאיהם עד מאד - אזי יהיה להם דוד המלך למופת ולדוגמה, ללמוד ממנו שהתשובה מועילה לכל, כפי שאמרו חכמינו: ”לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא להורות תשובה לרבים“....                                  (אהבת יונתן)

מוסר השכל – מעניינא דיומא

”ועתה שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך“, אם אביך מת - אלוקיו קיים (רש“י). אמרו חכמינו: ”בזמן שאדם מצטער, שכינה מה אומרת? קלי מראשי קלני מזרועי“ (חגיגה ט“ו).

סבורים היו האחים, כי מה שלא העניש אותם יוסף בחיי אביו, היה זה משום שלא רצה לגרום צער לאביו. לפיכך אמרו לו: ”אם אביך מת, אלוקיו קיים“ - אם לא רצית לגרום צער לאביך, הרי לא-כל-שכן שאין לך לגרום צער לריבונו-של-עולם, המשתתף בצערו של כל-אדם מישראל...                                                                                                          (עטרת צבי)

סגולות ותפילות – סגולה לפחד – שו"ת רב פעלים

מי שיש לו פחד, יזהר לומר בכל יום מזמור יושב בסתר עליון שלוש פעמים, ויתחיל מפסוק ויהי נועם“, וכן יאמר מזמור שיר למעלות אשא עיני אל ההרים ג‘ פעמים.

העורך: ציון סויסה טל. נייד 6807082 – 054.  stzion1@gmail.com     

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il