קוראים תורה
פרשת ויקהל-פקודי, תשפ - כ"ב כסלו התשפ"ד

שעורי תורה - פרשת תולדות (התשע"ד(

"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את ה'..."

מדוע הכתוב מציין בקרבה ולא בבטנה, כפי שהיה כתוב "ששני גויים בבטנך"? אלא, אותיות "בקרבה" – רבקה ורבקה שאלה שתי שאלות. האחת ביקשה מבעלה שיתפלל בעבורה שתלד בן ולא תהיה עקרה – השיבו לה מן השמיים "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יפרדו" – כלומר מפני חוסר הזכות שהגיע לה מבית בתואל – יהיה לה בן רשע. ואז התפללה עוד תפילה שלא תלד עוד וה' קיבל תפילתה. אמרו חכמינו הייתה ראויה רבקה שכל שנים עשר השבטים יצאו ממנה – ועל ידי תפילתה שאמרה "למה זה אנוכי" ז"ה – י"ב- ניתנו י"ב השבטים ליעקב. (אהבת חיים)

"ויאמר הקול קול יעקב והידיים ידי עשו" (כז-כב)

המדרש אומר, כשהקול – קול יעקב נשמע בבתי מדרש אין הידיים – ידי עשו שולטות בם. על כך מקשים המפרשים, והלא נאמר בפסוק "ואין הידיים ידי עשו, כי אם הידיים ידי עשו – כלומר אפילו שהקול הוא קול יעקב, גם אז הידיים הם ידי עשו?

ברם, הקל – נאמר חסר "ו" , ופירושו – נעשה קל. כלומר כאשר מורגשת חולשה ביעקב, כאשר הוא חסר, אזי שולטות בו הידיים – ידי עשו. אולם כאשר הקול – הוא עם "ו" , ז"א מלא, ללא כל הקלה או חולשה – אין ידי עשו שולטות בו. (הגר"א ז"ל מווילנא)

האבני אצל אומר על המדרש: פשוטו של מדרש הוא – כאשר אנו רואים שיצחק קורא בתימהון "הקל קול יעקב והידיים ידי עשו?" כיצד שני דברים אלו מסתדרים יחדיו? הרי למדים אנו מכך שאמנם אין שני מושגים אלו יכולים לעלות בקנה אחד שכן הם ניגודים קיצוניים: אם "הקל קול יעקב" אין "הידיים ידי עשו"...

פחד ואימה

מעט לפני שתפילת ערבית של שבת קודש עמדה להסתיים, רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל נראה כאילו הוא מתחנן בתפילתו, הוא סחף עימו את כל הקהל לעוד תפילה ספוגת אהבת ה' ויראתו. בין הקהל נדחק לו גם רבי צבי מיכל שפירא זצ"ל שזכה להתבונן בצורה טובה בפניו של רבי דיסקין ובאותו הרגע רעד ואימה אחזו אותו. ברגע שרבי דיסקין הגיע למילים "לפניו נעבוד ביראה ופחד" נראו פניו של רבי דיסקין כמתארות את מילים אלו בצורה מדהימה. רבי צבי מיכל העיד כי פניו של הרב הפכו צבע אדום ונעשו כלהבות אש של ממש, הוריד שבמצחו בלט והתרחב לגודל של כאצבע. יראת שמים זו הרטיטה את ליבו של רבי צבי מיכל שפירא ומאותו היום המליץ לכל החפץ ללמוד דרכה של יראת ה' שילך ללמוד אצל רבי יהושע לייב דיסקין תפילה מהי.

מי ייתן ונזכה היות מוארים באורו הקדוש, אמן!

כל השונה הלכות בכל יום

בתפילת עמידה בשבת אין מתפללים את תפילת שמונה עשרה כמו בימות החול, אלא מתפללים שבע ברכות. מי שטעה בתפילת העמידה לאחר שסיים שלוש ברכות ראשונות וחתם "האל הקדוש" והמשיך בברכות ימות החול "אתה חונן..." ובאחת מהברכות האמצעיות נזכר שטעה לא יפסיק באמצע הברכה, אלא יסיים את הברכה ולאחר מכן ימשיך בברכות השבת.

מלאכת מעמר – איסוף גידולי קרקע תלושים במקום גידולם לערימה, במשכן היו אוספים את הסממנים. ומכן שפרות שהתפזרו בחצר או בבית אחד לכל עבר אסרו חכמים לאוספם לתוך סל משום מעשה חול, אלא אוסף מעט מעט ואוכל. ואם נפלו במקום אחד, אף שמפוזרים מותר להכניסם לתוך סל או קופה שאין טורח גדול באסיפתם.

ברכות התורה – אחד שישן ביום ואפילו שנת קבע אינו חוזר ומברך ברכות התורה. אחד שהיה ער כל הלילה יברך ברכות התורה בעלות השחר. ואם היה עוסק בתורה, יפסיק לימודו בעלות השחר, יברך את ברכות התורה ויחזור ללימודו.

הישן שנת קבע במיטתו לאחר תפילת ערבית, וקם בלילה בכדי ללמוד תורה, בין שהתעורר קודם חצות ובין שהתעורר לאחר מכן – צריך לברך ברכות התורה על לימודו. ואם חזר לאחר מכן לישון על מיטתו צריך לקום בבוקר ולברך ברכות התורה שוב. אבל אם חזר לישון רק לאחר שעלה עמוד השחר, אינו צריך לחזור ולברך ברכות התורה, שהרי ישן שנת קבע ביום.

קוראים תורה

דברי תורה על פרשת השבוע

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il