שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: asherp15 בתאריך: 21:08:23 - 10/07/2013  צפיות: 1750

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: טללי אורות בתורת "אור החיים"


טללי אורות בתורת  "אור החיים"

טללי אורות בתורת  "אור החיים" הקדוש  לפרשת "דברים ו"שבת חזון"
 מאת: הרב משה אסולין שמיר

איך ייבנה בית המקדש השלישי? – העיקר, שכבר ייבנה.

"נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים,  ואת העיר החרב והבזויה   והשוממה, מבלי בניה היא יושבת, וראשה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה... כי באש הצתה - ובאש אתה עתיד לבנותה

                ככתוב: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש(תפילת  "נחם" לתשעה באב)

הזוהר הק': מכנה את הבית השלישי "בניינא דקודשא בריך הוא"= בניין שייבנה ע"י ה'(חלק ג רכא, א)

רש"י: "מקדש העתיד שאנו מצפים, בנוי ומשוכלל הוא, ייגלה ויבוא משמים, שנאמר: "מקדש ה'                          כוננו ידיך". (סוכה מא סוף ע"א)

במדבר רבה (פרשה יג, ב) וכן ויקרא רבה (פרשה ט, ז) בית המקדש השלישי ייבנה בידי אדם.

הרמב"ם: פוסק שמלך המשיח יבנה את הבית השלישי.

"אלה הדברים" = דבורים  = הדבש והעוקץ.
"על הדבש ועל העוקץ" -  מצוות = דבש.   עבירות = עוקץ.

רבנו "אור החיים" הקדוש מסביר, איך כל אחד מאתנו יכול "להטות לבבו לעבודה העליונה – היא עבודת ה' אלוקים חיים". (אוה"ח הק' דברים א, א). את התשובה לכך, הוא מוצא בדברי התוכחה שנאמרו לעם ישראל ע"י משה רבנו במשך שלושים וששה ימים לפני מותו. מ- ר"ח שבט ועד ל-ז באדר יום בו נטמן ונקבר ע"י הקב"ה, דבר הרמוז בגימטריה של המלה "אלה" = 36.

בספר שמות אומר משה על עצמו: "לא איש דברים אנוכי". כלומר, משה היה כביכול כבד פה וכבד לשון המתקשה בדיבור, כאשר כאן לאורך ספר "דברים", מתגלה משה רבנו כאיש דברים היודע לדבר בפני עם ישראל ככתוב: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל".

את התשובה לכך נמצא בעזהי"ת במדרש דברי חכמים (במדרש דברים רבא א' א').

"אלה הדברים"... אמר הקב"ה, ראה לשונה של תורה כמה חביבה: שמרפאה את הלשון ... שהרי משה עד שלא זכה לתורה כתוב בו: "לא איש דברים אנוכי", כיון שזכה לתורה נתרפאה לשונו והתחיל לדבר דברים. בביטוי "אל כל ישראל" אומרים חז"ל שדיבר אל כל עם ישראל, וכל אחד שמע את מה שהוא צריך לתקן במידותיו הפגומות. (מ"ר, שמות ה, ט).

דוגמא לכך אנו מוצאים אצל הקב"ה על פי הפ' (בתהילים כט', ד) "קול ה' בכוח", ממנו למדו חז"ל: דבריו של הקב"ה התאימו לכוחו ורמתו של כל אחד: לזקנים, לצעירים, לנשים ולטף.  כך משה רבינו:  הוכיח ברמז את עם ישראל , כאשר דבריו התאימו לכל אחד לפי רמתו.

המהר"ל מפרג מסביר מדוע משה לא היה איש דברים לפני מתן תורה: "מפני שהיה משה רחוק מן החומר ואין כוח בלתו נבדל מן החומרי כמו הפה והלשון, ולכן לא היה למשה כוח הדיבור שהוא גשמי" (גבורות השם כח') כלומר מעלת הדיבור באדם היא לחבר בין עולמות רוחניים לעולמות גשמיים. למשה רבנו היו  כוחות רוחניים בלבד, ולכן לא היה יכול להוריד את העליונות הרוחנית בה היה שרוי אל חיי המעשה, לעומת זאת כאשר זכה  בתורה, נתרפאה לשונו ואז יכול היה לקשר בין העולמות. ולכן משה מוכיח את בני ישראל בעבר בירדן - בשערי ארץ ישראל, בה אמור עם ישראל לחבר בין מצוות התורה לבין חיי המעשה בארץ ישראל.

הביטוי "דברים" = דבורים = דבורה.

בדבורה יש דבש ועוקץ. לשומרי התורה, השכר = מתיקות כדבש.  לאחרים = עונש כמו עוקץ.

תשע המידות הטובות אותן מלמד אותנו משה רבינו.
"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל:
 1. בעבר, 2. הירדן, 3. במדבר, 4. בערבה, 5. מול סוף, 6. בין פארן ובין תופל,
 7. ולבן,  8. וחצרות, 9. ודי זהב". {כפי שיפורט בהמשך}.                                                   

 לדעת "אור החיים" הקדוש, שמות תשעת המקומות הנ"ל, רומזים למידות אותן עלינו לתקן כדי להגיע "לעבודה העליונה" –  והגאולה הקרובה.
א."בעבר"- ביטוי הרומז למידת אברהם אבינו ע"ה, שכל העולם היה בעבר אחד והוא בעבר השני, ולכן נקרא "אברהם העברי" (בראשית יד' יג'). בעבודת ה' – יש להתחשב רק בקב"ה.

ב."הירדן"- "שתהיה מרדות בלבו תמיד כדברי חכמים (ברכות ז' ע"א):"טובה מרדות אחת בלב האדם, יותר ממאה מלקיות". מרדות – לשון רדוי והכנעה.

ג."במדבר" – זה רומז למידת הענווה כדברי חכמים (בגמרא עירובין נד' ע"א), וכן (בנדרים נה' ע' א') כיון שעושה אדם עצמו למדבר - התורה ניתנת לו במתנה".

ד."בערבה" – רומז לשני דברים:  

1.  נתנהג בערבות ובנועם כלפי כל אדם.           

2. להיות ערב כלפי בנ"י בכך שנוכיח כל  אחד שחוטא, מתוך נועם וערבות. בבחינת: "כי אם שמור תשמרון" (דברים יא, כב). "שמור", אתם. "תשמרון" – תדאג שגם אחרים ישמרו.

ה."מול סוף" – ביטוי הרומז לסופו של כל אדם ואדם, והוא המיתה , לכן יש לשוב בתשובה בכל יום ויום כדברי רבי אלעזר באבות פ"ג מ"א: "שוב יום אחד לפני מיתתך"- שמא היום - יומך האחרון.

ו."בין פארן ובין תופל"- פארן - לשון פאר. שיהיו פניו צוהלות וזוהרות, ומצד שני - לבו יהיה טפל ומפחד שמא עבר על רצון הקב"ה.

ז."ולבן"- שיהיה זך וטהור בלבו - רחוק משנאה, קנאה ותחרות.

ח."וחצרות"- רומז לחצרות בית ה' שהם בתי מדרש ובתי כנסת, שם יהיה מקומו העיקרי ,

ט. ודי זהב"- רומז לכך שעלינו לומר: די לזהב - ולהסתפק במועט כמו שמביא הרה"ג מרדכי אליהו בשם הרה"ג יהודה מוצפי על הכתוב "מדוע לא בא בן ישי גם אתמול גם היום – אל הלחם" (שמואל א' כ' כז'). בן דוד = מלך המשיח לא מגיע, בגלל שאנחנו עסוקים בתפילה רק "אל הלחם" המסמל את הפרנסה, במקום להתפלל על משיח צדקנו.

ההבדל בין ספר דברים לשאר החומשים.
רבנו "אור החיים" הקדוש אומר שכל ספר דברים נאמר ע"י משה רבינו "מפי עצמו". שאר החומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר - נאמרו מפי הגבורה מתוך גרונו של משה רבנו כדברי אביי (מגילה לא, ע"ב). "קללות שבתורת כהנים (פרשת בחקותי), בלשון רבים אמורות ומשה אמרן מפי הגבורה.  והללו שבספר דברים (פרשת כי תבוא), משה מפי עצמו אמרן".

הגר"א: כל התורה נשמעה מפי הקב"ה דרך גרונו של משה, ובמשנה תורה כדרך הנביאים.

המהר"ל אומר שבכל התורה הקב"ה שם את הדברים בפיו, ואילו בדברים דיבר ע"פ ה'.

 חומר למחשבה:
ב"שבת חזון", יכול לזכות כל יהודי בחזון נבואי בו יראה את בית המקדש השלישי העומד להבנות במהרה בימינו לאחר 1945 שנות חורבן.

                                                       רבי לוי יצחק מברדיטשוב

 http://www.morocco-israel.com/


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • תזריע - עונג ונגע - טוב ורע

  • פרשת השבוע - פרשת בלק

  • דבר תורה - פרשת נשא התשע"ח




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים