שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 09:41:05 - 17/05/2013  צפיות: 2184

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - פרשת נשא (התשע"ג)


פרשת השבוע - פרשת נשא (התשע

בס"ד

דבר תורה על פרשת השבוע - פרשת נשא (תשע"ג) (גיליון 74)

פרשת השבוע – פרשת נשא היא הפרשה השנייה בספר במדבר. פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר מבין פרשות חמשת חומשי התורה. פרשת נשא נקראת תמיד בשבת שלפני או אחרי חג השבועות. הפרשה מהווה המשך ישיר לפרשה הקודמת פרשת במדבר, ועוסקת במניינם של בני ישראל, הפרשה העוסקת גם בנושאים הלכתיים שונים. הפרשה מפרטת את תפקידו של שבט לוי, דיני טמאים, דין הגוזל והנשבע לשקר, מתנות כהונה, דין אישה השוטה ומועלת מעל בבעלה, תפקיד המים המאררים. דיני נזיר ופרישותו מיין ומתגלחת, התרחקות הנזיר מטומאת מת, קורבנות הנזיר וברכת כהנים. מצוות והלכות הנוהגות מרגע סיום הקמת המשכן, הנשיאים שמקריבים את הקרבנות, חלוקת העבודה בין הכהנים ובין הלווים, קורבנות הנשיאים ביום חנוכת המזבח וקורבנות נשיאי השבטים.

אור בבית המדרש...

באחד לילות חול המועד בחורי ישיבתו של רבי אהרון רוקח מבעלזא זצ"ל נמו את שנתם, לפתע אחד הבחורים החל להעיר את התלמידים הישנים וזירזם לבית המדרש, ללמוד ולעסוק בתורה. הבחורים המופתעים שאלו בתמהון "מדוע אתה מעיר אותנו כעת הרי למדנו במשך כל היום, וכעת שעת לילה מאוחרת ואנו מותשים". התלמיד שהעיר את חבריו ענה לו שלפני זמן לא רב הציץ רבי אהרון מחדרו אל עבר בית המדרש ומשראה שהמקום חשוך תמה הרב כיצד יתכן ובימים קדושים כאלו של חול המועד אין התלמידים שוקדים על לימודם "היאך אפשרי לישון בימים קדושים אלו!?" תמה הרב. על כן מיהרתי להעיר אתכם ולהאיר את בית המדרש בלימוד התורה הקדושה אמר אותו התלמיד.

רבי אהרון רוקח מבעלזא זצ"ל

נולד לאביו רבי יששכר דב רוקח, בגיל צעיר התייתם מאימו וגדל אצל סבו רבי יהושע רוקח. נישא למלכה בת דודו. ומילא את מקום אביו לאחר שנפטר כאדמו"ר ורב העיירה. הצליח לחמוק מציפורני הנאצים ימ"ש ויחד עם אחיו עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב שם הקים את  החסידות מחדש. בהמשך הקים חסידות בירושלים, בני ברק וחיפה. כל משפחתו הצדקת והענפה נהרגה ונרצחה בשואה. בארץ ישראל נישא שוב והקים משפחה.

נפטר בכ"א באב התשי"ז (1957).

זכותו תגן עלינו, אמן!

כל השונה הלכות בכל יום...

א.      קידוש בשבת קודש – יש לשתות מכוס הקידוש מלא לוגמיו, הוא רובו של רביעית. אף על פי שהמסובין יוצאים ידי חובת קידוש אם המקדש שתה מלא לוגמיו, מצווה מן המובחר שיטעמו מכוס הקידוש.

ב.      אין לקדש על יין שריחו רע , או יין שהונח לילה אחד מגולה – ובדיעבד אם קידש עליו יצא ידי חובה.

פרשת נשא – הפרשה הארוכה בתורה

אריכותה של פרשת נשא באה לידי ביטוי לא רק בפרשת השבוע אלא גם במדרש ובזוהר הקדוש – על זאת אמר בעל החידושי הרי"ם זצ"ל – כיוון שפרשה זו חלה תמיד לפני או אחרי חג השבועות, זמן מתן תורה, גילו לנו חכמינו אריכות והתפשטות מופלגת בתורה זו.

מן החסידות

אמר רבי מנחם מנדל מקוצק:

חג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו" – ולא "זמן קבלת תורתנו", כי התורה ניתנה לכל ישראל באשר הם שווה בשווה, אולם כל אחד קיבל ממנה לפי כוחו ועוצם השגתו.

הסבא משפולי היה אומר:

המתפלל ללא כוונה למה הוא דומה, למי שבונה בניין על ידי הנחת לבנים, חול וסיד אך אינו מערבב אותם עם מים, וכיצד ידבקו יחדיו...

"נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם" (ד', כב') – מדוע הכתוב מביא את הביטוי "גם הם" וכי האם יעלה על הדעת שלא לשאת אותם, ואולם אצל מררי לא נאמר כלל נשיאת ראש כי אם "בני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם" (כט').

שלושת בני לוי מרמזים על שלוש תקופות שונות בחייו של עם ישראל:

"קהת"–"ולו יקהת עמים" מרמז על התקופה בה עם ישראל יהיה מלוכד ומקובץ בארצו, ברום המעלה (ובני קהת עם רם), מאירים את העולם (יצהר), עזים וחזקים בקדושתם (חברון ועוזיאל). תקופה זו יאה ביותר לנשיאת ראש.

"גרשון"–מרמז על התקופה בה גלו ישראל מארצם (גרשון לשון גרוש), לפיכך הכתוב אמר שאף על פי שגלו מארצם בכל זאת הם רמים ונשואי ראש.

"מררי"–בני מררי – מרמז על התקופות המרירות והנוראות (מלשון וימררו את חייהם). מחלי ומושי – לשון חולי וייסורים ואף על פי כן מוסרים נפשם לקב"ה.

לכן אין טעם לומר, "נשא את ראשם לבית אבותם" – כיוון שעלו עליהם בהרבה – "דורו של שמד אין כל בריה יכולה לעמוד במחציתם".
(תורת משה)

"נשא את ראש בני קהת" (ד',ב') – בני קהת – בני התורה המופלגים, נושאי הארון, אשר על ידי כך הם נישאים – "הארון נושא את נושאיו". ואילו כאן הכתוב מדבר בבני גרשון, "הבנים המגורשים", שמצד עצמם כבר אינם בעלי מדרגה ובכל זאת נישאים "גם הם" - על כך שמבטלים עצמם בפני תלמידי חכמים, ותומכים בתלמידי חכמים ותומכים בתורה על כן הוא האמצעי לנשיאת ראשם...
(הרב מפשיסחה זצ"ל)

צדיקים במיתתן נקראים חיים...
רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב זצ"ל – הנקרא האדמו"ר מזידיטשוב, בנו של רבי יששכר בער זצ"ל. רבי יצחק מילא את מקום אביו באדמו"רות לאחר שאביו נפטר כעבור שנת כהונה אחת כאדמו"ר. רבי יצחק היה ידוע כגדול בתורה ובחסידות, הרבה לעסוק בזוהר הקדוש ובתורת הקבלה. בשל ההערצה הרבה לרבי יצחק ולהנהגתו נהרו לחצרו חסידים ואדמו"רים מחסידויות רבות כגון: ספינקא, טאש, קומרנא, קאליב ועוד. ספריו "פירוש מהרי"א" על מדרש רבא וליקוט שמעוני, "ליקוטי תורה וש"ס" על התורה. תולדות חייו וקורותיו נכתבו בספר "פאר יצחק".

זכותו תגן עלינו, אמן!


י ייתן ונזכה להיות מוארים באורו הקדוש, אמן!

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il

לרפואת

לזרע של קיימא

לעילוי נשמת

ניסים בן עיישה

אלון בן לאה

רבי יצחק אייזק מזידיטשוב זצ"ל

ניסים בן מרים

ענבל בת מרים

רבי אהרון רוקח מבעלזא זצ"ל

עמרם בן יוסף

מירב בת חנה

אחינו ההרוגים על קדושת ה'

ישראל בן נטלי

אסף בן אדם

יוסף בר לונה ז"ל

מאיר בן נעמה

 

שמעון בן עזיזה ז"ל

לאה בת ורדה

 

ורדה בת חוה ז"ל

 

 

 

 


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - בלק (התשע"ז)

  • פרשת השבוע - נח (התשע"ט)

  • התקרבות של אהבה - פרשת יתרו




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים