שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 22:31:36 - 10/11/2018  צפיות: 60

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - ויצא התשע"ט


פרשת השבוע - ויצא התשע

דבר תורה לפרשת ויצא

יעקב אבינו עבד אצל לבן במשך עשרים שנה. מתוכן ארבע עשרה שנה עבור שתי נשותיו ושש שנים עבד יעקב אבינו אצל לבן כשכיר.

יעקב התעשר מאוד במהלך התקופה הזו כמו שכתוב: "ויפרוץ האיש מאוד מאוד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים". יעקב מזהה בלבן מעין עוינות בשל הצלחתו הרבה ומבין שלבן רוצה לקחת את כל אשר השיג. לבן רוצה לקחת את נשותיו בניו ורכושו של יעקב ולהותיר אותו ללא כלום. אז הקב"ה מתגלה אליו ומצווה עליו לחזור לארץ כנען.  נראה כי יש ליעקב שתי סיבות לעזוב את חרן:
1. ציווי ה'
2. האיום של לבן

יעקב החליט לעזוב את חרן הוא משתף את נשותיו ומתייעץ איתן ומספר להן על יחסו של אביהן איליו ועל כוונתו הזדונית. דבר שנראה תמוה?! הרי נשותיו של יעקב צדקניות וישמחו לקיים את הציווי האלוקי. מדוע יעקב מרגיש צורך להצדיק את עצמו בפניהן ולבסוף מוסיף כבדרך אגב את הציווי האלוקי. מדוע?

יעקב היה אדם חכם מאוד וידע שלמרות צדקניותן של נשותיו, האדם מטבעו מתחבר למקום בו הוא גר וכך גם רחל ולאה. לאחר מכן מזכיר את התגלות ה'. האמהות הסכימו עם יעקב. על דרך הרמז ניתן לראות בהתגלות הראשונה ליעקב "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" כיוון לדרכו. שיעקב צריך להיות מחובר תחילה לעולם המעשה ורק לאחר מכן להיות כסולם שקצהו מגיע השמימה. כך הוא נהג.

ניתן ללמוד בקשר הזוגי והמשפחתי והאף הבין אישי רבות מדרכו של יעקב במקרה הזה. יש לדבר עם אנשים בשפתם כך נוצרת תקשורת בריאה.

בפרשה רבקה אימנו אומרת "קצתי בחיי מפני בנות חת..." אנו רואים שרבקה משתמשת בביטוי מאוד חד וקשה ביחסה לחיים, סוג של זילות בחיים, עדיפות המוות אל מול החיים במקרים מסויימים. בהתבוננות נוסת אנו רואים שיש מקרים נוספים בתורה בהם האדם "מעדיף" את המוות על פני החיים: משה רבנו משתמש בביטוי "הרגני נא אם מצאתי חן בעינך ואל אראה ברעתי" – כאשר העם מבקשים בשר אחרי כל הניסים שנעשו במצרים.

אנו רואים גם אצל יונה הנביא, שמתנהג כאילו הוא מאוכזב מכך שהקב"ה לבסוף לא הפך את נינוה כיון שאנשיה חזרו בתשובה – "קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי". גם כאן יש מעין זילות בחיים.

גם אצל אדם הראשון אנו רואים מקרה דומה "ביום אכלך ממנו מות תמות".

צריך להבין כי החיים במשמעותן הגשמית הם מצב שבו הלב פועם, המח מתפקד, איברי האדם וכו... אך למילה יש פירוש גם במישור הרוחני. חיים הם ייעודו של האדם.

ברגע שאדם מקיים את ייעודו הוא חי. ולעומת זאת, אדם שמאבד את ייעוד נחשב כמת.

ייעודו של האדם הראשון היה להיות בגן עדן במחצית השכינה, ומרגע שחטא – נחשב כמת, שכן סיים את ייעודו (אגב כתוב "כי אלף שנים בעינך כיום את מול כי יעבור" – אלף שנים של האדם הם יום אצל הקב"ה, על כן הקב"ה אף קיים את עונשו של האדם. אדם הראשון נפח את נשמתו בגיל 930 שנה)

ייעודן של האמהות הוא המשכיות עם ישראל, ואם בנה יקח מבנות חת – אין טעם לחייה

וכן הלאה.

ייעוד פירושו – חיים, כל עוד אדם מקיים את ייעודו ולא משנה בכלל אם הוא באופן גשמי חי או מת, הוא נחשב חי. "צדיקים אף במותן נחשבים חיים" – שכן יעודם הרוחני ללא קצבה וללא מימד ולכן חיים חיי נצח.

דברי התורה נלקחו ונערכו מתוך ספר "צידה לדרך מפרשת השבוע" – של צמח מורי

שבת שלום

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - בלק (התשע"ד)

  • המלחמה: רוחנית. כלי הנשק: דיבור-בלק

  • פרשת השבוע - פרשת ויחי (התשע"ג)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים