שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 10:22:00 - 28/08/2018  צפיות: 29

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: דבר תורה - פרשת כי תבוא, התשע"ח


דבר תורה - פרשת כי תבוא, התשע

דבר תורה לפרשת כי תבוא

ראשי פרקים בפרשה: המשותף למצוות ביכורים ולביעור מעשרות, "מקרא ביכורים" כתריס בפני כוחי ועוצם ידי, יציאת מצארים כנקודת הבראשית של עם ישראל ועוד..

פרשת השבוע פותחת בשני נושאים דומים, האחד מצוות ביכורים ומקרא ביכורים ושתי מצוות ביעור מעשרות ווידוי מעשרות. עיון בשתי הפרשיות מעלה כי עניינים רבים משותפים לשתיהם:
1. מצוות נתינה: שתי המצוות קשורת בנתינה, הביכורים ניתנים לכהן והמעשרות ניתנים לכהן, לעני וללוי.

2. מצוות אמירה: בשתי המצוות ישנה אמריה המלווה למצווה.

3. הלוי והגר מופיעים בשתי הפרשיות.

4. הפתיחה והסיום עוסקות באותו הביטוי.

5. ישנן מילים מנחות משותפות לשתי הפרשיות.

במרכז מצוות ביכורים נמצא מקרא ביכורים, שכן החקלאי שמביא את הפרות אינו מחוייב לכמות מסויימת. ומעבר לכך הפירות היפים שנקטפו בשדות החקלאי עוברים טלטלות רבות, חום וקור ובוודאי שאינם נראים יפים וטריים כמו בתחילת היציאה למסע, כך שאפילו בשווקי ירושלים היו מן הסתם פירות טובים יותר. ומעבר לכך הכהנים קיבלו באופן שוטף תרומה על בסיס יומי כך שבמרכז הכובד של מצוות ביכורים עמד דווקא מקרא ביכורים.

מקרא ביכורים פותח ב"ארמי אבד אבי" – הכרתו של אברהם אבינו בבורא עולם.

"וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט.." – כאן עוסק המקרא בירידה למצרים ואת השעבוד לארבע מאות שנה ולאחר מכן ההפיכה לעם.

"ונזעק אל ה'...ויוציאנו ה' ממצרים..." יציאת מצרים היא אבן יסודית באמונת עם ישראל בבורא עולם, ההכרה ביציאת מצרים היא ההכרה בבורא עולם, ולהפיך מהווה כפירה בבורא עולם, לא בכדי מצוינת יציאת מצרים בקריאת שמע, בתפילה, בברכת המזון ועוד..

"הכניסה לארץ ישראל – "ויתן לנו את הארץ הזאת..." זהו השלב האחרון בהתהוותו של עם ישראל.

החקלאי הביא את הביכורים וציין את ארבעת התחנות הללו בגלגול של עם ישראל.

מדוע נדרשת הסקירה ההסטורית הזו?

אלא שהחקלאי עבד, חרש, והזיע על והגיע ליבולים גדולים וטובים, החקלאי אם כן עלול לפול לרשתו של יצר הרע ולומר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה".

אמירות אלו מציינות את העובדה שהחקלאי מבן ומפנים שללא סיוע משמיים יבולו היה יורד לטמיון.

אם כן, מקרא ביכורים מחזק את המודעות של החקלאי להיות כחלק מכלל עם ישראל ומכיר בראשיתו יציאת מצרים ומאמין שבורא עולם סייע בידו לקבלת יבולו.

אותה ההתבטלות מחזקת את מידת הענווה אצל האדם ומרחיקה ממנו גאווה.

מצוות ביעור מעשרות מורכבת גם היא משני חלקים: פרטי מצוות המעשר ובקשה מה' לברך את כלל עם ישראל.  המבעיר מצהיר שקיים את כל המצוות הקשורות בהפרשת מעשרות. ובחלק השני המבעיר מבקש מה' ברכה כללית לכל ם ישראל ולא ברכה פרטית.

נבין כי המשותף לשתי המצוות הוא ההתבטלות של הפרט ביחס לעם ישראל ולה'. במקרא ביכורים החקלאי מציין את ראשית עם ישראל בתהוותו והמבעיר מברך ברכה לכלל עם ישראל ולא לעצמו.

נבין אם כן ששתי הפרשות הן יחידה אחת.

(נלקח ונערך מתוך ספר "צידה לדרך מפרשות השבוע")

שבת שלום

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - יתרו (התשע"ו)

  • פרשת השבוע - קרח (התשע"ג)

  • פרשת השבוע - תצוה (התשע"ז)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים