שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 19:30:19 - 04/03/2018  צפיות: 196

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: דבר תורה - פרשת ויקהל פקודי התשע"ח


דבר תורה - פרשת ויקהל פקודי התשע

"ויקהל משה...לעשות אותם" (ל"ה, א')
בכוונת המצווה יש הבדל בין האנשים יש מכווני יותר ויש מכוונים פחות, אך עצן עשיי המצווה נעשית בין כולם אותו הדבר. וזה הרמז "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל.. לעשות אותם", שבכדי לעשות אותם כולם שווים. (האדמו"ר מטשרטקוב)

"וביום השביעי יהיה לכם קודש" (ל"ה, ב')
החיד"א זצ"ל אומר כאן רמז יפה דיום השבת גם ה' – לכם שזה המאכלים והשינה הוא קודש.

"ויאמר משה ראו קרא ה'" (ל"ה, ל')
ידוע מאמר חז"ל שאדם אהוב קוראים בשמו והוא בצלאל שהיה בצל-אל. וזאת כי בן אורי בן חור למטה יהודה דהיינו בן אם אור לו או חלילה חור לו, דהיינו צער לו. ואף מטה בא לו דהיינו שבאה לו מכה בכל זאת יהודה מודה להקב"ה ולכן בא הפסוק הבא ואומר מהו שכרו? וימלא אותו רוח אלוהים בחכמה ותבונה וכו'...(פניני דניאל)

"בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה" (ל"ה, ל')
דבר זה היה בו משום הוכחה ברורה לבני ישראל, כי כבר נתכפר להם חטא העגל. שהרי חור נהרג בעת מעשה העגל על אשר סירב לעשות את העגל ואם נתמנה עכשיו נכדו בצלאל לעשות את המשכן, הרי זו ההוכחה הברורה ביותר שכבר נתכפר החטא, שאם לא כן לא היה הקטיגור יכול להיהפך לסניגור. לפיכך מייחסת התורה את בצלאל עד אבי אביו, חור – לא פחות ולא יותר. (ליקוטי תורה)

"ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה ה' את שה כן עשו" (ל"ט, ל"ב)
והרי לא עשו אלא בצלאל וחכמי לב? אלא "ששלחו של אדם כמותו" וכאילו כל ישראל עשו בפועל, הגם שלא מצינו שעש בצלאל אלא במאמר ה' ולא הם, על כל פנים הרי הסכימו עליו. (אור החיים הקדוש)

"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי לכם קודש שבת" (ל"ה ב')
לכאורה למה לא אמר בקיצור: ביום השביעי יהיה קודש שבת וכו'... אלא בא לרמוז אל מי שהוא בעל מלאכה ולא יכול ללמוד תורה כל כך בששת ימי המעשה מפני שהוא טרוד במלאכתו יעשה מלאכתו בששת ימי המעשה אך ביום השביעי שהוא שבת צריך שיקדישהו כולו ללמוד בו דברי תורה.
כמו שכתב הרמ"א בהגה (שו"ע או"ח סימן רצ) שפועלים ובעלי חיים ובעלי בתים שאינם עוסקים בתורה כל ימי השבוע יעסקו בתורה בשבת יותר מתלמידי חכמים העוסקים בתורה כל ימי השבוע. וזהו שאמר "ששת ימים תעשה מלאכה", רוצה לומר, אם אתה בעל מלאכה, טוב שתעשה בששת הימים אך ביום השביעי יהיה לכם קודש, רוצה לומר שתקדישו ללמוד בו דברי תורה. וזהו שאומר "לכם", דהיינו לטובתכם ולהנאתכם, שעל ידי זה תזכו לטובת העולם הזה ולטובת העולם הבא. (ישמח ישראל)

דברי התורה לקוחים מספרו של רבי אהרון אזרד זצ"ל "ליקוטי אהרון"

 

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דבר התורה לקוח מהספר "ליקוטי אהרון" לרבי אהרון אזרד ז"ל


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - פרשת ויחי (התשע"ד)

  • הצפוי והבחירה במסע החיים - מטות

  • פרשת השבוע - בהר (התשע"ה)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים