שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 17:44:09 - 12/11/2017  צפיות: 108

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: דבר תורה - פרשת תולדות התשע"ח


דבר תורה - פרשת תולדות התשע

דבר תורה לפרשת תולדות

"אברהם הוליד את יצחק" (כ"ח, י"ט)

לדברי הפרשן רבי יצחק אברבנאל, מדגיש הכתוב את המלים "אברהם הוליד את יצחק", שכן שני אבות האומה אברהם ויצחק היו דומים זה לזה במאורעות העיקריים שפקדו אותם בחייהם. אברהם לקח אישה ממשפחתו וכן יצחק. אברהם ואשתו שרה היו עקרים תקופה ארוכה וכן יצחק ואשתו. לאברהם נולדו שני בנים, ישמעאל הבכור שהיה רשע ויצחק הצעיר הצדיק. כך גם ליצחק נולדו שני בנים, עשיו שהיה רשע ויעקב שהיה צדיק. בימיו של אברהם אבינו היה רעב בארץ ולכן הוא נסע לארץ פלישתים – גרר, שם אברהם אמר על אשתו היא אחותו ובסופו של דבר באו אבימלך מלך גרר ושר צבאו לבקש כריתת ברית עם אברהם וכל זאת אירע גם ליצחק. אברהם אבינו נתברך במקנה רב של צאן ובקר ובין השאר חפר בארות מים וכך היה גם עם יצחק. משום כל הצדדים השווים הללו בין אברהם ליצחק יכול הכתוב להעיד ולומר: "אברהם הוליד את יצחק".

"ויהי יצחק בן ארבעים שנה, בקחתו את רבקה... לו לאישה" (כ"ה, כ')

החכם רבי יהודה אריה מודינה היה רב ודרשן בונציה שבאיטליה, דרשותיו המלהיבות באיטלקית רהוטה משכו המוני עם מבני ברית ומשאינם בני ברית. על פסוק זה שלפנינו אמר באחת מדרשותיו: לפי המסורת מצויה המילה "בקחתו" רק שתי פעמים בכל המקרא כולו. נאמר "בקחתו אותו והוא אסור באזיקים" (ירמיה) ובתחילת פרשת תולדות "בקחתו לו לאישה". ואכן שני פסוקים אלו קשורים זה לזה, לאחר שאדם מקיים בחייו את הבקחתו הראשון ונושא לו אישה בא הפסוק השני ומתקיים בו כמי שאסור באזיקים (לחיוב) ותמיד לנגד עיניו עומדת טובת משפחתו אליהם הוא אסור ומסור.

"ויעתר יצחק לה' נוכח אשתו כי עקרה היא" (כ"ה, כ"א)

חכמי ישראל תמהים על הכתוב שלפנינו:  מדוע מקדימה התורה לספר על תפילתם של יצחק ורבקה, לפי שהודיעה לנו את הסיבה לתפילה זו:  עקרותה של רבקה? את עיניין זה הסביר רנו בחיי בן אשר: בכוונה תחילה מספרת לנו התורה קודם על תפילת יצחק ורבקה כדי להקדים את העיקר לטפל. וכבר שנינו במדרש תנחומא: למה עקרו האמהות?

שהיה הקב"ה מתאווה לתפילתן. אמר הקב"ה עשירות הן האמהות, נאות הן, אם אני נותן להם בנים מיד – אינן מתפללות לפני. לפי מדרש זה יוצא שהעקרות לא הייתה סיבת התפילה של יצחק ורבקה אלא התפילה היא שהיתה הסיבה לעקרות ומשום שהקב"ה התאווה לתפילתם של יצחק ורבקה גזר על רבקה שתהיה עקרה. בדין איפוא מקדים הכתוב לספר על תפילתם של יצחק ורבקה שהיא העיקר כאן לפני הבאת עניין עקרותה של רבקה.

דברי התורה לקוחים מספרו של רבי אהרון אזרד ז"ל, בעל "ליקוטי אהרון"

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת וירא (התשע"ד)

  • מציאות רוחנית נצחית-תצוה

  • פרשת השבוע - שמות (התשע"ז)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים