שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 12:11:36 - 18/08/2017  צפיות: 103

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: דבר תורה - פרשת השבוע - ראה (התשע"ז)


דבר תורה - פרשת השבוע - ראה (התשע

פרשת ראה

דברי התורה לקוחים מספר "ליקוטי אהרון" לרבי אהרון אזרד ז"ל

"ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה" (י"א,כ"ו).
הצדיק רבי מרדכי מבלגורי מוצא קשר עניני בין סוף פרשת "עקב" לתחילת פרשה זו.
פרשת "עקב" מסתימת בהבטחה גדולה לישראל: "פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם על פני כול הארץ". אולם  הבטחה זו מותנית בכך, שישראל ישמרו את מיצות התורה ויהיו ראוים להיקרא
"עם ה' " , לכך ממתכון הכתוב בתחילת פרשתנו: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה
וקללה" – הפחד והמורא שהקב"ה מטיל על האומות כלפי ישראל עשוים להיות לכם לברכה או חלילה לקללה. בשעה שבני ישראל אינם מתנהגים כראוי לעם ה'. נהפך הפחד המוטל על הגויים להיות לרועץ בבני ישראל: כי באורח טבעי מתעוררים בגויים רגשות שנאה כלפי העם הזר והמפחיד, המביאות לרדיפות ולפגעים שהם "קללה" לישראל. אבל כאשר בני ישראל נאמנים לייעודם המקורי ודבקים במצות התורה הפחד המוטל על הגויים מביא "ברכה" לישראל, כי מכוח ההשגחה העליונה הגויים יראים להצר את צעדיהם של בני ישראל ולפיגוע בעם ה'...

"ראה אנוכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה" (י"א,כ"ו).
על לשון – הפתיחה  בפרשה זו שואלים חכמי ישראל: מדוע פונה כאן משה לבני עמו בלשון – יחיד: "ראה!"? הרי קריאה זו נעשית לכל ישראל, כמובא בהמשך הכתוב: "אנוכי נותן לפניכם... את הברכה אשר תישמעו"!
משיב על כך הגאון רבי אליהו מוילנא: משה רבנו בא ללמד לכל אדם מישראל מוסר –השכל חשוב בחיים: שלא יאמר היחיד: הואיל ורבים הם ההולכים בדרך מסוימת, אצטרף גם אני אליהם בעיניים עצומות, ואיני צריך לבדוק טיבה ומהותו של דרך זו. קוראת כאן התורה אל כל יחיד: "ראה!" – עליך אישית מוטלת החובה לבדוק ולבחון אם טובה הדרך, שבה הולכים הרבים, אם לא": ולפי תוצאת הבדיקה תבור לך את הדרך שתלך בה בחיים.

"והניח לכם מיכל אויבכם מסביב וישבתם בטח" (י"ב,י').
לכאורה מצוי כפל – לשון בדברי הכתוב שלפנינו. שאם בני ישראל מובטחים, שתהיה להם מנוחה מכל אויביהם מסביב מובן מאילו שישבו בטח בארצם. מדוע בכל זאת נאמר כאן במפורש: "וישבתם בטח"? משיב על כך רבי יהונתן אייבשיץ: במילים "וישבתם בטח" אין הכוונה לביטחון מאויב חיצוני, אלא לקיום "שלום – בית" בקרב שבטי ישראל בארץ היעודה. בכתוב שלפנינו מציות אפוא שתי הבטחות טובות לבני ישראל: א) תהיה להם מנוחה מן הגויים, היושבים מסביב לגבולות הארץ: ב) ישרור שלום פנימי בין חלקי העם השונים. מוסיף על כך בעל "גליל זהב": "וישבתם בטח" הוא תנאי הכרחי לקיום ההבטחה: "והניח לכם מיכל אויבכם מיסביב". שבשבעה ששורר שלום בין כל חלקי העם, ואין ישראל מופלגים לכיתות ולמפלגות, המתנצחות זו בזו בדיבור ומעשה – אינם צריכים לחשוש מן האויבים הנכרים, היושבים מסביב לארצם.   

שבת שלום

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • דבר תורה - פרשת תולדות התשע"ח

  • תיקון הנפש בעקבות אברהם אבינו-וירא

  • פרשת השבוע - ראה (התשע"ג)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים