שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 20:26:12 - 25/10/2012  צפיות: 1465

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - פרשת לך לך (התשע"ג)


פרשת השבוע - פרשת לך לך (התשע

 

 

דברי תורה – פרשת לך לך

פרשת השבוע – פרשת לך לך, היא הפרשה השלישית בספר בראשית.

תקציר הפרשה

אברם אבינו היה בן שבעים וחמש וטרם נולדו לו ילדים. אז פנה אליו הקב"ה ואמר לו "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" הלא היא ארץ כנען. אברם ללא היסוס יוצא אל הדרך עם אישתו שרי, לוט אחיינו, האנשים שהחלו להאמין בבורא עולם, עבדים ושפחות, ציוד ומקנה רב. אברם אבינו מגיע לארץ כנען שם מתגלה לו האלקים ומבטיח לו "לזרעך אתן את הארץ הזאת", אברם אבינו שמח מאוד כי הרי להבטחתו של ה' יש משמעות כפולה. האחת היא הבטחת הארץ והשניה כפועל יוצא מכך היא הבטחת המשך קיום זרעו, יוולדו לו בנים.

אברם אבינו כאות תודה בונה מזבח לה'. לא ארכו ימי ישיבתו בארץ כנען ורעב גדול פרץ בארץ. אברם אבינו נאלץ לצאת את הארץ וללכת לארץ מצרים כאשר חששות היו בליבו שמה המצרים יחמדו את יופי שרי אישתו ובשל כך יהרגו אותו, על כן מנחה את שרי שתאמר שהיא אחותו.

כשהגיעו לארץ מצרים חששותיו של אברהם התגשמו כאשר המצרים ראו את יופי שרי ולקחו אותה לבית פרעה. אך בשל מחלה מסתורית שתוקפת את פרעה הוא מבין שהוא צריך לשחרר אותם וכן עושה. בליווי של שני שומרים חוזרים הם לארץ כנען.
כעת שוב אברם יוצא לדרך כאשר ברשותו וברשות לוט אחיינו מקנה רב. בדרך חזרה לארץ כנען מתפתחת תגרה בין רועי אברם לרועי לוט. אברם מציע ללוט להפרד ולוט מסכים ובוחר בארץ סדום כמקום מגוריו. ארץ יפיפיה אך מושחתת.
הקב"ה מתגלה לאברם ומבטיח לו שוב את הארץ וצאצאים לרוב. אברם מגיע לחברון ומתיישב שם ובונה מזבח לקב"ה.

מלחמה פורצת באיזור: חמישה מלכים נגד ארבעה. בין חמשת המלכים הנלחמים נמצא גם מלך סדום ועמורה. כדרלעומר בראש ארבעת המלכים מנצח את החמישה ושובים את כל יושבי סדום וביניהם לוט אחיינו של אברם.
אברם נחלץ לעזרתו של לוט ורודף את המלכים, משחרר את לוט ומכה בהם. בדרך חזרה פוגש אברם את מלכיצדק שמברך אותו על נצחונו.

מלך סדום מודה לאברם על שחרורו ומציע לאברם לקחת מהרכוש השבוי אך אברם לא מוכן לקחת אפילו שרוך נעל.
האלוהים מתגלה שוב לאברם ומבטיח לו ששכרו יהיה רב. אך אברם שואל מה הטעם בשכר כשאין לו בנים. ה' מבטיח לאברם בנים וצאצאים ככוכבי השמים לרוב. ה' כורת עם אברם "ברית בין הבתרים", ברית בה בותרו בהמות לשני חלקים. ה' מספר לאברם על הגלות, שעבוד מצרים והגאולה העתידה לבוא.
לאברם ושרי אין עדיין ילדים ושרי מציעה לאברם לקחת את הגר המצרית כאישה נוספת שאולי בעקבות כך היא תתעבר. אברם לוקח את הגר כאישה והיא מזלזת בשרי כשהיא מתעברת. אברם מגרש את הגר מביתו.
בדרכה, הגר פוגשת שני מלאכים, המלאך הראשון אומר לה לשוב לבית גבירתה שרי והמלאך השני מבטיח לה שזרעה לא יספר מרוב ומבקש שתקרא לבנה שיוולד בשם ישמעאל, גם אומר לה המלאך שבנה יהיה פרא אדם.
בגיל תשעים ותשע מתגלה האלוקים לאברם אבינו ומצווה עליו את המילה. כמו כן שמו של אברם שונה לאברהם כי הוא יהיה ל"אב המון גויים", גם שמה של שרי שונה לשרה.
הקב"ה מצווה את אברהם למול את כל זכר שיוולד לו בגיל שמונה ימים. אברהם מל את עצמו ואת ישמעאל בנו שהיה אז בן שלוש עשרה שנים.

ריב הופך למריבה

"ויהי ריב בין רועי מקנה אברם לבין רועי מקנה לוט...ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועך" (בראשית י"ג, ז' – ח').

מי שיתבונן בפסוקים אלו ישים לב לשינוי לשון מעניין. תחילה נאמר "ריב" לשון זכר ולאחר מכן נאמר "מריבה" לשון נקבה. נשאלת השאלה: מדוע שינוי הלשון?
בספר "מידי שבת בשבתו" על דברי הרב ישעיהו הלוי הורוביץ ז"ל נאמר שאחד ההבדלים בין זכר ונקבה שזכר אינו מוליד ואילו הנקבה מולידה. כך גם במושג ריב ומריבה, יש זכר ונקבה כל ריב ואפילו הפעוט ביותר הופך למריבה שמולידה עוד ועוד ריבים. אך על האדם לעצור עצמו ולגרום למריבה להיות ריב שלא מוליד עוד מריבות ולקטוע אותו באיבו.
אברהם אבינו ראה שפרץ ריב בין רועיו לרועי לוט ומיד פנה ללוט ואמר לו ..."אל נא תהי מריבה ביני ובינך"... נדאג שהריב לא יהפוך למריבה שמולידה עוד ועוד ריבים.
בכל ריב שנתגלע אין טעם לבוא ולבדוק מי פתח במריבה, מי אשם, מי צריך לבקש סליחה ומי אחראי לנושא. בדיוק אותם החישובים מלבים את אש המריבה ומחיים אותה.
בעזרת ה' שלא יהיו מחלקות. בין עמך ישראל. אמן!

"וירק את חניכיו"
זה אליעזר שחנכו למצוות והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה כמו לחנוך את הנער (רש"י).
הרי מדבריו של רש"י יוצא מפורש, כי אין חינוך ילדים קרוי חינוך אלא כשהם נשארים בחינוך זה שמנחיל להם - "שהוא עתיד לעמוד בה" - ואם מלמד אדם בנו תורה בילדותו ואינו דואג יחד עם זאת לכשיגדל שתורתו שלמד תשאר בו ואותו הילד ישאר יהודי שומר תורה ומצוות, הרי אין זה קרוי חינוך כלל  (הגאון מלובלין ז"ל)

פתגם חסידי
רבי פנחס מקוריץ היה אומר: שנים רבות נאבקתי עם הכעס עד שניצחתיו ושמתיו בכיסי. לכשאצטרך לו - אוציאנו. אבל כועס אני עליו, ואיני רוצה להוציאו לעולמים.

שבת שלום!

 

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il

 

 

 


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - בראשית (התשע"ו)

  • פרשת השבוע - חיי שרה (התשע"ז)

  • בניית האדם השלם-פרשת חיי שרה




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים