שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 20:03:43 - 19/04/2017  צפיות: 480

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - שמיני (התשע"ז)


פרשת השבוע - שמיני (התשע

פרשת השבוע – שמיני

ספירת העומר
נאמר בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום..." (ויקרא כ"ג, ט"ו-ט"ז)
גם כן נאמר: "שבעת שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות" (דברים ט"ז, ט).
וקיבלו מכאן חז"ל במנחות ס"ה: "ממחרת השבת" – פירוש היינו ממחרת יום טוב ראשון של פסח שהוא יום שבתון.
ועל קורבן העומר נאמר בתורה: "...כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן" (ויקרא כ"ג, י').
אמרו חז"ל: לעולם אל תהי מצוות העומר קלה בעיניך שעל ידי מצות העומר זכה אברהם אבינו לירש את ארץ ישראל. ריש לקיש אמר: לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך, שעל ידי מצות העומר עשה הקדוש ברוך הוא שלום בין איש לאשתו, הוי אומר בזכות קמח שעורים. (ויקרא רבה כ"ח, אות ו')
המשך חכמה אמר: שהשבטים, אחי יוסף תירצו את מכירתו של יוסף כך: שכיוון שיוסף לא הוכיח אותם בצורה ישירה והלך לאביו בכל פעם שראה שמעשיהם אינם ראויים, ראו זאת האחים  כלשון הרע ולכן עשו מה שעשו בהקשר למכירתו.
אך כעת, במעשה העגל, בני ישראל הרגו את חור בן מרים הנביאה כיוון שהלך והוכיח אותם על מעשיהם הרעים – מכאן שאינם יכולים לקבל דברי תוכחה במישרין – וממילא נימוקם של אחי יוסף אינו תקף – כיוון שיוסף חשש לחיו ולכן נאלץ לספר לאביו.

"קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה" (ט', ב')
אהרון הכהן הביא עגל לחטאת ובני ישראל הביאו עגל לעולה כפי שנאמר בפסוק דלהלן:
מה טעמו של הדבר?
משום שאהרון הכהן חטא בעת עשיית העגל רק במעשה, שהעגל נעשה על ידו, אבל במחשבה לא חטא כלל שהרי כל כוונתו הייתה לשם שמיים. ואילו בני ישראל עשו את העגל לאלוה ועל כן חטאו גם במחשבה.
וכיוון שקרבן העולה בא לכפר בעיקר על המחשבה, לפיכך לא הביא אהרון עגל לעולה אלא לחטאת לפי שבחטא העגל חטאו רק במעשה ולא במחשבה. אבל בני ישראל היו חייבים להביא עגל לעולה בכדי יכפר על מחשבת החטא בעשיית העגל, נוסף על מעשה החטא שעליו הביאו לחוד קורבן חטאת... (הכלי יקר)

"ויאמר משה זה הדבר אשר ציווה ה' תעשו, וירא אליכם כבוד ה'" (ט',ו')
סתם הכתוב: זה הדבר אשר ציווה ה' לעשותו" ולא פרש מהו הדבר שיש לעשותו לפיכך מפרש הילקוט שכוונת הכתוב היא ל"הדבר", ב – ה' הידיעה, כלומר: להעביר מן הלב את היצר הרע הידוע של שנאה, פירוד ומחלוקת ולהיות "כולכם ביראה אחת ובעצה אחת". הוא הדבר אשר ציווה ה' לעשותו. (חידושי הר"ם ז"ל)
כל מצווה מכילה סודות וכוונות לאין שיעור, אפילו הללו שמשיגים שמץ מכל זה עליהם לדעת כי אין זה אלא כטיפה מן הים לעומת מה שניתן להשיג במצווה זו. לפיכך מוטב לקיים את המצוות בפשטות ובתמימות משום שה' יתברך ציווה כך כי אז ממילא כלולות כל הכוונות במצווה.
הוא אשר אמר משה רבינו לישראל: "זה הדבר אשר ציווה ה' תעשו" – עם כל גדולתכם ורום מדרגתכם כעת, תעשו את המצוות רק משום "אשר ציווה ה'", שכן אם תרצו בכוונות לא תוכלו בין כה וכה להשיג את כולן אבל אם תעשו רק משום ציווי ה' אזי יקיים ממילא: "וירא אליכם כבוד ה'" (תפארת שמואל")

שבת שלום

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - אמור (התשע"ו)

  • פרשת השבוע - בראשית (התשע"ו)

  • התקרבות של אהבה - פרשת יתרו




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים