שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 08:35:28 - 14/03/2017  צפיות: 956

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - כי תשא (התשע"ז)


פרשת השבוע - כי תשא (התשע

פרשת השבוע – כי תשא

יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של שרה בת חנה ז"ל
יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של רחל בת ורדה ז"ל

"ולא היה בהם נגף בפקוד אותם" (ל', י"ב)
מדוע עלול לחול נגף במפקד? משום שעם ישראל כולו מבורך בכל הברכות האמורות בתורה אבל כאשר מונים את העם אחד, אחד, פורטים אותם ליחידים ומפרידים כל פרט מהכלל והוא נדון ונסקר בפני עצמו ומי יודע אם אותו פרט יזכה לאותם הברכות. לפיכך חייב אדם להתפלל בציבור והמנות על בני הקהילה (תולדות אברהם)

"ויאמר חג לה' מחר" (ל"ב, ה')
תמה על פסוק זה החיד"א הקדוש, כיצד כצבה זאת התורה, שלמחרות היום יהיה חג, ולא מדובר על איזה חג זה יהיה?
אלא שלמחרת היום חל י"ז בתמוז והעגל נעשה ומשה רבינו ירד מההר ובראותו את העגל ואת העם סביבו מרקדין, שבר את הלוחות ויום זה נקבע לדורות, ולימים ביום זה נבקעה חומת ירושלים ועד היום המוני עם ישראל צמים היום זה. ועל יום זה בישר הנביא לעם ישראל כי זה הוא הצום הרביעי – י"ז בתמוז, וצום החמישי הוא ט' באב, וצום השביעי הוא צום גדליה וצום העשירי הוא י' בטבת וכל צומות אלו יהפכו מיגון לשמחה עם בניית בית הבחירה ובוא הגאולה ואה רון הכהן חזה כל זאת ברוח הקודש ואמר "חג לה' מחר"!
(מיתוך ספר ליקוטי אהרון לרבי אהרון אזרד ז"ל)

"וישבר אותם" (ל"ב, י"ט)
רש"י: אמר..התורה כולה כאן וישראל מומרים ואתננה להם?
בעל הפרדס יוסף, מעיר על פסוק זה, כששמע משה רבנו "כי שיחת עמך", היה סבור הוא שבני ישראל תעו מדרכם וחיקו עבודות זרות של עמים אחרים וחשב בליבו שעד מהרה העם יתפכח מטעותו. אך משירד מהר סיני ראה שבני ישראל עשו לעצמם עבודה זרה מבית, עבודה זרה שמכילה את כל המאפיינים של עבודת הקודש שלמדו ממשה, אותו המזבח – "ויבן מזבח לפניו", אותן התפילות – "אלא אלוהיך ישראל"... כך מאחרי המראה היהודי כביכול מסתתרת עבודה זרה איומה. אז קרא משה רבנו בייאוש ואמר: התורה כולה כאן, ובכל זאת העם מומר והתורה משמשת להם רק כמסווה לחפות על השמד....וכעת אין עצה טובה יותר מאשר "וישבר אותם".
(מעיינה של תורה)

"מי לה' אליי ויאספו איליו כל בני לוי" (ל"ב, כ"ו)
על פסוק זה מעיר בעל חידושי הרי"ם: שהיו אמנם הרבה יותר מבני ישראל שלא סגדו לעגל שהרי נענשו רק שלושים אלף איש, אך לא היה בהם התעוזה והעוז לצאת כנגד אותם אלו שסגדו לעגל. רבים רצו להיות עומדים מן הצד, רבים רצו להמנע ממחלוקת, לעומת רק הלווים התייצבו לקרב למען כבודו של ה' יתברך ולקחו את החרב בידם, ללחום נגד אותם עובדי עבודה זרה. על כן אמר ה' יתברך: "והיו לי הלויים" בספר במדבר ג', י"א, ועל כך אמר המדרש "קרבו עצמן לי" – שקרבו אלי וקנאו באופן פעיל  לכבודי.
על הפסוק "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה" (ל"ב, ל"א)נשאלת השאלה התמוהה, הלא משה רבנו הולך ומתחנן לטובת העם, ומבקש שהקב"ה ימחל לכל עוונותיהם, ומדוע אם כן בפעם הזאת משה רבנו מגדיל את חטאם?
מתרץ זאת בעל הנחמד מזהב מהה"ק מקוזמיר זצ"ל – שהתנאי העיקרי לתשובה הוא להכיר בחטא ולא לחפש אחרי תירוצים והקלות למעשיו של האדם, אלא שיכיר בחטאו וכי הוא נכשל ומתחרט על מעשיו בשברון לבב.  האדם הראשון ניסה לתרץ את מעשיו כיידוע באומרו "האשה שנתת עימדי היא נתנה לי", תירוצו לא הועיל כיידוע.
על כן, כאשר משה רבנו רצה שתשובתם של ישראל תתקבל לפני הקב"ה אמר "חטא העם הזה חטאה גדולה" - מודים העם ומתוודים על חטאתם הגדולה, הם אינם מנסים לתרץ את חטאם בכל מיני תירוצים ואינם מנסים להצדיק את חטאם, כי אם הם חוזרים בתשובה גמורה מתוך שברון לבב, לכן הם ראויים למחילה וסליחה גמורה.

שבת שלום

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - בלק (התשע"ז)

  • פרשת תולדות (התשע"ה)

  • פרשת השבוע - במדבר (התשע"ו)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים