שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 22:16:18 - 12/02/2017  צפיות: 920

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - יתרו (התשע"ז)


פרשת השבוע - יתרו (התשע

פרשת השבוע – יתרו

יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של שרה בת חנה ז"ל
יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של רחל בת ורדה ז"ל

"ויבוא יתרו חותן משה ובניו ואשתו אל משה (י"ח, ה')
מדוע נאמר כאן "ובוא יתרו" ולא נאמר כאן "וילך ממדין", כפי שנאמר ביעקב "וילך חרנה", אלא באה התורה ללמד אותה שיש הבדל גדול בין המילה "וילך" לבין המילה "ויבוא".
"וילך" – משמעו הליכה בלא חשק ובלא רצון, ולעומת זאת "ויבוא" – משמעו הליכה ברצון ובזריזות רבה. וכיידוע יעקב אבינו נאלץ בעל כורחו לצאת מארץ ישראל, מחמת הסכנה שארבה לו מאחיו עשיו שהתנכל להורגו, לכן נאמר בוא "וילך" – ולעומת זאת יתרו השתוקק לבוא לישראל ולהסתופף תחת כנפי השכינה יחד עם חתנו וציפורה ביתו, לכן נאמר בוא "ויבוא". (רבי יהושע מבלז)
כשבוא יתרו למחנה ישראל אמר "ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה" (י"ח, ח') על קריאה זו שנינו במסכת סנהדרין (צ"ד) – גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא שלא אמרו ברוך – משמע שלא הודו לה' על כל הניסים בקריאה "ברוך ה'", עד שבא יתרו למחנה ישראל ואמר "ברוך ה'), ולכאורה תמוה הדבר שנאמר בסנהדרין, שהרי ידועה ומפורסמת שירת בני ישראל על הים שהייתה מלאה תישבוחות לה', האם גדולתה של שירה זו נמוכה מהשבח שהשמיע יתרו? אולם כשמתבוננים בפרשה היטב נוכחים לגלות יסוד מהותי של חז"ל על דברי הניסים שקרו לישראל. שמשה ובני ישראל הודו לה' על הניסים שנעשו להם ואילו יתרו הודה לה' על" כל הטובה אשר עשה ה' לישראל" ובכך חכמינו מלמדים אותנו שלא די לו לאדם להכיר בחסדים שעושה ה' עימו ועם הקרובים לו, עליו להודות לה' על כל הגילויים שלו בעולם ולשבחו ולהללו גם על החסדים והטובות שהוא עושה עם האחר והזולת. (מתוך ספר ליקוטי אהרון לרבי אהרון אהרון לרבי אהרון אזרד ז"ל)

"הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו" (י"ט, י"ב)
באחת מדרשותיו השמיע החפץ חיים את הדברים הבאים: לקראת מתן תורה הגביל ה' את בני ישראל שלא לעלות להר סיני ואף לא לנגוע בקצהו, ועתה צאו וראו אם הר זה שאין בו דעת כלל ואינו מרגיש כלום בכל זאת נתקדש מכח עשיית המעשה של מתן תורה עד שלשם כך הוזהרו ישראל מנגוע בקצהו, מה נאמר על תלמיד חכם שהוא כמו ספר תורה חי ומהלך ויש בו רגשות ושכל רב על אחת כמה וכמה שכל הנוגע בקצה כבודו כאילו נגע בבת עינו של הקב"ה.

"לאכול לחם עם חתן משה לפני האלוהים" (י"ח, י"ב)
אמר רש"י במקום שהנהנה מסעודה שבה מסובים תלמידי חכמים כאילו נהנה מזיו השכינה. ומצוות חיזוק תלמידי חכמים הוא בכלל מצוות עשה גמורה כמו שכתב הרמב"ם (פרק 1 הלכות דעות ) מצוות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם. וכי אפשר לו לאדם להדבק בשכינה לפיכך צריך אדם להשתדל לאכול ולשתות עם תלמיד חכם וכפי שכתב בספר החינוך על הציווי השישי "ולדובקה בו" – הדבק בחמים ובתלמדיהם ומזה למדו חכמינו ז"ל "המהנה תלמידי חכמים מנכסיו כאילו נדבק בשכינה".

ליקוטי אהרון לרבי אהרון אזרד ז"ל

שבת שלום

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - מסעי (התשע"ו)

  • פרשת השבוע - פרשת ויקהל - פקודי (התשע"ג)

  • השורש של העבדות-משפטים




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים