שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 20:30:00 - 15/11/2016  צפיות: 1005

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - וירא (התשע"ז)


פרשת השבוע - וירא (התשע

פרשת השבוע – וירא

יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של שרה בת חנה ז"ל
יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של רחל בת ורדה ז"ל

"ויקרא איליו מלאך ה' מן השמים"
מה הסיבה שבגינה ניתנה המצווה לשחוט את יצחק מפי ה' יתברך ואילו המצווה שלעצור ולחדול משמלאכת שחיטתו ניתנה בידי מלאך? אלא יש בדבר כדי ללמדך כי על מנת לעשות רעה לאדם אין לשמוע בקול איש ואפילו לא בקול מלאך ה' צבאות כי אם בקול ה' יתברך בעצמו ואילו בכדי שלא לגרום רעה לאדם אפשר לשמוע גם בקולו של מלאך. (דבש השדה)

מסופר כי פעם שאל טורנוסרופוס את רבי עקיבא מדוע היהודים כורתים את העורלה שבראה האלוהים, וכי צריך האדם לשפר ולתקן את מעשיו של הבורא? השיב לו רבי עקיבא: הרי שהאלוהים ברא חיטים ושעורים שאי אפשר לאוכלם עד שהאדם שוטף ומנקה אותן, טוחן ואופה מהן לחם, כך גם האדם טעון תיקון ע"י הסרת העורלה.
על זה אמר רבנו נחמן מברסלב  (ליקוטי הלכות) "התהלך לפני והיה תמים" – העורלה הוא בחינת מום בחינת חיסרון כמו שאמרו רבותינו התהלך לפני והיה תמים שכל זמן שהעורלה בך אתה בעל מום לפני כי העורלה היא מותרות גמור כנראה בחוש ומותרות הוא בחינת חיסרון בחינת "כל המוסיף גורע" שזה בחינת קליפות שניקראין מותרות ומהם עיקר כל החסרונות ועל כן כשמעבירין העורלה שהוא בחינת מותרות שזה בחינת כלל תאוות העולם הזה והבליו וחכמותיו שכולם הן מותרות ועל כן באמת הם חסרונות גמורים כי על ידי זה העולם מלא בחסרונות וכל אחד חסר לו תמיד אבל כשמשלימים המותרות דהיינו החיסרון אזי דייקא נשלם החיסרון ואז דייקא נקרא תמים כי אז דייקא יכול לדבק עצמו בחי החיים יתברך ששם כל השלמות.

"ויאמר...אל נא תעבור מעל עבדך". (יח-ג)
מכאן שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה. (שבת) נשאלת השאלה, מניין ידע אברהם אבינו בעצמו את ההלכות וביניהן זו שעוסקת במצוות הכנסת אורחים שגדולה היא מקבלת פני השכינה? שכן רץ הוא והניח את השכינה לקבל פני האורחים. מתרץ זאת הה"ק משפיטיבקה ז"ל, שאת זה למד אברהם אבינו מבורא עולם ש"הוציא חמה מנרתיקה כדי שלא להטריחו באורחים" (רש"י על פסוק א') – הרי ראיה מכאן שבשעה שיבואו איליו אורחים לא יהיה עליו להתחשב בנוכחותה של השכינה אצלו אלא יהיה חייב לקבלם.
על זה נאמר בשם הה"ק מפרמישלן זצ"ל, גופו של אברהם אבינו היה כל כך מקודש  עד כי איבריו היו עושים מעצמן רצונו של הבורא ולפיכך משהרגיש אברהם כי רגליו מתנשאות מאליהן ורצות לקבל פני האורחים הבין מתוך כך שזוהי ההלכה – גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה.
"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלוש סאים קמח סולת" (יח-ו)
ללמדך כי מידת הכנסת אורחים צריכה להיות במהירות ובזריזות "וימהר", "מהרי", לבל יצטרך לחכות הרעב הרבה זמן לאוכל, כפי שמספרים חכמים על נחום איש גמזו שפעם עיכב עני עד שפרק משאו מן החמור ובינתיים גווע אותו עני ומת (תענית כ"א)

שבת שלום

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - פרשת ויקרא התשע"ט

  • תורת אמך פנינים לפורים מאת דרכי אבותינו

  • פרשת השבוע - בחוקותי (התשע"ה)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים