שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 20:14:20 - 01/08/2016  צפיות: 401

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - מסעי (התשע"ו)


פרשת השבוע - מסעי (התשע

פרשת השבוע – פרשת מסעי

יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של שרה בת חנה ז"ל
יהיו דברי תורה אלו לעילוי נשמתה של רחל בת ורדה ז"ל

אמר ה' אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר, זה הדבר אשר ציווה ה'" – אמר משה רבינו לבני ישראל על אודות ראשי המטות שיהיו יודעים כיצד להעריך את דברי מנהיגיהם שכן כל אשר יאמרו הם ראשי המטות הרי זה כדבר אשר ציווה הקב"ה בעצמו. דברי סופרי כדברי תורה הם ויש לשמוע אותם כשם ששומעים דברי אלוהים חיים. (תורת משה)

"והיו הערים להם לשבת" (ל"ה, ב,ג)

לשם מה חוזר הכתוב על כך פעמיים?
ברם ערי המקלט שימשו בעת ובעונה אחת גם כערי הלוויים וגם כערי מקלט לרוצחים בשוגג והשם יתברך רוצה לראות אך ורק בטוב ישראל אומר איפא: מי ייתן ולא יקרו מקרים כאלה ולא תהיינה הערים הללו מקום המוכן לפורענות כי כי אם רק "להם לשבת" – ללוויים בלבד (מלא עומר)

"עד מות הכהן הגדול אשר משח אותו בשמן הקודש" (ל"ה, כ"ה)
מותו של הכהן הגדול מזעזע את העם ומעורר אותו לחזור בתשובה שלימה. ומכאן יש להניח איפוא כי גואל הדם מתבונן אז בנפשו והוא כובש בקרבו את יצר הנקמה שדוחפו לנקום באיש אשר הרג את קרובו בשוגג. וכשאותו האדם רואה שאפילו הכהן הגדול אשר נמשח בשמן המשחה גם הוא סופו למיתה וכך הוא מתנחם על מות קרובו וכבר יצר הנקמה שכך. ואז גם הרוצח ראשי לשוב לביתו.(אברבנאל)

"ואלה מסעיהם למוצאיהם" (ל"ג, ב')
על זה מעירים חכמי ישראל לדברי חז"ל במסכת תענית (ט', ע"א) שאין דבר שאינו מרומז בתורה. וגם אותם 42 מסעות של בני ישראל במדבר מרומזים בפסוק השני בפרשת מסעי – "ואלה מסעיהם למוצאיהם " – לפי המקומות שיצאו מהם  - "ואלה" בגימטריה 42. (פרפראות לתורה)"ויסעו מקברות התאווה ויחנו בחצרות" (ל"ג, י"ז)
הרב הקדוש מוורקה, רבי יצחק זצ"ל, היה דורש על פסוק זה, שאם אדם מעוניין באמת להתרחק מהתאוות האורבות לפתחו ולמלט את נפשו מדרך החטא ישתמש במרומז בתורה "ויחנו בחצרות" – עליו להתהלך כל הימים בהבנה מוחלטת שהעולם הזה שבו אנו חיים הוא למעשה "חצר" ופרוזדור לעומת חיי העולם הבא, החיים הנצחיים המזומנים לו שם.

"צו את בני ישראל ונתנו ללוויים מנחלת אחוזתם ערים לשבת..." (ל"ה, ב')
מעיר על כך רבי משה חגיז שהיה מחכמי ירושלים העתיקה, אותם שבטי ישראל שנשתעבדו במצרים פרעו בכך את שטר חובם של גזרת "ועבדות ועינו אותם" ולכן הם זכו לקבל חלק ונחלה בארץ ישראל. לעומת זאת שבט לוי לא לקח חלק בשיעבוד מצרים כשאר שבטי ישראל לכן לא זכה לחלק ונחלה בארץ המובטחת כי ארץ ישראל נקנית בייסורים וכיוון שלא התייסר בעולה של הגלות אינו ראוי לזכות בנחלה בארץ אבותיו.

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il
דברי תורה על פרשת השבוע
"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!
באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...
הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • תיקון הנפש בעקבות אברהם אבינו-וירא

  • פרשת השבוע - כי תשא (התשע"ה)

  • פרשת השבוע - פרשת בשלח (התשע"ה)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים