שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 08:35:54 - 17/08/2012  צפיות: 2377

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: דברי תורה - פרשת השבוע - פרשת ראה


דברי תורה - פרשת השבוע - פרשת ראה

 

דברי תורה – פרשת ראה

פרשת השבוע – פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בספר דברים.
הפרשה פותחת בדברי משה לעם "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", משה למעשה מעביר את ציווי ה' לעם ישראל, העוסק ביום שאחרי כניסתם לארץ ישראל. לאחר כניסתם לארץ הכהנים יתנו את הברכות לעם ישראל כאשר פניהם מופנות כלפי הר גריזים ואת הקללות הצפויות לחוטאים כאשר פניהם מופנות כלפי הר עיבל. בהמשך ישנו ציווי נוסף שחוזר על עצמו גם בפרשה הקודמת, הציווי להשמיד את הפסלים וכל העבודה הזרה שיש בארץ, והציווי לעבוד את ה' במקום אשר יבחר ורק לו להקריב קורבנות.

מפורטות הלכות השחיטה, איסור עבודת אלילים.
משה מפרט את איסור עבודת האלילים, נביא שקר, "עיר נידחת"  - עיר שכולה חטאה בעבודה זרה ומנהגי עבודת אלילים האסורים.
דיני כשרות – בפרשה משה מפרט דיני כשרות, החיות והבהמות הכשרות, סימני כשרות לבהמות וסימני כשרות לדגים. פירוט ציפורים האסורות לאכילה וכמובן איסור "גדי בחלב אימו".
משה מפרט גם את המצוות התלויות בארץ אותן עם ישראל יקיים עם כניסתם לארץ, הלכות הקשורת בעבודת האדמה ובארץ.
מעשר שני - לאחר הפרשת היבול לכהנין וללוים יש הפרשה נוספת הנקראת מעשר שני, מעשר זה מותר באכילה גם לאלו שאינם כהנים או לוייים, אך נאכל בירושלים בטהרה. ניתן להמיר את המעשר בכסף ולרכוש בירושלים מזון כלבבו.
שנת שמיטה - בשנה השביעית כל החובות הכספים בטלים.
מפורטים דינים נוספים, דינים בעלי אופי חברתי כגון סיוע לעניים, צדקה, הלוואות (גם כאשר שנת שמיטה קרבה), איסור העלמת עין מהעניים  וכמובן השכר הצפוי לעומד בדינים אלו.
שחרור עבדים ושפחות לאחר שש שנים, הענקת "מתנת שחרור". במידה והעבד אינו רוצה להשתחרר יש לרצוע את אזנו וכך העבד נשאר עבד עד שנת היובל.
הענקת בכור הצאן והבקר לכהנים – ללא מום.
שלוש רגלים – בפרשה מפורטים חג הפסח, הקורבן, איסור אכילת חמץ, ספירת שבע שבתות ממחרת הפסח. חג שבועות (בסיום ספירת שבעת השבועות), חג סוכות.

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום" (יא',כא')

הכתוב התחיל בלשון יחיד "ראה" וסיים בלשון רבים "לפניכם" – שלא יאמר האדם כל האנשים הולכים בדרך רעה, ולמה אני היחיד אלך בדרך הטוב? לכן אמר הכתוב "ראה" בלשון יחיד, עשה אתה את שלך, ואל תשגיח על האחרים כי "אנוכי" יעזור לך.
"נותן" – ואם כבר הולך בדרך רעה, אל יחשוב אדם שאין לו תקנה, כי תמיד אפשר לבחור בטוב, "נותן" -  לשון הווה – תמיד אפשר לבחור בהווה בטוב. "היום" – שכל יום יהיה בעינך כחדש ויכול להתחיל מאותו היום.

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (יא',כא')

שלא תנהג בדרכי פשרות ודרכי ביניים, כי אנוכי נותן...ברכה וקללה שהם שני ניגודים. אם לא תלך בדרך הברכה, הרי אתה כבר הולך בדרך הקללה, דרך ביניים – אין!

"..היום ברכה וקללה" – היום בעולם הזה, ברכה עבור מעשיך הטובים, אין זה אלא פירות, אבל הקרן קיימת לו לעולם הבא. "וקללה" – הקרן קיימת לו לעולם הבא"

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (יא',כא')

דרכו של עולם שכאשר רוצים לקרב ילד קטן מראים לו אגורה ושוט, ואומרים לו שאם ילמד יקבל האגורה ואם לא ילמד יקבל השוט...
וכל זה משום שכלו הקטן של הילד שעדיין לא מבין שעצם לימוד התורה ברכה הוא, אבל משמתבגר וקונה דעת מבין הוא ואין שוב צורך להראות לו את האגורה והשוט, כי מבין הוא מעצמו שעליו לחפוץ ללמוד תורה, לפי שעצם הלימוד ברכה הוא ואי הלימוד קללה היא.
לפיכך אומר משה לעם ישראל ראו והיכלמו עד לאן הגעתם בעולמכם, שעכשיו לאחר ארבעים שנות עמל, נסיונות וניסים במדבר אני נותן לפניכם ברכה וקללה, עדיין אני צריך להציע לכם אגורה ושוט. הרי כבר הגיעה השעה שתבינו לבד...(רבי דוד מללוב זצ"ל)

"והניח לכם מכל אויבכם מסביב וישבתם בטח" (יב',י')

לכאורה אם "הניח לכם מכל אויבכם" אז מיותר "וישבתם בטח", הלא זה מובן מאיליו. אלא שאם בתוך המחנה שלכם לא תהיו מפורדים ומפולגים אז אין מה לחשוש מכל. כמאמר חז"ל "אלמלי היו ישראל באגודה אחת, אין אומה ולשון יכולים לשלוט בהם"

"זאת הבהמה אשר תאכלו...אך את זה לא תאכלו..."(דברים ד',ז')

בפרשת השבוע כאמור התורה מצווה אותנו אילו חיות מותור ואסור לאכול. אלו דגים מותר ואילו אסור לאכול. מדוע התורה כותבת לנו הוראות אכילה??? מדוע "מתערבת" התורה בתפריט שלנו??

מעשה ביהודי שומר תורה ומצוות, שהתארח בביתו של יהודי אחר שאינו שומר תורה ומצוות. למרות כל המטעמים שהוגשו על השולחן הוא לא טעם מאומה. שאל המארח, "האם אדוני מקפיד על דיאטה?", "כן, ענה לו האורח, דיאטה ששמרו הורי והורי הורי למעלה משלושת אלפים שנה..."
אנו רגילים לשמוע על סוגי דיאטות שונות, וכן גם זו דיאטה, למרות שאינה מקובלת בעולם, היא פשוט לא מובנת ולכאורה אין ממש סיבה לשמור עליה, היא נראית כשריד של דת היסטורית ללא ערך של ממש לבני דורינו "המודרניים"... אך צריך אדם לדעת שלכל דיאטה יש תכלית ומטרה, האחת לטובת בריאותו של האדם ואילו דיאטה זו תכליתה הוא עבור בריאות נפשו ורוחו של האדם, ריסון טבעיו ועידון אפיו, וכן...גם שמירת זהותו הלאומית כעם הנבחר.
לפי חלק מפרשני התורה, איסור מאכלות הוא עבור הגוף, דברים שגם מחקרים רפואיים תומכים בהם, אך ע"פ דעת רוב פרשני התורה מדובר בדיאטה עשירה בקלורויות רוחניות לבריאות נפשו של האדם.
אם נתבונן בחיות המותרות לאכילה נראה כי מדבר בחיות "מתורבתות" יותר משאר החיות, מזונן הוא צמחי, חיות המקבלות בקלות את מרות האדם. לעומת זאת החיות האסורות, לרוב הן טורפות, פראיות. כל עשרים וארבע העופות שאסרה התורה באכילתם הן דורסים.

הפטרת פרשת השבוע – פרשת ראה היא השלישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא שמגיעות לאחר תשעה באב. מפטירים בישעיהו פרק נד' פסוק יא'  "ענייה סערה", יש הנוהגים לקרוא "השמים כסאי" לחילופין.

שנזכה לברכות הכתובות בתורה, אמן!

 

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il

 

 


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - ניצבים (התשע"ה)

  • איך עושים "ויהי אור" בחיים

  • פרשת תולדות (התשע"ה)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים