שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 22:48:52 - 28/10/2015  צפיות: 1559

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - וירא (התשע"ו)


פרשת השבוע - וירא (התשע

פרשת השבוע וירא

פרשת השבוע, פרשת וירא היא הפרשה הרביעית במספר בספר בראשית. הפרשה עוסקת בהמשך קורותיו של אברהם אבינו. המילה הפותחת את פרשת השבוע היא" "וירא" – בורא עולם מתגלה לאברהם לאחר שביצע את ציווי ה' על המילה, מעשה שניתן ללמוד ממנו כמאמר חז"ל על מצוות ביקור חולים. לאחר מכן פוקדים אותו שלושה אנשים, מלאכים שמבשרים לו שעתיד להיוולד לו בן. מצוות הכנסת האורחים והחסד שעושה אברהם אבינו מבליטים בצורה חד משמעית אותו על פני אנשי סדום ועמורה ושנאתם לזרים ולאורחים.  בהמשך הפרשה מתואר הדו-שיח בין אברהם לבין הקב"ה בנושא סדום ועמורה וחורבנם, אברהם אבינו מתחנן לפני הקב"ה על מנת שלא יחריב את עיירות החוטאים. למרות תחנותיו של אברהם הקב"ה מחליט להחריב את עיירות אלו אך לפני כן שולח שני מלאכים לביתו של לוט להצילו מהחורבן שעתיד לפקוד את עירו. לאחר הפיכת סדום ועמורה, הפרשה עוסקת בהמשך נדודיו של אברהם לארץ פלישתים שלם נולד לו בן לו הוא קורא בשם יצחק, לאחר הולדת יצחק, אברהם אבינו כורת ברית עם אבימלך מלך פלישתים. אברהם אבינו היה בן מאה שנה בהולדת בנו יצחק ושרה הייתה בת תשעים שנה. שם לאחר דרישת שרה אברהם מגרש את הגר ואת ישמעאל מביתו, כיוון ששרה ראתה כיצד ישמעאל עוזב את דרכו ומורשתו של אביו ולא רצתה שדבר זה ישפיע על בנה. בסיום הפרשה אנו מתוודעים לניסיון הגדול ביותר בו ניסה ה' את אברהם – עקדת יצחק, כאשר יצחק בנו של אברהם היה בן שלושים ושבע שנים.

"וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדיו אל באר-שבע" (כ"ב, י"ט)

האדמו"ר הקדוש רבי מנחם מנדל מוורקא זצ"ל מדגיש על הפסוק הזה את מידת הענווה של אברהם אבינו. שהרי לאחר שאברהם אבינו ובנו יצחק עמדו בניסיון הגדול של חייהם ויצאו ממנו בשלום הם עלולים להגיע לגבהות הלב ולתחושת רוממות. לכן מדגיש הכתוב: "וילכו יחדיו" – לא רק הליכה במובן הפיזי של צעידה יחד, אלא הליכה ברוח ובלב אחד. וכשם שהנערים לא ידעו מאומה ממה שקרה לאברהם וליצחק בהר ואת סיפור העקדה כך גם אברהם ויצחק לא נתפס בהם אפילו רבב ושמץ של גאות ורוממות הלב.                          

שמחה במשך חודש...

מסופר על יהודי מסוים שנהג לשתות יי"ש ולשמוח בכל ימות חודש אדר ולא רק בימי פורים עצמם. שאלו אותו: "הלא פורים הוא רק יום אחד, מדוע אם כן אתה שמח במשך חודש שלם?".

ענה להם היהודי: "המן הרשע ביצע הגרלה בין חודשי השנה על מנת לדעת באיזה חודש לבצע את זממו ולנסות להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים והגורל, הפור, נפל על חודש אדר. אם כן, מדוע המן הרשע בכל זאת ביקש להשמיד את היהודים ביום אחד? שהרי זו משימה קשה הרבה יותר, ומדוע לא החליט המן לבצע את זממו בחודש שלם? אלא שהמן חשש שמא הקב"V יעשה ליהודים נס ויציל את היהודים מציפורניו הרשעות ואז תהפך להם מגזרה לשמחה והיהודים יחגגו במשך חודש שלם, וכיוון שהמן היה רשע כ"כ הוא לא היה מעוניין שאפילו בסיכוי כלשהו ולו הקטן ביותר תהיה ליהודים האפשרות לשמוח במשך חודש שלם. אבל אני, כיוון שאני יודע מה זמם המן הרשע, לכן אני חוגג במשך חודש שלם.

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - בהר בחוקותי (התשע"ג)

  • פרשת השבוע - ויקרא (התשע"ו)

  • פרשת משפטים (התשע"ד)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים