שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 12:00:02 - 04/08/2015  צפיות: 1581

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - עקב (התשע"ה)


פרשת השבוע - עקב (התשע

פרשת עקב

בשבת הקרובה נקרא את פרשת עקב, הפרשה היא שלישית בחומש דברים. הפרשה מהווה המשך ישיר לפרשה הקודמת ופותחת בנאומו של משה רבנו. משה רבנו נושא נאום פרדה בפני בני ישראל. משה מדגיש את החשיבות בקיום מצוות שהאדם דש בעקביו שלכאורה נראות כפשוטות ובמידה ויקפידו בקיום המצוות על קלה כבחמורה ה' ידאג לכל צרכי עם ישראל החומריים. משה ממשיך ומזהיר את בני ישראל שלא לקבל את טובות ה' ואת השפע אותו משפיע על ישראל כמובן מאיליו. משה מזכיר לישראל עד כמה מידת הסלחנות של הקב"ה גדולה תוך עומדו על חטא העגל. משה מזכיר את נושא שבירת הלוחות. משה מדגיש בפני עם ישראל שהם צריכים להביע את אהבתם לבורא עולם כציבור, כעם. ומשה מתחייב לעם ישראל שאם ישמרו את מצוות הקב"ה הוא יעניק להם את הכוח הדרוש לכבוש ארץ האבות מיד העמים היושבים בה. בהמשך הפרשה משה ממשיך את הסקירה ההיסטורית וקורות עם ישראל במדבר במהלך הארבעים השנה האחרונות בעומדו על הליך הפקת הלקחים הנדרש ממנו.

"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (ח', י')

בעל ה"בינה לעיתים" זצ"ל, ביאר את הכתוב על פי קושיית הגמרא – (ברכות לה). שכן בפסוק אחד נאמר "לה' הארץ ומלואה" ובפסוק אחר "נאמר והארץ נתן לבני האדם".

לפני ברכת האוכל, "לה' הארץ ומלואה" שאין לך רשות לאכול. ולאחר הברכה "הארץ נתן לבני האדם", יש רשות לאכול. שאם לא ברך הרי שאין לו רשות לאכול וליהנות מטובה של הארץ.

על זאת אמר "האביר יעקב" – רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל, שאחד שאוכל כבהמה יתקשה מאוד לברך כיהודי, לכן יש לזכור לומר דברי תורה בשעת האכילה על השולחן. ועליו להרגיש כאילו הוא אוכל על שולחנו של בורא עולם וכך יזכה לאכילה וברכה בכוונה הרצויה. אכילה – אכיל ה', שגם בשעת האכילה יהיה ה' מונח לנגד עניו.

ברכת המזון מניין?
שנאמר, ואכלת ושבעת וברכת...זו ברכת המזון.

מעט מהלכות ברכת המזון

חייב אדם בברכת המזון והזהיר במצווה זו מזונותיו מצויים לו כל ימיו בכבוד רב.

ראוי לאדם שיברך את ברכת המזון מתוך הכתב ולא בעל פה.

צריך לברך את ברכת המזון במקום שבו אכל והמחמיר לחזור למקומו הראשון במידה וקם ממנו, תבוא עליו הברכה.

אם אדם הסתפק אם ברך ברכת המזון או לאו, צריך לברך כי ספק דאורייתא לחומרא, אך כשחוזר לא יברך את ברכת הטוב והמיטיב כי ברכה זו היא מדרבנן וספק דרבנן לקולא.

זמן ברכת המזון עד 72 דקות מזמן אכילתו. שיעור האכילה לחיוב ברכת המזון הוא כזית שהוא כ-27 גרם.

מנהג טוב וחסידות ללבוש חליפה ולחבוש מגבעת בשעת ברכת המזון.

ברכת המזון מיושב, בין אם אכל מעומד ובין אם אכל מיושב, וודאי שאין להתהלך בזמן ברכת המזון. במסכת ברכות מסבירים הלכה זאת בעלי התוספות, לפי שברכת המזון היא דאורייתא, החמירו בה להיות מיושב מה שאין כן בשאר הברכות.

אין להסיר המפה והלחם משולחן הסעודה עד לאחר ברכת המזון. מסביר זאת בעל "המשנה ברורה" על מנת שיהיה ניכר בעיני כל שמברכים את ה' על טובו הגדול שהכין מזון לכל ביריותיו.

אחד שבני ביתו אינם יודעים לברך בעצמם, ראוי שיברך בקול רם ויוציאם ידי חובתם. וכמובן שגם הם יתכוונו לצאת ידי חובה.

אחד שברך ברכת המזון ובאמצע הברכה נזכר שכבר ברך, יעצור את הברכה ויסיים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

נשים חייבות בברכת המזון.

קטן חייב בברכת המזון מדרבנן, בכדי לחנכו למצוות, אך בשל כך אינו יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן אין לו חיוב.

בזמן ברכת הזמן יהיה כל כולו דבק בברכה, ולא יעסוק בדברים אחרים, כגון סידור השולחן והצלחות.

"בעל החינוך" – "מקובלני מרבותי...שכל הזהיר בברכת המזון, מזונותיו מצויים לו בכבוד כל ימיו"

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - פרשת ויקהל - פקודי (התשע"ג)

  • פרשת השבוע - מטות (התשע"ו)

  • המקום הנכון, הזמן הנכון והאדם הנכון




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים