שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 23:18:38 - 25/07/2012  צפיות: 2063

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - פרשת דברים


פרשת השבוע - פרשת דברים

 

דברי תורה – פרשת דברים

פרשת דברים היא הפרשה הפותחת את הספר האחרון מבין חמשת חומשי התורה, ספר דברים.
את פרשה זו קוראים בשבת שחלה לפני תשעה באב ומפטרים ב"חזון ישעיהו" – ע"כ נקראת גם "שבת חזון". ההפטרה עוסקת בפורענות ישראל והיא ההפטרה השלישת מתוך "תלת דפורענותא" – שהן שלוש פורענויות, שלוש שבתות שלפני תשעה באב החל מצום יז' בתמוז ועד לתשעה באב, הפטרות אלו עוסקות בחורבן ירושלים ובית המקדש ("דברי ירמיהו" מתוך ירמיהו א', "שמעו" מתוך ירמיהו ב' ו"חזון ישעיהו" מתוך ישעיהו א').

תקציר פרשת השבוע

משה מכנס את עם ישראל בעבר הירדן ומזכיר בפניהם את כל המקומות בהם הכעיסו בני ישראל את הקב"ה בתלונותיהם.
"במדבר" – מי יתן מותנו במדבר.
"בערבה" – חטאו בבעל פעור בשיטים מול ערבות מואב.
"בין פארן בין תופל ולבן" – כיידוע לא היה מקום שחנו בו שנקרא תופל ולבן, אלא הוכיחם משה רבנו על תלונותיהם על המן שצבעו היה לבן ועל כן תפלו והתלוננו  - נפשנו קצה בלחם הקלוקל. על פארן – על מעשה המרגלים.
"וחצרות" – מחלקות קורח ועדתו.
"ודי זהב" – הוכחם על עגל הזהב.
משה מברך את בני ישראל שירבו ויפרצו ככוכבי השמים לרוב.
משה מזכיר את חלוקת הנטל בניהול העם ע"י ראשי השבטים, שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים, שרי עשרות ושוטרים.
משה ממנה שופטים לשפוט את העם דין צדק.
משה מזכיר את רצון העם לשלוח מרגלים לתור את הארץ וכמובן את החטא הנורא שחטאו.
משה מזכיר את רצון העם לצאת למלחמה למרות שאסר עליהם ועל כן מתו ממנו רב.
משה מזכיר את המלחמות שלחמו ישראל בדרכם במדבר.

"אלה הדברים אשר דבר משה ...בעשתי עשר חודש באחד לחודש דבר משה אל בני ישראל...בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת"

משה רבנו חוזר שלוש פעמים על דיברו בחמשת הפסוקים הראשונים מפני שחמשת פסוקים אלו מהווים הקדמה לכל ספר דברים. ספר דברים מחולק לשלושה חלקים כנגד שלושת הספרים (שמות, ויקרא, במדבר) – ע"כ גם שמו "משנה תורה".
חלקו הראשון של הספר נמצאים דברי תוכחה ומוסר לבני ישראל.
חלקו השני עוסק בעשרת הדברות ומצוות התורה.
חלקו השלישי עוסק בברכות וקללות.
"אלה הדברים אשר דבר משה" – מיוחסים לחלקו הראשון של הספר שם נמצאים דברי תוכחה ומוסר ולכן נזכרים כאן החטאים בקיצור וברמז.
"דבר משה אל בני ישראל ככל אשר ציווה ה' אותו אליהם" – דבריו אלו מיוחסים לחלקו השני של הספר החלק שעוסק בעשרת הדברות ומצוות התורה.
"הואיל משה באר את התורה הזאת" – מיוחס לחלקו השלישי של הספר, החלק שעוסק בברכות ובקללות. (הגאון מווילנה)

"אלה הדברים..." – "אלה" ראשי תיבות "אבק", "לשון", הרע" – הזהיר משה רבנו את ישראל על לשון הרע. (מפי המגלה עמוקות)

"וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט" (א,כג):
"וייטב בעיני הדבר"
­- בעיני (משה) ולא בעיני המקום. ואם בעיני משה היה טוב למה אמרה בתוכחות? משל לאדם שאומר לחברו מכור לי חמורך זה, אמר לו הן. נותנו אתה לי לנסיון, אמר לו הן. בהרים וגבעות, אמר לו הן. כיון שראה שאין מעכבו כלום, אמר הלוקח בלבו, בטוח הוא זה שלא אמצא בו מום. מיד אמר לו טול מעותיך ואיני מנסהו. מעתה אף אני הודיתי לדבריכם, שמא תחזרו בכם כשתראו שאיני מעכב, ואתם לא חזרתם בכם.(רש"י)

 "וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם...ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב"
ואמר אליכם בעת ההוא לאמר: מהו לאמר, אמר להם משה, לא מעצמי אני אומר לכם, אלא מפי הקב"ה:

"לא אוכל לבדי וגו'": אפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל, אדם שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והוריד את המן והגיז את השליו לא היה יכול לדונם, אלא כך אמר להם, ה' אלהיכם הרבה אתכם, הגדיל והרים אתכם על דייניכם נטל את העונש מכם ונתנו על הדיינין. וכן אמר שלמה (מלכים א' ג, ט) כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה, אפשר מי שכתוב בו (שם ה, יא) ויחכם מכל האדם, אומר מי יוכל לשפוט, אלא כך אמר שלמה אין דייני אומה זו כדייני שאר האומות, שאם דן והורג ומכה וחונק ומטה את דינו וגוזל אין בכך כלום, אני אם חייבתי ממון שלא כדין נפשות אני נתבע, שנאמר (משלי כב, כג) וקבע את קובעיהם נפש 
והנכם היום ככוכבי השמים: וכי ככוכבי השמים היו באותו היום, והלא לא היו אלא שישים רבוא, מהו והנכם היום, הנכם משולים כיום, קיימים כחמה וכלבנה וככוכבים (רש"י).

אפיקי יהודה אומר – בני ישראל משולים לחול הים ולכוכבי השמים. החול, טבעו להיות מלוכד האחד עם משנהו ואילו כוכבי השמים רחוקים אחד מהשני וכל כוכב הוא עולם בפני עצמו.
בזמן שישראל מלוכדים עדיין אפשר לשאת את משאם אך בזמן שהם מפולגים ורחוקים וכל אחד הוא כעולם בפני עצמו אז קשה לשאת את משאם.

רמזי בין המצרים ע"פ ה"מאור ושמש" הקדוש
"וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי
 טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים" (שמות ב')
בזוהר הקדוש כתוב, שלושה ירחים הם תמוז, אב וטבת. אך פירוש הזוהר הוא נעלם ונסתר, שצריך להבין מה הצפינה והיכן הטמינה, ומדוע דווקא בשלושה חודשים אלו.
ידוע שעיקר עבודת הבורא יתברך היא התפילה, כמאמר חז"ל במסכת תענית "איזה עבודה שהיא בלב – זהו תפילה". ועיקר התפילה היא שלוש ברכות ראשונות ושלוש ברכות אחרונות. חז"ל דימו את שלוש הברכות הראשונות - לעבד שמסדר שבחו לפני רבו. ואת שלוש הברכות האחרונות דימו חז"ל – לעבד שמקבל פרס מרבו והולך ממנו. והאמצעיות אינן אלה תפילה. ובכל ימות השנה החסידים מתפללים על עם ישראל ללא קיטרוג ואז תפילות ישראל עולות אל הקב"ה ללא שום מסך ומבדיל. אך בשלושת החודשים הללו מתעוררים הדינים והקטרוגים ובהם צריך "הצנע לכת עם ה'" שגם בתפילה צריך להתפלל באופן כזה שהמקטרגים לא יבינו ולא ידעו. ועל זה אמר האר"י הקדוש שצריך לכוון בכוונות הראויות בברכה הראשונה, השניה והשלישית (ולא נזכיר כוונות אלו כאן). והטעם לזה שצריך להתפלל בצניעות – וזה פרוש "ותצפנהו".

עיקרי פרשת השבוע ע"פ "ספר הישר" המיוחס לרבנו תם
בעת ההיא אמר ה' אל משה, הן קרבו ימיך למות, קח לך את יהושוע בן נון משרתך והתיצבתם באוהל מועד ואצונו, ויעש משה כן.
וירא ה' באוהל בעמוד ענן ויעמוד עמוד הענן על פתח האוהל. ויצו ה' את יהושוע בן נון ויאמר לו, חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנוכי אהיה עימך. ויאמר משה אל יהושוע חזק ואמץ כי אתה תנחיל את הארץ אל בני ישראל וה' יהיה עימך ולא ירפך ולא יעזבך אל תירא ואל תחת. ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר להם אתם ראיתם את כל הטובה אשר עשה לכם ה' אלוהיכם במדבר. ועתה שמרו לכם את כל דברי התורה הזאת ולכו בדרך ה' אלוהיכם אל תסורו מכל הדרך אשר ציוה ה' אתכם ימין ושמאל. ולימד משה את בני ישראל חוקים ומשפטים ותורות לעשות בארץ כאשר ציוהו ה'. וילמדם את דרך ה' ואת תורותיו הלא הם כתובים על ספר תורת האלוהים אשר נתן אל בני ישראל ביד משה. ויכל משה לצוות את בני ישראל ויאמר ה' איליו לאמר: עלה אל הר העברים הזה ומות שם והאסף אל עמך כאשר נאסף אהרון אחיך. ויעל משה כאשר ציוהו ה' ימת שם בארץ מואב על פי ה' בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים. ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלושים יום ויתמו ימי בכי אבל משה.

קידוש בשבת ביין ובדברים...
מצווה לקדש את השבת בדברים – חדבר דברים בכניסת יום השבת וביציאתו, דברי שבח והלל. שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ'). במסכת פסחים אמרו חכמנו שדברים אלו מצווה לאומרם על היין, והעיניין הוא שנותנים רביעית בכוס, או יותר מרביעית אבל לא פחות. ומברכים על היין בכניסת השבת וביציאתה. מצווה זו באה בין היתר לעורר אותנו לזכור את חשיבות היום. לפי שטבע האדם מתעורר בו כשהוא סועד ושמח, וכפי התעוררות האדם כך יפעל.

תפילה לימי בין המצרים
"וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת אֵיךְ לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט בְּכָל לַילָה וְלַילָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ וּבַיָּמִים שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים וּבִפְרָט בְּתִשְׁעָה בְּאָב לוֹמַר "אֵיכָה" וְקִינוֹת בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי יְהוָה, נִתֵּן בֶּעָפָר פִּינוּ, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, נִבְטשׁ ראשֵׁינוּ בְּכָתְלֵי בֵיתֵינוּ עַל עצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה שָׁנִים אֲשֶׁר חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וּבְכָל יוֹם צָרָתוֹ מְרֻבֶּה מֵחֲבֵרוֹ וּבִפְרָט עַתָּה אֲשֶׁר יָצְאוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמְשֻׁנּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם וְחַיֵּינוּ תְלוּיִים מִנֶּגֶּד מִפַּחַד לְבָבֵנוּ מִשְּׁאָר הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְּלָן אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ" (ליקוטי תפילות לרבי נחמן מברסלב)

חמין בשבת
"שמעתי בשם הרב זרחיה הלוי שאמר, שכל מי שאינו אוכל בשבת חמין, צריך לבדוק אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין, ויש מן האומרים על שמאל שהוא ימין, וכל המאמין להבשיל ולהטמין, הוא המאמין, ויזכה לראות בקץ הימין"

מובא בתלמוד הבבלי במסכת שבת: "אמר לו קיסר לרבי יהושוע בן חנניה, מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף? אמר לו: תבלין אחד יש לנו, ושבת שמו, שאנו מטילין לתוכו – וריחו נודף. אמר לו: תן לנו הימנו! – אמר לו: כל המשמר את השבת – מועיל לו, ושאינו משמר את השבת – אינו מועיל לו". (בבלי, מסכת שבת, קיט, עמוד א)

הנער היהודי שהפך לאפיפיור
מספר על הבה"ג – "בעל הלכות גדולות" – רבי שמעון קיירא, שחי בתקופת הגאונים בעיר בצרה שבבבל (כתב את ספר "הלכות גדולות") שהיה לו בן ושמו אלחנן. אלחנן היה ילד חכם וחריף עד מאוד, אביו הבה"ג לימדו תורות שונות ומני שחוק (פילוסופיות וחוכמות העולם הזה) שמועטים האנשים שידעו תורות ומני שחוק אלו (אם בכלל). בבית משפחת קיירא עבדה עוזרת גויה שדאגה לסדר ולנקיון הבית. אותה העוזרת נתנה עינה בילד אלחנן ובחריפות שכלו ואמרה בנפשה שראוי לילד לגדול בצל הכמרים הגויים, שם יתגדל ויתעלה. ואכן כשם שחשבה בליבה כך עשתה. יום אחד, בשעה ששהו העוזרת והילד לבד בבית, חטפה את הילד ושמה אותו למשמר בבית הכומרים. הכמרים גדלו אותו כנוצרי לכל דבר ועניין וכך הועבר על דתו והתחנך על ברכי הנצרות. עם הזמן ראו הכמרים שהנער חריף בשכלו עד מאוד ואט אט העלוהו במעלות הכמורה עד שנעשה לאפיפיור.
האפיפיור אלחנן ראה את היהודים, שמע על חוכמתם הרבה ותהה על קנקנם, על כן ביקש לזמן לפניו שלושה מחכמי ישראל על מנת שיוכל לבדוק אם אכן הם חכמים ונבונים כפי ששמע.
בין אותם שלושה חכמים שהובהלו לאפיפיור היה גם אביו של אלחנן אך לא זיהו הם אחד את השני. אלחנן ראה שאכן היהודים חכמים מאוד וניסה לבדוק אם הם בקיאים גם במני שחוק שידע כי זכר שאביו לימדו תורות אלו. ואכן למרבה הפתעתו של האפיפיור אלחנן אחד היהודים אכן ידע מני שחוק אלו, הלא הוא אביו של אלחנן – הבה"ג. התוודעו הבן ואביו אחד אל השני ובכו בכי רב.
אלחנן שלא יכל לשוב לחיק היהדות בצורה הנראית לעין וחשש מגורל היהודים במידה ויעשה כן, החליט בליבו להיטיב עם היהודים כמה שיתאפשר בידו, גזר גזירות טובות על היהודים  ובמקביל החל בתחבולות עד שלבסוף חזר לבית אביו ולחיק היהדות.
אלחנן חיבר פיוט אותו קוראים בראש השנה – "אל חנון" מאז ועד היום.
השם אלחנן הפך לנפוץ בקרב האפיפיורים לדורותיהם ומכן גם שמם "יוחנן" – "אלחנן".

מי ייתן ונזכה לשוב לבית אבינו שבשמיים וימים אלו יהפכו מיגון לשמחה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן!

שבת שלום...

 

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - שופטים (התשע"ו)

  • חג פסח - התשע"ה

  • פרשת השבוע - בא (התשע"ו)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים